חפש מאמרים:
שלום אורח
21.11.2019
 
   
מאמרים בקטגוריות של:

   
 

תיקון 206 לפקודת מס הכנסה

מאת: מנחם כהןמס הכנסה30/12/20153282 צפיות שתף בטוויטר |   שתף בפייסבוק
תיקון 206 לפקודת מס הכנסה

מאת: מנחם כהן, עו"ד (רו"ח) כלכלן ומוסמך למינהל עסקים

1. כללי

תיקון 206 לפקודת מס הכנסה[1] הינו תיקון עקיף לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)(תיקון מס' 13 והוראת שעה), התשע"ו-2015. תחילתו של התיקון מיום פרסומו ב-5.11.15.

התיקון מחליף את המונח "קופת גמל לא משלמת לקצבה" במונח "קופת גמל לחיסכון" בסעיף 1 לפקודה, מוסיף את סעיף 9(17ב) לפקודה בנוגע לפטור על משיכת יתרה צבורה נמוכה עד 8,000 ₪, מוסיף את פיסקה (4) לסעיף 9א(ה) לפקודה בנוגע להיוון קצבה שמקורה ברצף קצבה לגבי נישום שחזר בו ואשר מקורה במרכיב פיצויים בלבד, וכן את פיסקה (ה1) לסעיף 9א בקשר להיוון קצבה מוכרת ומתקן את סעיף 9א(ו) לפקודה.

2. קופת גמל לחיסכון

התיקון מחליף את ההגדרה "קופת גמל לא משלמת לקצבה" ב"קופת גמל לחיסכון" בסעיף 1 לפקודה. כזכור, תיקון 3 לחוק הפיקוח על על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005 (להלן - חוק הפיקוח על קופות גמל) ביטל את האפשרות לחיסכון בקופות גמל לתגמולים למטרת קבלת סכום הוני, אפיק הוני אשר הקנה לחוסכים יתרונות של נזילות, יתרונות מס וכו'. בתיקון 3 נקבע עוד שכדי לבצע משיכת כספים  מקופת גמל לא משלמת לקצבה יש להעביר את הכספים לקופת גמל משלמת לקצבה ורק לאחר מכן לבצע משיכה. וכך נאמר בדברי ההסבר להצעת החוק[2] המסבירה את הסיבה לתיקון המונח:

"המונח 'קופת גמל לא משלמת לקצבה' אינו מובן לחוסכים ומביא להבנה שגויה כאילו הקופה לא נועדה לחיסכון פנסיוני קצבתי. נוסף על כך, הוראות החוק שאסרו משיכה במישרין מקופה לא משלמת יצרו סרבול בעבור החוסכים שגם כך מתקשים להתמודד עם ניהול החיסכון הפנסיוני. לאור האמור מוצע לבטל את המינוח 'קופת גמל לא משלמת לקצבה' ולשנות את שם קופת הגמל לתגמולים לגבי כספים שהופקדו לאחר שנת 2008 ל'קופת גמל לחיסכון'. כמו כן, מוצע לאפשר לחוסכים לבצע משיכה במישרין גם מקופת גמל לחיסכון, בדומה להוראות הקיימות לעניין קרן פנסיה וקופת ביטוח."

3. סעיף 9(17ב) לפקודה - פטור במשיכת צבירה נמוכה עד 8,000 ₪

נוסף סעיף 9(17ב) לפקודה אשר פוטר משיכת יתרה של צבירה נמוכה עד 8,000 ₪ לפי סעיף 23(ב)(1א) לחוק הפיקוח על קופות הגמל.

סעיף 9(17ב) לפקודה פוטר סכומים כדלקמן:

"(17ב) סכומים שמשך יחיד מכל מרכיבי החשבון על פי הוראות סעיף 23(ב)(1א) לחוק הפיקוח על קופות גמל".

סעיף זה נוסף ללא הצעת חוק קודמת.

