חפש מאמרים:
שלום אורח
26.01.2020
 
   
מאמרים בקטגוריות של:

   
 

תביעה נגד משלח אמריקאי תידון בישראל? הדעות בנושא חלוקות

כאשר מוגשת תביעה משפטית, נדרש התובע לשלוח את מסמכי התביעה במסירה אישית למקום מושבו של הנתבע, על מנת להזמינו להשיב לתביעה.

כידוע, כשמדובר בנושאים הנוגעים לסחר בינלאומי ושילוח של טובין, גורמים רבים הנוגעים לתביעה, כגון מוביל, משלח, ספק זר, אינם נמצאים בישראל.

במצב זה, נדרש התובע להוכיח לבית המשפט כי הסכסוך הוא בעל זיקה למדינת ישראל, על מנת שבית המשפט יקנה סמכות להזמין לדין בישראל את הנתבע הזר.

לאחרונה, נחלקו בתי משפט השלום והמחוזי בשאלה האם יש לזמן לדין בישראל משלח בינלאומי אמריקאי שטיפל בהמכלת הסחורה בחו"ל. בעוד בית משפט השלום קבע כי יש לזמן את המשלח לדין בישראל, בית המשפט המחוזי התלבט בשאלה, ביטל את החלטת השלום והחזיר את הנושא לדיון מחודש בבית משפט השלום.

עובדות המקרה:

יבואנית חטיפי אנרגיה תבעה חברת שילוח ישראלית שטיפלה בעבורה בכל ההליכים שנוגעים ליבוא משלוח מארה"ב. חטיפי האנרגיה הגיעו בהובלה ימית והומכלו יחד עם חומרים מסוכנים באותה מכולה, ועל-כן בהגיעם לארץ, הורה משרד הבריאות על השמדתם. כתוצאה מכך, תבעה יבואנית חטיפי האנרגיה את חברת השילוח הישראלית.

חברת השילוח הישראלית טענה שלא היה מקום להשמיד את החטיפים, גם אם הומכלו יחד עם חומרים מסוכנים. עם זאת, חברת השילוח הישראלית טענה שגם אם התביעה תתקבל, היא זכאית לשיפוי מצדדים שלישיים בארה"ב, ביניהם חברת שילוח אמריקאית שביצעה את המכלת המטען בארה"ב יחד עם המטען שנטען כמסוכן, ואשר גרם להשמדתו.

חברת השילוח האמריקאית טענה שמדינת ישראל אינה הפורום הנאות לניהול התביעה אלא מדינת ניו-ג'רסי בארה"ב, לאור קיומה של תניית שיפוט ייחודית לבית משפט אמריקאי בשטר המטען שהונפק. חברת השילוח האמריקאית הוסיפה שראוי לנהל את התביעה בארה"ב גם משום שהמכולה הומכלה בארה"ב ע"י חברה ועובדים מארה"ב, אשר כפופים להוראות חוק ורגולציה אמריקאיות.

החלטת בית המשפט השלום:

בית המשפט בחן האם מוצדק לנהל את התביעה בבית המשפט בארה"ב לאור תניית השיפוט הייחודית בשטר המטען. בענייננו, היבואנית נמצאת בקצה אחד של הקשת בהיותה הלקוחה שהזמינה את המטען, ובקצה השני חברת השילוח הישראלית שעמה התקשרה יבואנית החטיפים ופונה כעת לשיפוי מחברת השילוח האמריקאית. בית המשפט ציין שנוכחותה של חברת השילוח האמריקאית חשובה לבירור ההליך, שכן היא שסיפקה בפועל את שירותי המכלת המטען, ולכן ניתן לזמנה לדין לפי הוראות תקנה 500(10) לתקנות סדר הדין האזרחי.

בית המשפט חזר על קביעת בית המשפט העליון כי במקרה של צירוף בעלי דין שרק אחד מהם קשור בסעיף שיפוט זר, מתקיימות נסיבות שמצדיקות התעלמות מתניית השיפוט, וזאת על מנת שלא להביא לפיצול דיונים בין מדינות שונות.

במקרה הזה, בית המשפט קבע שתניית השיפוט בשטר המטען חלה בין צדדים שלישיים- בין המשלח האמריקאי לבין סוכנו ואינה מחייבת את היבואן-התובע ואת חברת השילוח הישראלית שנתבעה, שלא חתומים על אותו שטר מטען.

בית המשפט העיר כי חברת השילוח האמריקאית, בהיותה חברת שילוח בינלאומית מודעת לכך שהצד הישיר להסכם איתה אינו הלקוח הסופי, ועל-כן צפתה, או לכל הפחות היה עליה לצפות, שהיא עשויה להיתבע על ידי גורם מחוץ לתחום השיפוט האמריקאי.

