חפש מאמרים:
שלום אורח
19.06.2019
 
   
מאמרים בקטגוריות של:

   
 

תביעת שיפוי של משלח נגד מוביל אווירי כפופה להתיישנות מקוצרת

כידוע, תביעות נגד מובילים אוויריים (חברות תעופה) ביחס לנזקים למטענים, כפופות לפי אמנות בינלאומיות (ורשה, מונטריאול) לתקופת התיישנות קצרה מאד של שנתיים מיום הגעת המטען (או מהיום שבו היה אמור המטען להגיע).

כלומר, אם בעל המטען או חברת הביטוח שלו לא מגישים תביעה נגד חברת התעופה במועד הקצוב באמנות, התביעה מתיישנת ועמה הזכות לקבל פיצוי בגין הנזקים.

לעיתים, בוחרים בעל המטען או חברת הביטוח שלו להגיש תביעה נגד גורם אחר בשרשרת ההובלה, למשל, נגד המשלח הבינלאומי שטיפל בהסדרת ההובלה, ולא נגד חברת התעופה, וזאת  בטענה כי הנזק התרחש בשל רשלנות המשלח.

במצב בו בעל המטען או חברת הביטוח מגישים תביעה כזו נגד המשלח הבינלאומי, סמוך לחלוף שנתיים ממועד הגעת המטען, האם המשלח הבינלאומי יוכל להגיש תביעת שיפוי (צד ג') נגד המוביל האווירי (חברת התעופה) ולטעון כי הנזק אירע באשמת המוביל, גם אם תביעה כזו תוגש לאחר יותר משנתיים מיום הגעת המטען?

כלומר, האם יוכל המוביל האווירי להעלות טענת התיישנות גם במישור היחסים שבינו לבין המשלח הבינלאומי?

שאלה זו הוכרעה לאחרונה בבית משפט השלום בתל-אביב, אשר קיבל את טענת המוביל האווירי ודחה את התביעה נגדו על הסף.

יש לציין כי בארה"ב הגיע בית המשפט לתוצאה שונה, וזאת נתאר בהמשך.

עובדות המקרה וטענות הצדדים:

בחודש ספטמבר בשנת 2011 הועמס על מטוסה של חברת תעופה מטען להובלה. בשטר המטען צוין שמדובר במשלוח מסוג DDU CLEARED Door to Door service, המיועד להעברתו הסופית לספרד. המטען הוטס לנמל ליאז' שבבלגיה, ומשם ע"י מוביל יבשתי הובל עד ללקוח בספרד. בהגעתו של המטען לספרד התגלה שאריזתו החיצונית מעץ שבורה, ושחלק מהמכונה בולט דרך ארגז העץ. שמאי קבע שנגרם נזק לגוף המכונה ממכה חזקה למטען בעת ההובלה. חברת הביטוח פיצתה את המבוטח (היצואן) בגין הנזק, ותבעה את חברות השילוח, בלדרות וחברת ההובלה היבשתית והאווירית, כמי שפעלו בביצוע ההובלה, וטענה שהן אחראיות ביחד ולחוד לנזקים שנגרמו. בין חברת הביטוח לחברת התעופה האווירית הושג הסכם פשרה. לפיכך, חברת הביטוח המשיכה לנהל את התביעה כנגד חברות השילוח, הבלדרות וחברת ההובלה היבשתית, אך חברות אלה ביקשו לצרף גם את חברת התעופה להתדיינות כנתבעת צד ג'. חברת התעופה הגישה בקשה לדחות את הודעת צד ג' כנגדה על הסף לאור תקופת התיישנות של שנתיים הקבועה בחוק התובלה האווירית שאימץ את אמנת מונטריאול.

חברות השילוח, הבלדרות וחברת ההובלה היבשתית טענו שבענייננו אמנת מונטריאול ואמנת ורשה אינן חלות שכן מדובר בתביעת פיצוי בין חוליות שונות בשרשרת ההובלה לבין עצמן, ולכן תקופת ההתיישנות בת השנתיים לא חלה במקרה זה.

הכרעת בית המשפט:

בית המשפט קבע כי אמנת מונטריאול ותקופת ההתיישנות בת השנתיים חלות גם במערכת היחסים שבין חברות השילוח, הבלדרות וההובלה היבשתית- לבין חברת התעופה.

בית המשפט ציין כי הוא התלבט האם בכל זאת לאפשר את התביעה נגד חברת התעופה, משום שחברת הביטוח הגישה כנגדה תביעה במועד (לפני חלוף שנתיים) ואז ניתן להניח שלא נוצרה הסתמכות אצל חברת התעופה כי לא תוגש נגדה תביעה בנושא זה. יחד עם זאת, ועל אף ההתלבטות, קבע בית המשפט כי משחברות השילוח, הבלדרות וההובלה היבשתית התמהמהו ולא תבעו את חברת התעופה (בהודעת צד ג') במועד- אין לאפשר את התביעה נגד חברת התעופה.