סעיף 23(ב)(1א) לחוק הפיקוח על קופות הגמל קובע:

"(1א) רשאים עמיתים, על אף ההוראות לפי פסקה (1), למשוך כספים  מקופת גמל לחיסכון ומקרן ותיקה, אם סך הכספים בחשבונותיהם באותה קופת גמל אינו עולה על 8,000 ₪."

הוראת הפטור בחוק הפיקוח על קופות הגמל מאפשרת למשוך צבירה נמוכה עד 8,000 ₪ מקופת גמל.

מתוך דברי ההסבר להצעת החוק[3] עולה שיש כ-1.7 מיליון חשבונות לא פעילים, שנצברו על פני כשני עשורים. שיעור החשבונות הלא פעילים הוא כ-50% מכלל החשבונות בקרנות הפנסיה החדשות ונאמד בכ-25 מיליארד ש"ח. ריבוי החשבונות הלא פעילים נובע, בין השאר, מניידות עובדים שבעקבותיהם מוחלפת קופת הפנסיה של העובד.

בהוראת שעה לתקופה 24.4.14 - 31.3.15 הותר לעמיתים למשוך כספים מקופת גמל לא משלמת לקצבה באופן חד פעמי עד 7,000 ₪[4]. הוראת שעה זו הפכה להוראת קבע במסגרת סעיף 23(ב)(1א) לחוק הפיקוח על קופות גמל והסכום הוגדל ל-8,000 ₪ ללא הגבלת זמן.

תחילת הוראת הפטור שבסעיף 9(17ב) לפקודה היא מיום פרסום תיקון 206, דהיינו 5.11.15.

4. תיקון סעיף 9א(ה) לפקודה

סעיף 9א(ה) לפקודה עוסק בהיוון קצבה. כידוע, קצבה מזכה יכולה להיות פטורה בחלקה לפי סעיף 9א(ב) לפקודה. כמו כן ניתן להוון את הקצבה ולזכות בפטור ממס לגבי ההיוון. כל הפטורים, הן של הקצבה, הן של היוון הקצבה והן הפטור במענק פרישה (כשהוא מוכפל במקדם של 1.35) נכללים בקופת פטור אחת כללית אשר מהווה את "ההון הפטור", במכסה העומדת בשנת 2015 על סך של 662,418 ₪ (662,418 = 180 x 8,460 x 43.5%).

הדבר קשור לסעיף 9(7א)(ז) לפקודה. סעיף זה המכונה "רצף קצבה" מאפשר למי שמגיעים לו פיצויי פיטורים להימנע מלקבלם ולהשאירם בקופת הפנסיה למטרת תשלום קצבה. אך סעיף 9(7א)(ז) מאפשר לנישום גם לחזור בו ולמשוך את הכספים שייעד למטרת תשלום קצבה, כמענק פרישה.

פיסקה (4) לסעיף 9א(ה) מתייחסת לאותם כספים שהנישום בחר למשוך לא כמענק אלא כהיוון קצבה. היא שוללת מכספים אלו את מעמדם כקיצבה או כהיוון קצבה וקובעת שעצם ההיוון של כספים אלו כקבלת מענק פרישה. וכך קובעת פיסקה (4) לסעיף 9א(ה):

"(4) יחיד שמשך סכומים מקופת גמל כהיוון קצבה שמקורה במרכיב הפיצויים, שהופקדו בלא מרכיב תגמולי המעביד כהגדרתם בסעיף 3(ה3), יראו אותו כמי שחזר בו מכוונתו להשאיר את הכספים למטרת קצבה, ויחולו הוראות סעיף 9(7א)(ז)".

מטרת ההוראה להחזיר לאותם כספים בעת משיכתם מהקופה את מעמדם הקודם כמענק פרישה. אילו הנישום היה משאירם למטרת תשלום קצבה מבלי למושכם בדרך של היוון היו רואים את הכספים הנמשכים כקצבה כל עוד היו נמשכים בדרך של קצבה.

