ביקורת: "זו ברודווי, בובה" – מחזמר-כיס עם 7 נשים אנרגטיות וגבר אחד – במה מקצועית לשחקנים עולים
מאת חיים נוי
"זו ברודווי, בובה" הוא מחזמר-כיס שבו נוטלים חלק 7 זמרות אנרגטיות וגבר אחד, המציגים ממיטב הלהיטים של מחזות הזמר, בשיר, תנועה ומשחק. המשתתפים הם בעלי פוטנציאל במה מעולה ואין ספק שאם ההפקה תלטש את המופע, תהיה התוצאה מלבבת ומוצלחת.
דזרט רוז הפקות היא קבוצת תיאטרון המעלה הפקות מוזיקליות. זו הפקה ראשונה שלהם בעברית, אם כי השירים המושמעים הם בשפת המקור, אנגלית וכך זה צריך להיות. ההופעות הן בבית יד לבנים בתל אביב, אודיטוריום שיין וברחבי הארץ.
העלילה דומה לשורת המקהלה, ומדובר בבמאי אנגלי המגיע לערוך אודישנים למחזמר. הבמאי והעוזרת שלו הישראלית, שמתרגמת ככל העולה על רוחה, עורכים אודישנים לשש שחקניות-זמרות, המייצגות את כל קשת הגוונים הישראלית. בחורה מבית דתי, כוכבת ריאליטי לשעבר, הייטקיסטית פמיניסטית, בחורה רוחנית מעופפת, שחקנית לשעבר אבל עם רצון לחדש ימיה ועולה חדשה.
השחקנים הם מקבץ של צוות בינלאומי מדרום אפריקה, ארה"ב,קנדה, אנגליה וישראל ויש בהן כישרונות מעולים.
רונית שולר היא תגלית של ממש והשיר של אולה מתוך המפיקים בביצועה, לרבות האקצנט המקורי, הוא משובח ומוצלח. רונית מתבלטת גם בדואט של השיר ביחד עם ליאן רביד, המצוינת ובעלת האנרגיות המוצלחות.
מאילי רוז היא מעולה והופעתה מרנינה והיא מתבלטת בשיר של הודל מתוך כנר על הגג עם ביצוע מרגש ולירי כשהיא מפיקה קול מצו-סופרן משובח.
טנגו הרוצחות מתוך שיקגו בביצוע כל הלהקה היה יפה מאוד ,הרמוני ועם תנועה מוצלחת.
גרנט קרנקשאו ודבי גולד הדר, כבמאי ועוזרתו, היו מעולים בדואט הקלאסי מתוך אנני אוקלי אשת לפידות, כל מה שאתה עושה – אני עושה טוב יותר.
לימור בדין היא זמרת נעימה שהגישה את סאמרטיים מתוך פורגי ובס, ברגש רב.
דליה בדנובסקי, בתפקיד העולה מקנדה, היא בעלת יכולות ווקליות טובות מאוד. דניאלה רומן-קרנקשאו היא טמפרמנטית ומוצלחת בשירים הסוחפים.
המופע נכתב ובוים בידי גרנט קרנקשאו ורעייתו דניאלה , זוג שפועל כבר שנים רבות בתחום, עוד מדרום אפריקה. הרעיון הוא להקים במה מקצועית לשחקנים עולים שעדיין אינם מסוגלים להפציע על הבמות הרפרטואריות הרגילות, בשל קשיי השפה. יש לעודד את ההפקה והפוטנציאל העומד לרשותה הוא טוב מאוד. כדי להפוך את המחזמר למקצועי יותר, על ההפקה להפיק מופע קולח ,לבנות את התמונות אחרת, לרבות העמדת תמונת פתיחה אנרגטית ומוזיקלית, לקצר את אורך ההופעה ולבטל את ההפסקה, ראוי לוותר על חלק הארי מהמלל, והיה רצוי גם הדרכה קולית לזמרות שהייתה משפרת את ההגשה והביצוע.
הכותב הוא חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, עורך ראשי לשעבר סוכנות הידיעות עתים, חבר אגודת העיתונאים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים, מומחה בינ"ל למיוזיקלס.