חפש מאמרים:
שלום אורח
27.01.2020
 
   
מאמרים בקטגוריות של:

   
 

לא כל עיכוב של המכס מצדיק פיצוי

 

רשות המכס, כחלק מתפקידה השגרתי, מוסמכת על פי הדין לעכב שחרור של טובין- בין ביבוא ובין ביצוא, אם מתעורר אצלה חשד כי נעברה עבירה, כגון הצהרה כוזבת, אי הגשת מסמכים נדרשים, ועוד ועוד.

נשאלת השאלה, מה קורה במצב בו רשות המכס הפעילה את סמכות העיכוב, ולאחר שהטובין עוכבו למשך חודשיים, החליטה לשחררם- האם במצב כזה זכאי בעל הטובין לקבל ממנה פיצוי על משך תקופת העיכוב?

בימים אלה פורסם פסק-דין שניתן בבית משפט השלום בתל-אביב, בתביעה בסך של כ-95,000 ש"ח שהוגשה נגד רשות המכס, במסגרתה היא מתבקשת לפצות יצואן של זהב  עקב ירידת ערך ועלויות אחסנה של הטובין, בפרק הזמן שבו הם הוחזקו בידי רשות המכס.

בית המשפט קבע כי העיכוב נבע מצרכי חקירה שהתבררו כסבירים בנסיבות העניין, ודחה את תביעת היצואן.

עובדות המקרה:

היצואן ביקש לייצא שלושה קילוגרם זהב מישראל. בנובמבר 2011 תפסה רשות המכס את הזהב, עקב חשד להצהרה כוזבת בנוגע לטובין, ולבסוף בינואר 2012, לאחר ביצוע חקירה ובדיקות, ניתן על ידי רשות המכס אישור ליצוא הטובין, והם יוצאו בפועל לחו"ל ונמכרו ללקוח.

טענות הצדדים:

לטענת היצואן, משך הזמן בו בוצעו על ידי רשות המכס פעולות בדיקה וחקירה אינו סביר ונבע מרשלנות של רשות המכס לאורך תקופת הטיפול בעניינו. היצואן טען לנזקים הנובעים מירידת מחיר הזהב בפרק הזמן שבין חילוט הזהב לבין שחרורו. היצואן טען כי בשל העיכוב נאלץ לוותר על העסקה שעמדה על הפרק ונאלץ להתקשר בעסקה חדשה במחיר נמוך יותר, ואת ההפרש בין שתי העסקאות הוא תובע מרשות המכס. בנוסף, טען היצואן כי נגרמו לו עלויות אחסנה שגם בהן צריכה לשאת רשות המכס.

רשות המכס טענה כי החשד התעורר נוכח מסירת הצהרה כוזבת על ידי היצואן ברשימון הייצוא ובמסמך ההעדפה אשר צורף לרשימון (יורו 1). במסמכים אלה צוין כי מקום הייצור בישראל הוא צפת, כאשר ידוע לכל כי אין בישראל מכרות של זהב. בהמשך, קיימה רשות המכס שורת בדיקות, חקירה ליצואן עצמו וכן ערכה בדיקה של גרסת היצואן בעניין מימון העסקה, בשים לב לכך שהיצואן אינו עוסק בדרך קבע ביצוא זהב, והגורם שממנו רכש את הזהב, לפי הטענה, אינו המזקק. בסופו של דבר, לאחר השלמת הבדיקות שנדרשו לבחינת החשד שהיצואן מסר הצהרה כוזבת ביחס לטובין, אישרה רשות המכס את שחרור הטובין.

פסק-הדין:

בית המשפט פתח את פסק-הדין באמירה לפיה אין מחלוקת שרשות המכס רשאית על פי הדין לעכב שחרור של טובין אם התעורר חשד שנעברה בהם עבירה, כך שהמחלוקת העיקרית נוגעת לשאלה האם עיכוב למשך חודשיים במקרה הנוכחי, היה מוצדק או לא.

האם העיכוב היה סביר?

רשות המכס פירטה והסבירה את שלבי החקירה וטענה כי כל הפעולות נדרשו והיו סבירות. בתחילה, טענה כי בעקבות ההצהרה שמקום ייצור הזהב הוא צפת, והואיל והיצואן אינו מוכר בתחום הזהב, התעורר החשד כי מדובר במשלוח של זהב מזויף המיוצא לחו"ל לצורכי הלבנת הון או לשם שימוש בחשבוניות פיקטיביות לצורך קבלת החזרי מס.

לאחר מכן, בוצעה בדיקה כימית אשר אימתה שמדובר בזהב אמיתי ולא מזויף. לאחר מכן נבדקה עסקת הרכישה שכן נטען שהרכישה לא הייתה ישירות מן המזקק. לאחר מכן, הוחלט על המשך בדיקה במערכת המודיעין של רשות המסים.