מעמדו של מענק פרישה ביחס לקצבה או להיוון של קצבה הוא נחות יותר. המנגנון לתיאום מענק הפרישה ולקיזוזו מיתרת ההון הפטורה הקבוע בסעיף 9א(ג) בהגדרת "יתרת ההון הפטורה" קובע שיש לכפול את המענק הפטור ב-1.35 כדי לקבל את יחס הקיזוז של מענק פרישה מההון הפטור. לפיכך, ההוראה לעיל בפיסקה (4) לסעיף 9א(ה) קובעת שיראו את משיכת המענק הפטור בדרך של היוון קצבה לא כהיוון קצבה אלא כמענק פטור שאותו יש לכפול במקדם של 1.35.

5. תיקון סעיף 9א(ה1) לפקודה

תיקון סעיף 9א(ה1) לפקודה עוסק ב"קצבה מוכרת".

"קצבה מוכרת" מוגדרת בסעיף 9א(א) כדלקמן:

"קצבה מוכרת" - חלק מקצבה המשולמת על ידי קופת גמל לקצבה שאינה קרן ותיקה, הנובע מתשלומים פטורים;

ההגדרות הנלוות ל"קצבה מוכרת" הן:

"תשלומים פטורים" - כל אחד מאלה:

(1) סכומים ששולמו לקופת גמל לקצבה -

(א) על ידי מעבידיו של עובד, בעבור העובד, על חשבון מרכיב תגמולי המעביד, העולים על השיעור להפקדה כשהוא מוכפל במשכורתו של העובד או בסכום התקרה, לפי הנמוך;

(ב) על ידי העובד על חשבון מרכיב תגמולי העובד, העולים על השיעור המרבי להפקדה של מרכיב תגמולי העובד לפי סעיף 22 לחוק הפיקוח על קופות גמל, כשהוא מוכפל במשכורתו של העובד או בשכר הממוצע במשק לחודש, לפי הנמוך;

בפסקה זו -

"השכר הממוצע במשק", "השיעור להפקדה", "משכורת" ו"סכום התקרה" - כהגדרתם בסעיף 3(ה3);

"מרכיב תגמולי העובד", ו"מרכיב תגמולי המעביד" - כמשמעותם לפי סעיף 21 לחוק הפיקוח על קופות גמל;

(2) כספים שהועברו לחשבון חדש כאמור בסעיף 23(א)(2א) או (2ב) לחוק הפיקוח על קופות הגמל;

(3) סכומים ששילם יחיד בעד עצמו לקופת גמל לקצבה, בלא תשלום מקביל מטעם מעביד, ושהיחיד אינו זכאי בשלהם לזיכוי לפי סעיף 45א או לניכוי לפי סעיף 47;"

קצבה מוכרת פטורה ממס לפי סעיף 9א(ב1) אצל יחיד שמלאו לו 60 שנה וכן אצל יחיד שפרש פרישה מוקדמת כאמור בפיסקה (2) להגדרת "גיל פרישה" שבסעיף קטן (א).

פיסקה (3) לסעיף 9א(ה) לפקודה נוגעת לחלק החייב במס של היוון קצבה מוכרת וקובעת:

"(3) על אף הוראות סעיף 121, על סכום שהתקבל עקב היוון קצבה מוכרת, אשר אינו פטור ממס לפי פסקה (1), יוטל מס רק בשל מרכיב הרווח היחסי, בשיעור של 15%;

לעניין זה -

'מרכיב הרווח היחסי' - הסכום המתקבל מחלוקת הסכום האמור בפסקת משנה (א) בסכום האמור בפסקת משנה (ב) -

(א) הסכום שהתקבל עקב היוון קצבה מוכרת, כשהוא מוכפל בהפרש החיובי שבין היתרה הצבורה לבין התשלומים הפטורים;

(ב) היתרה הצבורה;

'היתרה הצבורה' - הכספים שנצברו לזכותו של יחיד בחשבונו בקופת גמל לקצבה שאינה קרן ותיקה, עד למועד חישוב רווחי הקופה שקדם לגיל הזכאות של היחיד, והנובעים מתשלומים פטורים."

