צו ירושה, צו קיום צוואה והגשת התנגדויות

צו ירושה, צו קיום צוואה והגשת התנגדויות

קרוב משפחה נפטר ואתם, קרוביו, מעוניינים לנקוט בצעדים הדרושים לחלוקת העזבון. פניתם למשרד עורכי דין. מה הלאה ?

עורך הדין שלכם יכין עבורכם בקשה שתוגש במשרדי הרשם לענייני ירושה.
אם קיימת צוואה – תוגש בקשה למתן צו קיום צוואה (צו שנותן תוקף פורמלי לצוואה שבידכם). כשאין צוואה – תוגש בקשה למתן צו ירושה (צו שנותן תוקף למנגנון חלוקת הרכוש הקבוע בחוק).
מהצווים ניתן ללמוד מי הם יורשי הנפטר ומהו חלקו של כל אחד מהם בעזבון המנוח. הצווים אינם מתייחסים לרוב להיקף העזבון (כלומר לשאלה אם נכס מסוים שייך למנוח או לא).

מי הוא מבקש הצו ?

רשאים לבקש את הצו : היורשים או מי שטוענים להיות יורשים. גם מי שנחשב בעל ענין יכול להגיש בקשה שכזו, למשל, נושה של יורש (לנושה יש אינטרס שיגיע רכוש לידיו של היורש על מנת שיוכל לשים עליו את ידו).

הגשת הבקשה

1. חתימה על בקשה למצן צו אצל משרד עורכי דין.
2. עורך הדין שלכם יגיש את הבקשה ללשכת הרשם לענייני ירושה שבאזור סמכות היה מקום מושבו של המוריש (במקרה שהמנוח הוא תושב זר - בהתאם למקום הימצאות הנכסים). משרדי הרשם לענייני ירושה ממוקמים בחיפה, תל אביב, נצרת עילית, ירושלים ובאר שבע.
3. ברשם לענייני ירושה ייבדק אם קיים תיק קודם בעניינו של המנוח ואם הפקיד צוואה כלשהי. הרשם מפרסם בעיתונות הודעה על הגשת הבקשה בעיתון יומי. בהודעה נאמר כי מי שמעוניין להתנגד לבקשה עליו להגיש התנגדות וזאת תוך 14 יום מתאריך הפרסום בעיתון.
4. הרשם יעביר העתק מהבקשה לאפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים לשם קבלת תגובתו. האפוטרופוס הכללי משמש מעין  "נאמן" לרכושם וזכויותיהם של פרטים בציבור הרחב לרבות נעדרים וחסויים. מתפקידו לבדוק בין השאר האם בבקשה יש משום קיפוח זכויות של יורשים פוטנציאליים ששמם לא נקוב בבקשה כיורשים או מנגד, האם מי שנקוב בבקשה כיורש אכן זכאי לרשת. האפוטרופוס ישיב לבקשה תוך 45 ימים בהודעה :

· "הודעה על כוונה שלא להתערב בהליכים".

· "הודעה על כוונה להתערב בהליכים"- במקרה כזה תועבר הבקשה לבית המשפט לענייני משפחה לצורך קיום דיון בבקשה.

5. לאחר קבלת תגובת האפוטרופוס הכללי ולאחר שחלפו המועדים להגשת הודעת התנגדות יינתן צו ירושה/צו קיום צוואה.

6. הצווים הניתנים על ידי הרשם לענייני ירושה נשמרים במאגר ממוחשב.

הדיון בבית המשפט לענייני משפחה

המקרים שבהם הבקשה לצו ירושה/צו קיום צוואה תידון בבית המשפט לענייני משפחה הם:
א. כאשר הוגשה התנגדות לבקשה.
ב. כאשר המדינה היא צד לענין.
ג. כאשר היועץ המשפטי לממשלה יזם את הבקשה או הצטרף אליה.
ד. כאשר האפוטרופוס הכללי מייצג בבקשה חסוי, קטין או נעדר.
ה. כאשר מדובר בצוואה בעל פה.
ו. כאשר קיים בצוואה פגם והיא לא נעשתה כדין.
ז. במקרים בהם לא ברור אם חל דין זר או הדין הישראלי, למשל כשהמנוח נפטר מחוץ לגבולות המדינה ויש לו נכסים בארץ.
ח. כאשר הרשם לענייני ירושה מחליט להעביר את הבקשה לבית המשפט.