מבחן פסיכומטרי הוא בחינה פסיכומטרית הנערכת בישראל. הבחינה משמשת ככלי מיון לכניסה למוסדות לימודים שונים. הבחינה ידועה בשמה העממי פסיכומטרי. הבחינה נערכת מטעם המרכז הארצי לבחינות והערכה. מוסדות הלימוד טוענות כי השילוב בין ציון הפסיכומטרי לציון הבגרויות הממוצע הוא המנבא הטוב ביותר להצלחת המועדת בלימודיו האקדמיים. כלומר, ככל שציון הפסיכומטרי גבוה יותר, כך הצפי שהמעמד יגיע להצלחה בלימודיו האקדמיים גבוה יותר.
בוחנת את המועמד בשלושה תחומים עיקריים: אנגלית, חשיבה מילולית וחשיבה כמותית. הבחינה הפסיכומטרית מורכבת משמונה פרקים: שני פרקים בכל אחד מהנושאים ושני פרקי פיילוט. לכל פרק מוקצב זמן מדויק של 25 דקות. פרקי פיילוט אינם נכללים בציון הסופי ומועברים לצורך בדיקות סטטיסטיות בלבד. אך לנבחן אין אפשרות לדעת אילו מבין הפרקים הינם פרקי פיילוט, והוא נדרש להתייחס לכל פרק כחלק מהבחינה.
כל הרוצה ללמוד במוסד להשכלה גבוהה מייחס חשיבות גבוהה מאוד לציון הפסיכומטרי. במשך הזמן קמו מתנגדים רבים למבחן בטענות הנגד. אחת הסיבות להתנגדות היא הפערים החברתיים שהמבחן פותח. ידוע שמיומנויות הפתירה ניתנות לתרגול. לכן נפתחו בתי ספר רבים לפסיכומטרי כגון smart ולחמן שמכינים את הלומדים לקראת הבחינה. אך לא כל מועד יכול להרשות לעצמו לימודים במכון הכנה. מה גם, הוכח שבחינה במועד נוסף משפרת את הציון הקודם במידה ניכרת. טענת נגד נוספת היא שבלא צדק לציון פסיכומטרי, שלומדים אליו כשלושה חודשים, יש משקל שכלול זהה לממוצע הבגרויות, שלומדים במשך כל תקופת התיכון – 3 שנים. הדבר נתפס בעיני רבים לגמרי חסר פרופורציה. טענת נגד היא שהבחינה מאפשרת לנבחנים לפצות על הישגים נמוכים בתקופת התיכון. באם אנו תומכים או מתנגדים לבחינה הפסיכומטרית, אין מנוס מלעבור אותה במידה ורוצים להתקבל למוסד להשכלה גבוהה.