פיסקה (ה1) לסעיף 9א לפקודה מחילה את סעיף 3(ה4)(3) לפקודה המחלקת בין ריבית לבין הפרשי הצמדה על פיסקה (3) לסעיף 9א(ה) כדלקמן:

"(ה1) על אף האמור בסעיף קטן (ה), על היוון קצבה מוכרת הנובעת מכספים שהועברו לחשבון חדש כאמור בסעיף 23(א)(2א) או (2ב) לחוק הפיקוח  על קופות גמל, יחול האמור בסעיף 3(ה4)(3)".

סעיף 3(ה4)(3) קובע לאמור:

"(3) ריבית ורווחים אחרים שמשך יחיד מקופת גמל לא משלמת לקצבה והנובעים מכספים שהועברו לחשבון חדש כאמור בסעיף 23(א)(2א) או (2ב) לחוק הפיקוח על קופות גמל, יראו אותם כהכנסה מריבית, ואולם רווחים שקיבל כאמור בסכום הפרשי הצמדה שחושבו על הכספים כאמור יראו אותם כהכנסה מהפרשי הצמדה; משך יחיד חלק מהכספים כאמור, יראו אותם כאילו נמשכו על חשבון קרן, ריבית והפרשי הצמדה, באופן יחסי."

6. נספח: תיקון 206 (ס"ח 2507 התשע"ו 5.11.15, 27)

"24. תיקון פקודת מס הכנסה -מס' 206

בפקודת מס הכנסה

(1) בסעיף 1, בהגדרה ""קופת גמל", "קופת גמל לתגמולים", "קופת גמל לפיצויים", "קופת גמל לקצבה", "קופת גמל לא משלמת לקצבה", "קרן השתלמות", "קרן ותיקה", "קופת ביטוח" ו"תכנית ביטוח"", במקום ""קופת גמל לא משלמת לקצבה"" יבוא ""קופת גמל לחיסכון"";

(2) בסעיף 9, אחרי פסקה (17א) יבוא:

"(17ב) משיכת יתרה צבורה נמוכה לפי חוק הפיקוח על קופות גמל

סכומים שמשך יחיד מכל מרכיבי החשבון על פי הוראות סעיף 23(ב)(1א) לחוק הפיקוח על קופות גמל.";

(3) בסעיף 9א -

(א) בסעיף קטן (ה), אחרי פסקה (3) יבוא:

"(4) יחיד שמשך סכומים מקופת גמל כהיוון קצבה שמקורה במרכיב הפיצויים, שהופקדו בלא מרכיב תגמולי המעביד כהגדרתם בסעיף 3(ה3), יראו אותו כמי שחזר בו מכוונתו להשאיר את הכספים למטרת קצבה, ויחולו הוראות סעיף9(7א)(ז).";

(ב) אחרי סעיף קטן (ה) יבוא:

"(ה1) על אף האמור בסעיף קטן (ה), על היוון קצבה מוכרת הנובעת מכספים שהועברו לחשבון חדש כאמור בסעיף 23(א)(2א) או (2ב) לחוק הפיקוח על קופות גמל, יחול האמור בסעיף 3(ה3)(4).";

(ג) בסעיף קטן (ו) -

(1) בפסקה (2), המילה "משלמת" - תימחק;

(2) בפסקה (3), בסופה יבוא "לעניין סעיף זה, "יתרת התשלומים" - לרבות הסכום שנותר בקופת הגמל שממנו היו עתידים להשתלם תשלומי הקצבה המוכרת".

הרשמה לקבלת חומרים מקצועיים בחינם ישירות למייל לחץ כאן

_______________________________________________________________________________


[1]               תיקון 206 לפקודה פורסם בספר חוקים 2507 התשע"ו 5.11.15 עמ' 14 שם בעמ' 26.

[2]               הצעות חוק הממשלה 939 התשע"ה 20.7.15, 868.

[3]               הצעות חוק הממשלה 939 התשע"ה 20.7.15, 868.

[4]               ראו תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)(משיכת כספים מקופת גמל)(חשבונות בעלי יתרה צבורה נמוכה)(הוראת שעה), התשע"ד-2014.

