מעיין חרוד
מעיין חרוד מתחיל מתוך מערה (מערת גדעון – לפי המסורת כאן עשה גדעון השופט מבחן ללוחמיו ולפי "מבחן המים" בחר את לוחמיו הנבחרים שייצאו להילחם במדיינים). בקרב נוסף בשנת 1260 הובסו כאן המונגולים שכבשו את הארץ לתקופה קצרה. סביב המעיין הוקם גן לאומי מטופח, בו יש שטחי דשא וקמפינג (רק בתיאום מראש). מימי המעיין זורמים לאורך הגן הלאומי, ממלאים בריכת שחייה במקום וכשהם יוצאים מהגן הם משמשים להשקיית השדות החקלאיים של עמק יזרעאל. מלבד מערת גדעון, אתר עניין נוסף בגן הלאומי הינו בית חנקין – שנבנה על ידי אחת מהדמויות החלוציות בארץ ישראל המוכרות לנו – יהושע חנקין, גואל אדמות עמק יזרעאל, אשר גם נקבר בסמוך לביתו, באחוזת קבר מרשימה. אתר עניין נוסף במקום הינה אנדרטת לוחמי העמק שנבנתה לזכר בני העמק אשר נפלו במלחמות ישראל.
פארק קנדה
פארק קנדה הינו פארק מקסים המתוחזק בידי קק"ל ואשר קיבל את המימון להקמתו כאתר נופש למטיילים הישראליים בזכות תורמים נדיבים מהקהילה היהודית של קנדה בשנות השבעים של המאה הקודמת. זהו אחד המקומות המוכרים ביותר גם בשל שפע אתרי הטבע וההיסטוריה שמפוזרים ברחבי הפארק הגדול, וגם בזכות הנגישות הנוחה אליו בזכות מיקומו לצד כביש ת"א – ירושלים בערך באמצע הדרך בין שתי הערים. בפארק צומחים עצי בוסתן רבים (תאנות, שקדיות, תמרים..) במקומות שונים בפארק ישנן בריכות מים קטנות, מעיינות זורמים ואגם מלאכותי לצד חניון מטופח ומדשאות עם מתקני מנגל, כל אלה הופכים את האתר לאטרקטיבי במיוחד בשבתות ובחגים למטיילים ולמשפחות.
עין קובי ולידו עין יואל
מעיין בהרי ירושלים, מזרחית למושב מבוא ביתר ובקרבת "הקו הירוק", שנובע מתוך נקבה חצובה בתוך ההר, המוליכה לחדר עם בריכה תת קרקעית יפייפיה, עם קימורים קדומים. בדרך כלל יש מים בבריכה, ועומקם מגיע עד למטר אחד. מעל לבריכה יש פתח בתקרה שממנו אור השמש מאיר את הבריכה באור קסום (בהתאם לשעות היום). מקום מהמם לבקר בו. לבריכה נרד בגרם מדרגות קצר. מהבריכה יוצאת נקבה צרה וארוכה יותר, שמובילה החוצה לבריכה שנמצאת בחוץ. ניתן לזחול בנקבה זו עד לבריכה שבחוץ.באזור המעיין יש יערות נטועים של קק"ל, עצי בוסתן, טרסות חקלאיות וחניון למטיילים והמקום הותאם לבילוי ונופש בטבע. האזור מכונה גם פארק מנחם בגין לזכרו של ראש הממשלה המנוח. מעיין נוסף, הנמצא בסמוך לעין קובי (כשלושה ק"מ הליכה) הינו עין יואל (הקרוי ע"ש חייל שנהרג בשנת 1950). מימי המעיין מוזרמים באמצעות צינור לתוך בריכת בטון בתוך מבנה סגור, וניתן לעלות בקלות לגג המבנה (דרך עץ סמוך) ולרדת בסולם דרך פתח אל תוך הבריכה, בבריכה עצמה ניתן לשחות אך המים כמעט ולא יוצאים מהבריכה ולכן איכות המים נחשבת ירודה, ומומלץ לרחוץ במקום רק בסוף החורף לאחר שפיעה מוגברת של המעיין.