אשליה אופטית היא מצב שבו חוש הראיה של האדם מטעה אותו. לדוגמא: כאשר הראיה של האדם מטושטשת, הוא יכול בטעות לראות דבר גדול כדבר קטן, ודבר אחד כשני דברים. כאשר לדוגמא האדם משפשף את העין שלו ומסתכל על איזה חפץ, הוא יכול בטעות לראות את החפץ בצורה כפולה, למרות שקיים רק חפץ אחד וכיו"ב.
העניין הזה של אשליות אופטיות, מאפשר לאדם להבין, שלפעמים גם מה שנדמה לו כאמת, טעון אימות נוסף. כאשר הראייה של האדם מטושטשת, הוא יכול להיות בטוח שהוא רואה מים באמצע המדבר, למרות שבאמת אין שם מים כלל. כאשר הראייה של האדם מטושטשת הוא בטוח שהוא רואה מציאות כלשהי, למרות שהמציאות הזאת היא רק סובייקטיבית ואישית שלו בלבד.
ואיך אפשר להינצל מראיית אמת סובייקטיבית? תשובה: על ידי שימוש באמצעי אימות נוספים (השכל + הרגש). אם נתבונן בדוגמא הנ"ל, של האדם שמשפשף את העין, ורואה את החפץ שמולו בצורה כפולה, הרי שבמקרה הזה מבין האדם, שבאמת אין שם חפץ כפול, למרות שהוא יכול לראות חפץ כפול. מדוע? משום שהאדם בוחן את המידע שהחפץ כפול באמצעות השכל שלו. וכאשר השכל של האדם מבין שבאמת החפץ לא כפול, אלא שרק העין מטעה, על ידי זה האדם מבין שיש שם רק חפץ אחד בלבד.
הדבר נכון גם לגבי כל שאר התחומים. הדרך להינצל מראייה סובייקטיבית, היא על ידי זה שהאדם בוחן את הידיעות שלו באמצעות מה שהוא יכול, דהיינו באמצעות השכל והרגש. באפשרותו של האדם לבדוק כל ידיעה שלו, ולנסות לראות, האם גם הרגש וגם השכל שלו, מסכימים שהיא אמת. על ידי זה האדם מאפשר לעצמו להינצל משגיאות מיותרות. וככל שהאדם נצמד יותר אל האמת, כך גם השכל והרגש שלו מתחדדים ויודעים לזהות טוב יותר את האמת.