לאחר מכן, זומן היצואן לחקירה ומסר כי עיסוקו הקבוע הינו בתחום הסעות ברכב לימוזינה ולא יצוא זהב, כי "התגלגל" לעסקה דנן דרך חבר.

בסוף החקירה, החליטה רשות המכס לשחרר את הטובין.

בית המשפט ניתח את שלבי החקירה וקבע כי אנשי המכס פעלו באופן מקצועי וסביר, וכי משכי הזמן הנדונים שהסתכמו בחודשיים הינם סבירים. בית המשפט הזכיר כי לא מדובר במדע מדויק או במשכי חקירה קבועים ואחידים, אלא בחקירה פלילית שכמכלול התנהלה באופן רציף וענייני, ללא הזנחה, רשלנות או שרירות כלשהי מצד המכס.

לכן, נדחתה הטענה בדבר עיכוב בלתי סביר בשלבי החקירה.

האם רשות המכס נדרשה להביא עד אחר במקום גובה המכס?

היצואן טען כי גובה המכס נתב"ג אשר העיד מטעם רשות המכס לא היה מעורב באופן אישי בחקירות ולכן עדותו אינה בעלת משקל.

בית המשפט התרשם שגובה המכס דווקא שלט בפרטי החקירה, ולכן דחה את הטענה. בית המשפט ציין כי העובדה שרשות המכס הביאה לעדות נציג בכיר דווקא נזקפת לטובתה, משום שגובה המכס ידע להרחיב את היריעה בנושא שיקולים רחבים יותר בחקירות המכס.

האם היצואן הוכיח את נזקיו?

בית המשפט קבע כי בכל אופן, היצואן לא היה חייב למכור את הזהב לגורם אחר במחיר נמוך יותר, והיה יכול למשל להמתין לשינויים נוספים בערך הזהב. לכן, בכל מקרה, אין להטיל אחריות על רשות המכס בגין ירידת ערך הזהב בתקופה בה הוחזק הזהב אצלה.

לאור האמור, נדחתה התביעה והיצואן חויב בהוצאות של 10,000 ש"ח.

[ת.א. (שלום ת"א) 28682-09-12 שריקי נ' מדינת ישראל, ניתן ב-29/12/15 ע"י כב' הש' שרון גלר, ב"כ הצדדים- ליבואן: עו"ד יאיר, לרשות המכס- עו"ד טהרני מפרקליטות מחוז ת"א-אזרחי]

 





 
     
     
     
   
 
אודות כותב המאמר:

הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי.

לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים, בדוא"ל  Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979

 
     
   
 

מאמרים נוספים מאת עו"ד גיל נדל, עו"ד דייב זייתון

בין היבואן - חברת תעשיות פיל-טונה בע"מ לבין יצרנית טונה מסין - חברת xiangshan xianghe aquantic product co.ltd נחתם הסכם לספק 40 מכולות דגים במחיר של 2,425 $ עד לחודש אפריל 2015. נטען, כי היצרנית אכן ייצרה את כל הכמות על פי ההזמנה והמכולות היו מוכנות למשלוח בחודש ינואר 2016, אולם בשל קשיים תזרימיים של היצרנית, וככל הנראה לאור עליית מחירי הטונה, מכרה היצרנית את רוב המכולות לצדדים שלישיים וזאת ללא ידיעת היבואן.

ביום 08/05/2012 העבירה חברת פריניב בע"מ לחברת מיקי עוז – עסקים בע"מ הזמנה לאספקת שתי מכולות של רכז תפוזים, המכילות 46 טון מוצר ומכולה אחת לאספקת רכז לימון המכילה 23 טון מוצר. בהזמנה נכתב כי "המוצרים הינם תוצרת ספרד (עפ"י הדוגמאות שניתנו לכם), הכשרות הינה של הרב רובין". המשלוח הראשון התקבל במהלך חודש יולי 2012 עבורו שולמה מלוא התמורה ואילו עבור החשבונית של המשלוח השני, שהתקבל ב 19/09/2016 סירבה פריניב לשלם את התמורה, בטענה כי המוצר שהתקבל היה פגום ובניגוד למוסכם בין הצדדים.

העותרת, ענק הבטיחות, היא חברה המייבאת וסוחרת בציוד בתחום הטלפוניה והקשר, אשר ביקשה לייבא ולשווק מגברים סלולריים. החברה קיבלה ממשרד התקשורת אישור בדבר פטור מאישור סוג, ואישור בדבר פטור מרשיון סחר, והחלה לשווק את המגברים. אי לכך, בחלוף חצי שנה נשלל ממנה האישור, בטענה שמגברים סלולריים זכאים להיכנס לגדרי הפטור. לאור האמור, הגישה החברה עתירה לבג"ץ, כה ביקשה, בין היתר, כי יותר לה להמשיך ולשווק את המגברים בהתבסס על האישורים אשר ניתנו לה.

