מה אם
מה היה קורה אם הנגר שעשה לכם את המטבח החדש היה במקרה גם הרופא שלכם והסנדלר (שכיום המקצוע הזה הולך ונעלם) היה עוסק בהשכרת לימוזינה שתוכלו להגיע לנשף של סיום הבית ספר שבראשו היה עומד הקצב שבכלל עוסק בלהיות יועץ קולינרי. כמה מוצלחים היינו כבר יכולים לצאת ? נראה לי שלא יותר מדי. אמנם כיום הדברים הבסיסיים האלה :שכל אחד עוסק במקצוע שלו, נראים לנו כמו חלק מהטבע ואיך שכל הדברים צריכים לעבוד, אך זה לא תמיד היה ככה. לומר את האמת אפילו בעבר הלא רחוק זה עוד התנהל ככה (ויש יגידו שעדיין ככה זה קורה – הגנרלים שלנו הם הראשי ממשלה שלנו והעשירים שלנו הם סוג של ראשי ממשלה שלנו גם). בעבר ראש המדינה המוסלמי למשל היה גם ראש הדת. זאת אומרת שהסולטן היה גם ראש הדת המוסלמית באימפריה דבר שיצר חוסר הפרדה מוחלט בין דת למדינה. המזרחן הנודע ברנארד לואיס טוען שזהו אחד מן ההבדלים העיקריים שגרמו לעקיפתן המוחלטת של המדינות הנוצריות אירופאיות ולהפיכתן מתקדמות בהרבה מהמדינות המוסלמיות החל מתקופת הרנסנס. בזמן שבמדינות המוסלמיות לא היתה הפרדה כלל בין הדת למדינה- דבר שגרם לחסימה חריפה ביכולת ההתפתחותית של התרבות וחיי המדינה, במדינות הנוצריות הפרידו בין שני הדברים והיה גם ראש דת -קרדינל או אחת מדרגות הכמורה עד לדרגה הבכירה -אפיפיור ולעומתו תמיד ניצב ראש המדינה שאמנם היה דתי אך היה בעל אינטרסים מנוגדים למוסד הכנסייה.