באשר לדיון בשאלה האם ישראל מהווה הפורום הנאות לקיום ההתדיינות המשפטית בעניין – בית המשפט ציין שעל אף שהמכלת המטען ארעה בארה"ב, המטען היה מיועד לייצוא לישראל, ולאחר שהגיע, נבדק ונמצא לא כשיר לשיווק ע"י הרשויות בישראל. לפיכך, נקבע שמירב הזיקות נמצאות בתחומי מדינת ישראל יותר מאשר בארה"ב.

לאור האמור לעיל, בקשת חברת השילוח האמריקאית שלא לקיים דיון בישראל, נדחתה- והיא חויבה בהוצאות בסך של 2,000 ש"ח.

[ת"א (שלום ת"א) 34968-11-13 החלטה מיום 8.12.14, השופט נועה גרוסמן. ב"כ הצדדים- לחברת השילוח האמריקאית- עו"ד נשיץ. לחברת השילוח הישראלית- עו"ד אשר]

החלטת בית המשפט המחוזי בערעור:

בית המשפט המחוזי קבע כי החלטת בית המשפט השלום היא חסרה בשאלה האם קיימת כאן עילת תביעה רצינית. באופן זה, צוין כי בית משפט השלום לא נתן את דעתו לעובדה שלא קיים איסור על הובלת מזון יחד עם חומרים מסוכנים, וכן לא ניתנו הנחיות הובלה מחברת השילוח האמריקאית או מהספק. כמו כן, בית המשפט המחוזי ציין כי חברת השילוח האמריקאית לא יכולה להיות אחראית להחלטה של משרד הבריאות בישראל, שלפי הטענה התקבלה בשרירותיות וללא כל סיבה, זאת, כיוון שחטיפי האנרגיה לא ניזוקו, לא נגרם להם זיהום כלשהו ולא נבדקו באמצעות מעבדה מתאימה.

בנוסף לכך, עולה כי הוצג בדיעבד מסמך ממשרד הבריאות לפיו חטיפי האנרגיה ככל הנראה הושמדו לא בשל המכלתם עם חומרים מסוכנים, אלא בשל כך שלא אוחסנו בתנאים המתאימים למזון.

יתרה מזאת, בית המשפט המחוזי פסק שבית משפט השלום לא התמודד בצורה ראויה עם טענת תניית השיפוט הייחודית בשטר המטען, והורה לו לקיים דיון נוסף בנושא, שכן קיימת פסיקה שקבעה שתניית שיפוט מחייבת את היבואן וחברת השילוח גם אם לא חתמו על שטר המטען.

לאור האמור לעיל, בית המשפט המחוזי ביטל את הכרעת בית משפט השלום, וקבע שהבקשה תידון מחדש והטיל הוצאות של 10,000 ש"ח על חברת השילוח הישראלית.

[רע"א (מחוזי ת"א) 750-01-15 פסק-דין מיום 25.2.15, השופטת עפרה צ'רניאק. ב"כ הצדדים: לחברת השילוח האמריקאית- עו"ד נור. לחברת השילוח הישראלית- עו"ד חן לויט].

 





 
     
     
     
   
 
אודות כותב המאמר:

הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי.

לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים, בדוא"ל  Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979

 
     
   
 

מאמרים נוספים מאת עו"ד גיל נדל, עו"ד דייב זייתון

בין היבואן - חברת תעשיות פיל-טונה בע"מ לבין יצרנית טונה מסין - חברת xiangshan xianghe aquantic product co.ltd נחתם הסכם לספק 40 מכולות דגים במחיר של 2,425 $ עד לחודש אפריל 2015. נטען, כי היצרנית אכן ייצרה את כל הכמות על פי ההזמנה והמכולות היו מוכנות למשלוח בחודש ינואר 2016, אולם בשל קשיים תזרימיים של היצרנית, וככל הנראה לאור עליית מחירי הטונה, מכרה היצרנית את רוב המכולות לצדדים שלישיים וזאת ללא ידיעת היבואן.

ביום 08/05/2012 העבירה חברת פריניב בע"מ לחברת מיקי עוז – עסקים בע"מ הזמנה לאספקת שתי מכולות של רכז תפוזים, המכילות 46 טון מוצר ומכולה אחת לאספקת רכז לימון המכילה 23 טון מוצר. בהזמנה נכתב כי "המוצרים הינם תוצרת ספרד (עפ"י הדוגמאות שניתנו לכם), הכשרות הינה של הרב רובין". המשלוח הראשון התקבל במהלך חודש יולי 2012 עבורו שולמה מלוא התמורה ואילו עבור החשבונית של המשלוח השני, שהתקבל ב 19/09/2016 סירבה פריניב לשלם את התמורה, בטענה כי המוצר שהתקבל היה פגום ובניגוד למוסכם בין הצדדים.

