תכנון ופיתוח בר קיימא ו"קיימות" (Sustainability)
אתגרים המונחים לפתחנו.
משהו קורה פה:
מספרים על קאובוי שרכב יום אחד אחרי העדר, והגיע עד לקצה המצוק של נהר הקולורדו
"בגרנד קניון". הוא הסתכל סביבו בתמהון ופלט: " משהו קרה פה!".
אכן משהו קורה פה.
המתכננים של היום- כל המתכננים, בכל התחומים- נדרשים לנושאים שבעבר המתכננים לא נדרשו אליהם.
הכוונה בעיקר לשינוי חשיבה בכל הנוגע להתיחסות לחברה ולסביבה.
הדרישה היום היא להרבה דמיון, יצירתיות ונחישות.
במה דברים אמורים?
ניקח לדוגמא ארועים כגון רעידת אדמה או הוריקן:
איך מתמודדים בעת ובעונה אחת עם שכול, מחסור במים נקיים, הרס הסביבה, מחסור בחשמל בעיות באספקת מזון, ואי יכולת לתקשר בתקשורת קוית ןסלולרית?
העובדה היא שאנשים וחברות כבר מתמודדים עם בעיות כאלה. אבל האם הפתרונות טובים , אפקטיביים ונותנים מענה גם לטווח הרחוק?
כדור הארץ מניח לפתחנו כיום, את הבעיות הסביבתיות הגדולות ביותר שמישהו ניצב מולן אי פעם.
זה גם הזמן שבו אנשים מתחומים שונים, מנסים ללמוד להתמודד עם הקשיים הצפויים ולהקדים תרופה.
בשנת 1987, הוטבע הביטוי: " פיתוח בר קיימא" המוגדר כ– "פיתוח העונה לצרכי הדור הנוכחי שלא על חשבון יכולתם של הדורות הבאים לספק את צרכיהם".
היה זה נסיון ליצור מכנה משותף בין אינטרסים רבים וסותרים של קבוצות ומדינות.
היה זה צעד מבורך בכיוון הגברת המודעות לבעיית ניצול היתר של משאבי כדור הארץ, אך היתה בהגדרה זו גם בעיה של הסכמה על הצרכים של הדור הנוכחי מול צרכי הדורות הבאים.
מתוך הצורך לחדד את ההגדרה האמורה, נולד המושג "קיימות"(Sustainability). מושג חד ומהפכני יותר , המוגדר כ- "מודל פיתוח המשקלל כלכלה, חברה וסביבה".
"קיימות", משמעה שימוש נכון ויעיל במשאבי הסביבה, וייצור מה שבאמת אפשר וצריך לייצר ולצרוך.
היכן אנו נמצאים ביחס ליכולת של כדור הארץ להכיל אותנו?
כיום כולנו נמצאים במצב של משיכת יתר. (אוברדרפט).
בעבר, כל עוד הצלחנו לכסות את משיכת היתר– לא התעוררה בעיה למעט אי נוחות.
היום הבעיה היא, ש"הבנק" לא מאפשר לנו להמשיך למשוך יותר. אם נמשיך – הוא "יסגור את הברזים."
ישנם המחכים ש"מישהו יפתור להם את הבעיה". ויש הפועלים לשינוי.
הבעיה באוברדרפט היא לא המודעות למצב, כי הרי המספרים רשומים שחור על גבי הצג, אלא בצוע השינוי בפועל.
השינוי הוא לכאורה החלק הקשה והפחות נוח, אך עם שינוי בחשיבה נוכל לראות שזו הזדמנות לשפר את איכות חיינו.
אחד הדברים שבהם ליחיד יש יכולת להשפיע על הסביבה בצורה משמעותית ,היא בניית ביתו תוך שימוש חכם וחסכוני במשאבים.
בית אקולוגי או "ירוק" אינו בהכרח יקר יותר או יוצא דופן במראהו. זהו בית ישראלי טיפוסי שתוכנן תוך כדי התחשבות במזג האויר שלנו, בכווני האויר ואילוצי השטח.
בית אקולוגי בריא יותר ליושביו ,מרגיע ותורם לאיכות החיים, לסביבה ולערך הנכס מבחינה כלכלית.
להלן מספר עקרונות שעל פיהם שינוי חשיבה עושה את ההבדל:
1.בניה סולרית פאסיבית- בחירת האתר ותיכנונו, כיוון הבנין. הצללה, תכנון פתחים, בידוד תרמי, בניה ביו-אקלימית.
2.חומרי בנין ידידותיים- חומרי בניה ללא רעלים, ללא נזק סביבתי, שימוש בחומרים
ממוחזרים, חוזק ועמידה בתקן, מעטפת בנין תרמית אקולוגית.
3.חשמל ואנרגיה– חסכון בחשמל במערכות וציוד. ניהול עומסים. בניה סולרית, הפקת חשמל מלוחות פוטו-וולטארים, חממה ממזגת, ניצול שאריות חום.
4.אור- מקסימום שימוש באור יום, חלונות מסנני קרינת UV, צינורות סיבים אופטיים להעברת אור לתוך הבית.
5.אוויר–התחשבות ברוחות. מערכת הזרמת אויר נקי, (גם בחלונות סגורים), על ידי תכנון נכון.
צמחייה מטהרת אויר. ניטור רעלים ,טחב וגזים.
6. אקוסטיקה–ניתוק אקוסטי מגורמי רעש חיצונים לבית, על ידי תכנון הבידוד.
7. מים– מערכות לחסכון במים, איגום מי-גשמים, טיהור מי-שתיה. מערכת ביוב ביולוגי.
8. מיחזור אשפה– בית מתוכנן להפרדת אשפה, מיחזור פסולת אורגנית לקומפוסט.
9. בית ללא רעלים– חומרי בניה טבעיים, גינון אורגני, חומרי ניקיון ביתיים ירוקים, צבע וטיח ללא כימיקלים.
10. תכנון ומיחשוב- בית חכם סביבתי– תוכנה ביתית לניהול משאבים, חיישנים אלקטרונים להגברת חיסכון. קווי תקשורת - בית בנוי לעידן המידע.
11.בניה עם איזון אנרגטי–אומנות התכנון והמיקום של פרופורציות מעברים וחללים. המנעות מבנית שטחים מיותרים, בניה אסטטית בהתאם לטבע.
12.בניה עם מודעות כלכלית- סביבתית –בית אקולוגי שווה יותר. משיכת דיירים בשל איכות החיים. הגנה מתביעות, פרמיית ביטוח נמוכה, בטחון מוגבר. איכות בניה מעולה שנובעת מתכנון, מודעות ופיקוח אקולוגי.
http://www.green-architect.co.il/site/articles/sustainability