לכן, בית המשפט קיבל את הבקשה, והבקשה לצירוף חברת התעופה נמחקה מחמת התיישנות, לאור הגשתה בחלוף תקופת ההתיישנות הקבועה באמנת מונטריאול, אך לא הטיל הוצאות על אף אחד מן הצדדים.

[ת"א (שלום ת"א) 11911-08-12 כלל חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' TNT Express Worldwide ואח', החלטה מיום 29.3.15, השופטת נועה גרוסמן. ב"כ הצדדים: לחברת התעופה- עו"ד לשם. לחברות השילוח- עו"ד מושקט].

הערות:

בארה"ב, הגיע בית המשפט לתוצאה שונה, לפיה תביעת שיפוי של משלח בינלאומי נגד מוביל אווירי, לא כפופה לתקופת התיישנות מקוצרת של שנתיים לפי האמנות הבינלאומיות. באותו המקרה, קבע בית המשפט בארה"ב, כי פרשנות המונח "הזכות לתביעת נזק" המופיע באמנה הבינלאומית, מתייחס למישור היחסים שבין היבואן/יצואן/חברת הביטוח לבין המשלח הבינלאומי/חברת התעופה, קרי: תביעה המתייחסת לפיצוי בגין נזק למטען. בית המשפט קבע כי תביעת משלח בינלאומי נגד חברת תעופה אינה לפיצוי בגין נזק למטען, אלא להשבת כספים ששילם המשלח/נדרש לשלם לצד ג'. לכן, באותו המקרה, התיר בית המשפט למשלח הבינלאומי לנהל את תביעתו נגד חברת התעופה, אפילו שחלפו יותר משנתיים מיום קרות הנזק, ועד הגשת התביעה נגד חברת התעופה.

להרחבה בנושא זה, ראו מאמרנו בקישור הבא:

פסיקה תקדימית בארה"ב: תביעת שיפוי של משלח בינלאומי נגד מוביל אווירי לא כפופה להתיישנות המקוצרת באמנת

 





 
     
     
     
   
 
אודות כותב המאמר:

הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי.

לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים, בדוא"ל  Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979

 
     
   
 

מאמרים נוספים מאת עו"ד גיל נדל, עו"ד דייב זייתון

בין היבואן - חברת תעשיות פיל-טונה בע"מ לבין יצרנית טונה מסין - חברת xiangshan xianghe aquantic product co.ltd נחתם הסכם לספק 40 מכולות דגים במחיר של 2,425 $ עד לחודש אפריל 2015. נטען, כי היצרנית אכן ייצרה את כל הכמות על פי ההזמנה והמכולות היו מוכנות למשלוח בחודש ינואר 2016, אולם בשל קשיים תזרימיים של היצרנית, וככל הנראה לאור עליית מחירי הטונה, מכרה היצרנית את רוב המכולות לצדדים שלישיים וזאת ללא ידיעת היבואן.

ביום 08/05/2012 העבירה חברת פריניב בע"מ לחברת מיקי עוז – עסקים בע"מ הזמנה לאספקת שתי מכולות של רכז תפוזים, המכילות 46 טון מוצר ומכולה אחת לאספקת רכז לימון המכילה 23 טון מוצר. בהזמנה נכתב כי "המוצרים הינם תוצרת ספרד (עפ"י הדוגמאות שניתנו לכם), הכשרות הינה של הרב רובין". המשלוח הראשון התקבל במהלך חודש יולי 2012 עבורו שולמה מלוא התמורה ואילו עבור החשבונית של המשלוח השני, שהתקבל ב 19/09/2016 סירבה פריניב לשלם את התמורה, בטענה כי המוצר שהתקבל היה פגום ובניגוד למוסכם בין הצדדים.

העותרת, ענק הבטיחות, היא חברה המייבאת וסוחרת בציוד בתחום הטלפוניה והקשר, אשר ביקשה לייבא ולשווק מגברים סלולריים. החברה קיבלה ממשרד התקשורת אישור בדבר פטור מאישור סוג, ואישור בדבר פטור מרשיון סחר, והחלה לשווק את המגברים. אי לכך, בחלוף חצי שנה נשלל ממנה האישור, בטענה שמגברים סלולריים זכאים להיכנס לגדרי הפטור. לאור האמור, הגישה החברה עתירה לבג"ץ, כה ביקשה, בין היתר, כי יותר לה להמשיך ולשווק את המגברים בהתבסס על האישורים אשר ניתנו לה.

ביום 11/08/2016 התקבלה החלטת ממשלה, בעקבותיה יצא תזכיר חוק התוכנית הכלכלית לשנים 2017 ו-2018 (תיקוני חקיקה) התשע"ו-2016. מטרת התיקון המוצע, אשר ייסקר במאמר זה, הוא להסיר חסמי סחר ולייעל את פעילות מכון התקנים, תוך שינוי מבני של הרכבי וועדות התקינה הפועלות בו, והסדרת המנגנון לעניין אימוץ או סטייה מתקנים בין-לאומיים.