 





 
     
     
     
   
 
אודות כותב המאמר:

מנחם כהן, עו"ד (רו"ח) כלכלן ומוסמך למנהל עסקים

המכון למסים וליעוץ כלכלי בע"מ, ספרות מקצועית במסים.

אתר האינטרנט: www.mastax.co.il

מאגר המידע מסטקס: http://www.mastax.co.il/search/

email: mastax@mastax.co.il

 
     
   
 

מאמרים נוספים מאת מנחם כהן

מאת: מנחם כהןנדל"ן ומקרקעין26/10/161799 צפיות
מכירת זכות במקרקעין בישראל חייבת במס שבח, מכוח סעיף 6 לחוק מיסוי מקרקעין. חובה זו אינה חלה על קבלן המוכר מקרקעין שהם מלאי עסקי, הנתון לשומה על פי פקודת מס הכנסה[1], שכן, מכירה כזו היא הכנסה פירותית. לעניין זה, סעיף 16(א)(2) לחוק מיסוי מקרקעין קובע, כי הרישום בפנקס המקרקעין (בטאבו) ייעשה רק אם אישר המנהל שהמכירה פטורה ממס שבח. כדי למנוע עיכוב הרישום בפנקס המקרקעין, אם טרם הוצאה שומה על ידי המנהל, או שהמס ששולם הוא פחות מ-20% משווי התמורה, תירשם המכירה רק אם ניתנה ערבות בנקאית או ערובה אחרת לדעת המנהל לגבי ההפרש בין 20% משווי התמורה לבין המס ששולם, להבטחת המס שיגיע על פי השומה. עולה מן האמור, כי קבלן לא יוכל לרשום את הנכס בפנקס המקרקעין על שם הרוכש, באם הוא לא יקבל אישור משלטונות מס שבח, כאמור בסעיף 16(א)(2) לחוק מיסוי מקרקעין.

מאת: מנחם כהןנדל"ן ומקרקעין26/10/16817 צפיות
מכירת זכות במקרקעין בישראל חייבת במס שבח, מכוח סעיף 6 לחוק מיסוי מקרקעין. חובה זו אינה חלה על קבלן המוכר מקרקעין שהם מלאי עסקי, הנתון לשומה על פי פקודת מס הכנסה[1], שכן, מכירה כזו היא הכנסה פירותית. לעניין זה, סעיף 16(א)(2) לחוק מיסוי מקרקעין קובע, כי הרישום בפנקס המקרקעין (בטאבו) ייעשה רק אם אישר המנהל שהמכירה פטורה ממס שבח. כדי למנוע עיכוב הרישום בפנקס המקרקעין, אם טרם הוצאה שומה על ידי המנהל, או שהמס ששולם הוא פחות מ-20% משווי התמורה, תירשם המכירה רק אם ניתנה ערבות בנקאית או ערובה אחרת לדעת המנהל לגבי ההפרש בין 20% משווי התמורה לבין המס ששולם, להבטחת המס שיגיע על פי השומה. עולה מן האמור, כי קבלן לא יוכל לרשום את הנכס בפנקס המקרקעין על שם הרוכש, באם הוא לא יקבל אישור משלטונות מס שבח, כאמור בסעיף 16(א)(2) לחוק מיסוי מקרקעין.

מאת: מנחם כהןמס ערך מוסף30/03/161246 צפיות
ע"א 2495/14 י.א.נ.י יועצים בע"מ נ' מנהל מע"מ ת"א - הטלת מע"מ על פיצוי בשל מכירת זכות (ולא בגין אי מתן שירות)

מאת: מנחם כהןדיני מיסים23/02/162271 צפיות
סעיף 130(א)(4) לפקודה מסמיך את המנהל להורות על ניהול פנקסי חשבונות ולקבוע כללים בדבר שיטת ניהול הפנקסים שתחול על מוסד ציבורי כהגדרתו בסעיף 9(2) לפקודה, על מלכ"ר כהגדרתו בסעיף 1 לחוק מע"מ ועל ארגון מקצועי כהגדרתו בסעיף 9(2א) לפקודה.

