לאכול עוגת יום הולדת
ולהשאר עם טעם טוב.
לא רק על הלשון.
ושוב אתחיל בשאלה.
ושוב הבטח\הבטיחי שתחשבי כמה שניות לפני שתמשיכי.
מהי "הגמשת גבולות" בתזונה?
כולנו מכירים את המושג הכה חשוב: גבולות
. כולנו יודעים שללא גבולות יהיה כאוס. יהיה "איש את רעהו חיים בלעו" שבכל בן אדם טבוע יצר המשמעת העצמית .
שמנהלים מוצליחים, יודעים לתת הרגשה של דרך תחומה מוגדרת(מלשון גדר) וברורה המעודדת הליכה נמרצת בה, והגעה מהירה אל המטרה. כולנו מכירים את זה כהורים לילדים, הדורשים את המסגרת, את שעת ההשכבה, את אזור המשחקים המתוחם שלהם, את סדר היום, וכו'. את הצורך שלהם מדי פעם בבדיקת גבולות, ע"מ לדעת שהם קיימים, ע"מ לדעת שאין בלבול בסביבה, שהמבוגרים פה, יודעים מה שהם עושים, ושאפשר להיות רגועים.
וכמובן דיאטה 'מוצלחת' לכאורה,היא דיאטה לגמרי מוקפדת ומדוייקת. בלי סטיות ולכן מרזים בה יפה.
אז אם לא הכרתם את המושג עד עכשיו, הנה הכרתם.
אך לכאורה נדמה שהגמשה וגבול הם סתירה.
כדי למנוע את תחושת 'בית הכלא' והרצון לברוח, חייבים לתת מרחב רב ומהנה (הלא בגן החיות התנכי המופלא בירושלים, משתדלים לתת את מירב מרחב המחיה לבעלי החיים, למרות שבסופו של דבר הם בשטח תחום. ותחום חזק) וכן , מדי פעם , ובהתאם לנסיבות משתנות, לאפשר תחושת שחרור מבוקרת. ואפילו לשנות את הגבולות בהתאם לשינויים בחיים. (ולא בהתאם ל'קפריזות' אישיות)
וזו הגמשה. (למשל , כשנוסעים לחופשה, אפשר ללכת לישון יותר מאוחר, או שכשמישהו מאחר לפגישה עקב 'תאונה' כל שהיא, {כוח עליון,} משנים במעט את הל"וז, גם במשרדי מנכ"ל "טבע", אני מניחה, ולא מפטרים מיד את כל מי שמאחר.
כי רק על ידי הגמשה, אנו שומרים על תחושת הגבולות, ולא יוצרים כאוס. ההגמשה מונעת מן האדם את תחושת ה'פרצתי את הגבול ועכשיו הכל מותר' הכה מסוכנת. לכל הדעות.
הנה את כבר מתחילה, ברוב חכמתך, להבין איך זה קשור לדיאטה....
קודם כל לגבי 'מרחב המחיה'. גם בגן החיות לכל חיה יש גבול שמותאם לצרכיה ולאופיה ולרמת פעילותה. ונדמה לי שאין שם שני תאי גבול זהים בגודלם. לכן, שימי לב שסדר והרכב ארוחותייך אינו מהווה 'קפדנות יתר' בעבורך, וקלסטרופוביה, המעודדת פריצת גבול. אך עדיין , שיהיה ניתן להפטר מעודפי השומן כתוצאה ממנו, גם אם לא תוך יומיים....
ופה המקום להעזר באיש מקצוע, באופן פרטני ולא ליזון מתפריט כלל עולמי..., או מהתפריט של חבר שהצליח לרזות...
והיכן נכנסת הגמישות?
גם כשאת כבר שומרת בקפדנות מצויינת על דיאטה נהדרת שסוף סוף התחברת אליה, ובהפתעה, צנחו עלייך הורייך לכבוד יום הולדתך, עם העוגה הכי אהובה עלייך, תלמדי לזרום. להפוך את הגבול גמיש יותר, אך בלתי חדיר, כי הנסיבות השתנו.
גם כאן, אם את זו שבנית לך בשיתוף עם תזונאית את התפריט, את זו שתחליטי על גודל הגמישות. כי את זו שמכירה את עצמך באופן הטוב ביותר, ואת זו שיודעת
כמה עלייך לצרוך, ע"מ להשאר עם טעם טוב. בפה ובמוח גם יחד.
ולרוב צריך מספר נסיונות ע"מ ללמוד להכיר את עצמנו, גם בתחום זה.
זה הזמן להחליט על התגמשות. והתגמשות היא לא איבוד שליטה, להזכירך. עדיין ישנו הגבול. הוא רק זז במעט. וזה מה שימנע את האכילה חסרת ההכרה, [חסרת גבולות, כך היא נקראת] ואת התחושה הכה לא טובה שאחריה.
ואם הצלחת....
אז יהיה לך יום הולדת שמח באמת
המשך הצלחה
חסיה רויכר