ביום 11/08/2016 התקבלה החלטת ממשלה, בעקבותיה יצא תזכיר חוק התוכנית הכלכלית לשנים 2017 ו-2018 (תיקוני חקיקה) התשע"ו-2016. מטרת התיקון המוצע, אשר ייסקר במאמר זה, הוא להסיר חסמי סחר ולייעל את פעילות מכון התקנים, תוך שינוי מבני של הרכבי וועדות התקינה הפועלות בו, והסדרת המנגנון לעניין אימוץ או סטייה מתקנים בין-לאומיים.

בקשה לסעד זמני מוגשת על ידי אחד מבעלי הדין ("המבקש") בטרם ניתן פסק דין בעניין הנדון, ולעיתים אף בטרם הגשת התביעה, וזאת כדי להבטיח את קיומו התקין של ההליך או את מימוש פסק הדין.

לאחרונה, קיבל בית משפט השלום בת"א בקשת רשות להתגונן בה אפשר לערבים להתגונן בתביעה כספית שהגיש נגדם סוכן מכס בסדר דין מקוצר, בגין חוב שלא נפרע.

רכב ששימש בהברחת זהב חולט על ידי המדינה. בסקירה זו נתאר את החלטתו של בית המשפט בבקשה ליתן צו זמני שיורה על התביעה החזרת הרכב לבעליו, עד לבירור התביעה להשבת התפוס. בית המשפט פסק שאין להשיב את כלי הרכב, בשים לב לסיכויים הקלושים של התביעה, ולאור האינטרס הציבורי בהתרעת יבואנים מביצוע עבירות.

מאמרים נוספים בנושא דיני מיסים

מאת: עו"ד גיל נדלדיני מיסים16/12/19189 צפיות
בסקירה זו נסקור את פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים אשר קבע כי היבואן הראשי מחויב לספק אחריות לכלי הרכב בישראל, גם כאשר יצרן הרכב קבע החרגה טריטוריאלית בכל הנוגע לאחריות מצידו.

מאת: עו"ד גיל נדלדיני מיסים16/12/19183 צפיות
בסקירה זו נתייחס להחלטת בית משפט השלום בתל-אביב, אשר קיבלה ברובה את בקשת יבואנית לקבל מסמכים הנוגעים למחלוקת הסיווג שנתגלעה בין הצדדים ביחס לפרופילים מאלומיניום שעברו תהליך אלגון. היבואנית יוצגה על ידי משרדנו.

מאת: עו"ד גיל נדלדיני מיסים16/12/19199 צפיות
בית המשפט קיבל את בקשת מנהל הרציף להמרת כתב אישום בכופר וזאת לאחר שנמצא כי נכנס לחנויות דיוטי פרי מבלי שהיה רשאי לכך ונמצאו אצלו מוצרים שלא שולמו בגינם מיסים.

מאת: עו"ד גיל נדלדיני מיסים16/12/19188 צפיות
במאמר זה נסקור את פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים אשר דחה עתירה לפי חוק חופש המידע של בעל חברה לחיפושי נפט וגז טבעי לקבלת מידע אודות ייבוא גופרית.

מאת: עו"ד גיל נדלדיני מיסים16/12/19189 צפיות
במאמר זה נסקור את פסיקת בתי המשפט שדנה בשאלות שונות שעלו בעקבות הגברת האכיפה בענף השייט.

מאת: עו"ד גיל נדלדיני מיסים16/12/19208 צפיות
במאמר זה נסקור את השינויים המשמעותיים העומדים להתרחש החל מינואר הקרוב בנושאי הטלת בלו על שמנים וממסים וזאת בעקבות התיקונים לצו הבלו על דלק (הטלת בלו) וצו תעריף המכס ומס קניה.

מאת: עו"ד גיל נדלדיני מיסים18/11/19303 צפיות
בסקירה זו נתאר את פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה, אשר דן בתביעה ייצוגית שהוגשה כנגד יבואנית מוצרי מזון ותוספי תזונה בטענה לייחוס סגולות רפואיות למוצרים הנמכרים על-ידה.

 
 
 

כל הזכויות שמורות © 2008 ACADEMICS
השימוש באתר בכפוף ל תנאי השימוש  ומדיניות הפרטיות. התכנים באתר מופצים תחת רשיון קראייטיב קומונס - ייחוס-איסור יצירות נגזרות 3.0 Unported

christian louboutin replica