העותרת, ענק הבטיחות, היא חברה המייבאת וסוחרת בציוד בתחום הטלפוניה והקשר, אשר ביקשה לייבא ולשווק מגברים סלולריים. החברה קיבלה ממשרד התקשורת אישור בדבר פטור מאישור סוג, ואישור בדבר פטור מרשיון סחר, והחלה לשווק את המגברים. אי לכך, בחלוף חצי שנה נשלל ממנה האישור, בטענה שמגברים סלולריים זכאים להיכנס לגדרי הפטור. לאור האמור, הגישה החברה עתירה לבג"ץ, כה ביקשה, בין היתר, כי יותר לה להמשיך ולשווק את המגברים בהתבסס על האישורים אשר ניתנו לה.

ביום 11/08/2016 התקבלה החלטת ממשלה, בעקבותיה יצא תזכיר חוק התוכנית הכלכלית לשנים 2017 ו-2018 (תיקוני חקיקה) התשע"ו-2016. מטרת התיקון המוצע, אשר ייסקר במאמר זה, הוא להסיר חסמי סחר ולייעל את פעילות מכון התקנים, תוך שינוי מבני של הרכבי וועדות התקינה הפועלות בו, והסדרת המנגנון לעניין אימוץ או סטייה מתקנים בין-לאומיים.

בקשה לסעד זמני מוגשת על ידי אחד מבעלי הדין ("המבקש") בטרם ניתן פסק דין בעניין הנדון, ולעיתים אף בטרם הגשת התביעה, וזאת כדי להבטיח את קיומו התקין של ההליך או את מימוש פסק הדין.

לאחרונה, קיבל בית משפט השלום בת"א בקשת רשות להתגונן בה אפשר לערבים להתגונן בתביעה כספית שהגיש נגדם סוכן מכס בסדר דין מקוצר, בגין חוב שלא נפרע.

רכב ששימש בהברחת זהב חולט על ידי המדינה. בסקירה זו נתאר את החלטתו של בית המשפט בבקשה ליתן צו זמני שיורה על התביעה החזרת הרכב לבעליו, עד לבירור התביעה להשבת התפוס. בית המשפט פסק שאין להשיב את כלי הרכב, בשים לב לסיכויים הקלושים של התביעה, ולאור האינטרס הציבורי בהתרעת יבואנים מביצוע עבירות.

מאמרים נוספים בנושא דיני מיסים

מאת: עו"ד גיל נדלדיני מיסים16/12/19187 צפיות
בסקירה זו נסקור את פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים אשר קבע כי היבואן הראשי מחויב לספק אחריות לכלי הרכב בישראל, גם כאשר יצרן הרכב קבע החרגה טריטוריאלית בכל הנוגע לאחריות מצידו.

מאת: עו"ד גיל נדלדיני מיסים16/12/19181 צפיות
בסקירה זו נתייחס להחלטת בית משפט השלום בתל-אביב, אשר קיבלה ברובה את בקשת יבואנית לקבל מסמכים הנוגעים למחלוקת הסיווג שנתגלעה בין הצדדים ביחס לפרופילים מאלומיניום שעברו תהליך אלגון. היבואנית יוצגה על ידי משרדנו.

מאת: עו"ד גיל נדלדיני מיסים16/12/19197 צפיות
בית המשפט קיבל את בקשת מנהל הרציף להמרת כתב אישום בכופר וזאת לאחר שנמצא כי נכנס לחנויות דיוטי פרי מבלי שהיה רשאי לכך ונמצאו אצלו מוצרים שלא שולמו בגינם מיסים.

מאת: עו"ד גיל נדלדיני מיסים16/12/19186 צפיות
במאמר זה נסקור את פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים אשר דחה עתירה לפי חוק חופש המידע של בעל חברה לחיפושי נפט וגז טבעי לקבלת מידע אודות ייבוא גופרית.

מאת: עו"ד גיל נדלדיני מיסים16/12/19187 צפיות
במאמר זה נסקור את פסיקת בתי המשפט שדנה בשאלות שונות שעלו בעקבות הגברת האכיפה בענף השייט.

מאת: עו"ד גיל נדלדיני מיסים16/12/19206 צפיות
במאמר זה נסקור את השינויים המשמעותיים העומדים להתרחש החל מינואר הקרוב בנושאי הטלת בלו על שמנים וממסים וזאת בעקבות התיקונים לצו הבלו על דלק (הטלת בלו) וצו תעריף המכס ומס קניה.

מאת: עו"ד גיל נדלדיני מיסים18/11/19301 צפיות
בסקירה זו נתאר את פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה, אשר דן בתביעה ייצוגית שהוגשה כנגד יבואנית מוצרי מזון ותוספי תזונה בטענה לייחוס סגולות רפואיות למוצרים הנמכרים על-ידה.

 
 
 

כל הזכויות שמורות © 2008 ACADEMICS
השימוש באתר בכפוף ל תנאי השימוש  ומדיניות הפרטיות. התכנים באתר מופצים תחת רשיון קראייטיב קומונס - ייחוס-איסור יצירות נגזרות 3.0 Unported

christian louboutin replica