בקשה לסעד זמני מוגשת על ידי אחד מבעלי הדין ("המבקש") בטרם ניתן פסק דין בעניין הנדון, ולעיתים אף בטרם הגשת התביעה, וזאת כדי להבטיח את קיומו התקין של ההליך או את מימוש פסק הדין.

לאחרונה, קיבל בית משפט השלום בת"א בקשת רשות להתגונן בה אפשר לערבים להתגונן בתביעה כספית שהגיש נגדם סוכן מכס בסדר דין מקוצר, בגין חוב שלא נפרע.

רכב ששימש בהברחת זהב חולט על ידי המדינה. בסקירה זו נתאר את החלטתו של בית המשפט בבקשה ליתן צו זמני שיורה על התביעה החזרת הרכב לבעליו, עד לבירור התביעה להשבת התפוס. בית המשפט פסק שאין להשיב את כלי הרכב, בשים לב לסיכויים הקלושים של התביעה, ולאור האינטרס הציבורי בהתרעת יבואנים מביצוע עבירות.

מאמרים נוספים בנושא מכס

מאת: עו"ד גיל נדלמכס04/04/19272 צפיות
עניינה של סקירה זו בהחלטת בית משפט השלום באשדוד, בבקשתה של דינמיק שירותי ספנות להשבת כספים שנגבו מצד חברת נמל אשדוד בע"מ.

מאת: עו"ד גיל נדלמכס13/08/181282 צפיות
בסקירה זו נתאר את החלטת בית משפט המחוזי ירושלים, בבקשתו של מנהל מס ערך מוסף לחייב את חברת אוריינט אקספרס בילדינג בע"מ להפקיד ערבות, וזאת לצורך הבטחת תשלום הוצאותיו של מנהל מס ערך מוסך, במסגרת הליך ערעור המס, אשר הוגש על ידי אוריינט אקספרס.

מאת: עו"ד גיל נדלמכס13/08/181303 צפיות
על פי פרסומים מן התקופה האחרונה, ארצות הברית בעידן דונלד טראמפ פתחה במלחמת סחר רחבת היקף כנגד סין. כך, צוין כי בכוונת ארצות הברית להגיש תביעה נגד סין בארגון הסחר העולמי (WTO) בגין גניבת קניין רוחני, וכן, כי בכוונתה להטיל מכסים בהיקף של 50 מיליארד דולר, כנגד יבוא סחורות טכנולוגיות, שמקורן בסין, בטענה כי אלו יוצרו תוך גניבת קניין רוחני מארה"ב.

מאת: עו"ד גיל נדלמכס13/08/181264 צפיות
רשות המסים, כרשות מינהלית, מחזיקה בידי כלי אכיפה רבים לצורך גביית חובות מס. בין היתר, רשאית רשות המסים בנסיבות מסוימות להטיל עיקולים, לעכב שחרור משלוחי יבוא, לדרוש קנסות אם חוב לא שולם במועד, ועוד. אחד מן הכלים שהוקנה לרשות המסים הוא לבצע, בנסיבות המתאימות, "הרמת מסך" כאשר החייב במס, על פי הטענה, ביצע פעולות של הברחת נכסים, מכירת נכסים ללא תמורה, לחברה קשורה.

מאת: עו"ד גיל נדלמכס13/08/181236 צפיות
חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע"ו- 2016, מסדיר את ענף הרכב בישראל על תחומיו השונים, ובכלל זה: ייצור , יבוא וסחר ברכב וייצור, ייבוא וסחר במוצרי תעבורה, מתן שירותי תחזוקה לרכב, שמאות רכב. בחודש יוני האחרון התקבלו בקריאה שנייה ושלישית תיקונים לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע"ו-2016 שהוצעו על ידי משרד התחבורה, במטרה להקל על הקשיים שהתגלו ביישום החוק. התיקונים שהוצעו עוסקים בעיקר בהסרת הגבולות על יבואן זעיר ביבוא רכב משומש, אוטובוס, משאית וכו'.

מאת: עו"ד גיל נדלמכס13/08/181231 צפיות
המדינה לא חויבה בפיצוי על אף שלא השיבה את התפוס

מאת: עו"ד גיל נדלמכס13/08/181289 צפיות
בית המשפט דחה בקשה לאשר תביעה שעניינה סימון מוצרי מזון כתביעה כייצוגית, ופסק כי סימון מוצרי הקטשופ שמייצרת ומשווקת החברה כמכילים רכיבים טבעיים בלבד, הגם שהם כוללים סוכר, נעשה כדין.

 
 
 

כל הזכויות שמורות © 2008 ACADEMICS
השימוש באתר בכפוף ל תנאי השימוש  ומדיניות הפרטיות. התכנים באתר מופצים תחת רשיון קראייטיב קומונס - ייחוס-איסור יצירות נגזרות 3.0 Unported

christian louboutin replica