מאת: מנחם כהןביטוח לאומי17/02/163237 צפיות
1. כללי סעיף 246 לחוק הביטוח הלאומי עוסק בתקופת אכשרה לגבי קצבת זקנה וקובע לאמור: "246. תקופת אכשרה (א) תקופת האכשרה המזכה לקצבת זקנה היא אחת מאלה: (1) 60 חודשים, בין שהם רצופים ובין שאינם רצופים, שבהם היה אדם מבוטח תוך עשר השנים האחרונות שקדמו לגיל המזכה אותו בקצבת הזקנה; (2) 144 חודשים שבהם היה אדם מבוטח, בין שתקופה זו רצופה ובין שאינה רצופה;

מאת: מנחם כהןמיסים - כללי30/12/151663 צפיות
תיקון 206 לפקודת מס הכנסה[1] הינו תיקון עקיף לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)(תיקון מס' 13 והוראת שעה), התשע"ו-2015. תחילתו של התיקון מיום פרסומו ב-5.11.15.


מאמרים נוספים בנושא מס הכנסה

מאת: רוני הכהןמס הכנסה23/04/18566 צפיות
איך בדיוק מקבלים מאת מס הכנסה החזר מס ומה צריכים לבצע כדי שכל זה יקרה? קראו את הדברים הבאים.

מאת: רוני הכהןמס הכנסה19/07/171431 צפיות
הרמה של ההוצאות רק הולכת וגדלה לה בעוד הרמה של ההכנסות רק הולכת ומצטמקת מנגד, מה כבר יכולים לעשות

מאת: נטלי הרוש מס הכנסה01/01/171610 צפיות
בעקבות חישובים שאינם מדויקים או משתנים במהלך השנה נוצרים עודפים ומכאן מגיעים לחלק ממשלמי המיסים גם החזרי מס. החזרי מס הכנסה..

מאת: מנחם כהןמס הכנסה05/11/151988 צפיות
1. כללי תוספת ז' להוראות עוסקת בניהול החשבונות על ידי בעלי בתי ספר לנהיגה, וקובעת לאמור: "תוספת ז' ניהול פנקסי חשבונות על-ידי בעלי בתי-ספר לנהיגה

מאת: מנחם כהןמס הכנסה28/07/151526 צפיות
מטרתה של תקנה 2(6) לתקנות הדיווח במס הכנסה היא להצביע בפני רשויות המס על אותם מקרים, שבהם מסיבות שונות עלול בעל המניות להסוות הכנסה בצורה של הלוואה שניטלה. זאת, באמצעות סגירת יתרת החובה שלו בחברה לקראת סיומה של השנה, והגדלת יתרת החובה בחזרה בתחילת השנה העוקבת. כך, למשל, במקום להצהיר על משיכת דיבידנד בסכום מסוים ולהתחייב במס, בעל מניות עשוי לתת למהלך כסות של נטילת הלוואה מהחברה, אשר מוחזרת על ידו לקראת סוף השנה, כאשר בתחילת השנה הבאה נותנת החברה לבעל המניות "הלוואה" נוספת.

מאת: אלוני שחר- יועץ מסמס הכנסה15/09/142005 צפיות
בעת פתיחת תיק עצמאי במס הכנסה צצות, בדרך כלל, שאלות רבות בנושא. להלן הסבר קצר, מתוך אתר מס הכנסה, לעצמאי החדש.

מאת: רועי קידר מס הכנסה31/07/141952 צפיות
הרבה לקוחות שואלים מה זה החזר מס הכנסה ? במאמר זה תוכלו לקבל תשובות לשאלותיכם בתחום זה ... נכתב ע"י : רועי קיידר - רואה חשבון

 
 
 

כל הזכויות שמורות © 2008 ACADEMICS
השימוש באתר בכפוף ל תנאי השימוש  ומדיניות הפרטיות. התכנים באתר מופצים תחת רשיון קראייטיב קומונס - ייחוס-איסור יצירות נגזרות 3.0 Unported

christian louboutin replica