חפש מאמרים:
שלום אורח
28.09.2020
 
   
מאמרים בקטגוריות של:

   
 

אין הצדקה לשלם פעמיים עבור אותם גלילי בד

רקע:

בסקירה זו נתאר את פסק-דינו של בית המשפט, הנוגע למחלוקת בין יבואן ישראלי של חומרי גלם לבין יצואן טורקי, העוסק ביצוא ושיווק של מוצרי טקסטיל. התביעה עסקה בהזמנת 231 גלילי בד סרוג מהיצואן הטורקי תמורת סך של כ-45,000 דולר. אין מחלוקת כי הסכום שולם ליצואן הטורקי, ואולם זה טען כי הסכום שולם בגין הזמנה קודמת ולא ההזמנה הנוכחית, וכי נותר חוב בגין ההזמנה הנוכחית.

בית המשפט בחן את הראיות, דחה את טענות היצואן הטורקי, וחייב אותו להשיב את הכספים ליבואן הישראלי.

עובדות המקרה וטענות הצדדים:

כאמור, יבואן ישראלי ייבא גלילי בד מן היצואן הטורקי. סוכם שהתשלום יבוצע בשיטת Cash against Documents, ישירות בין הבנקים של המוכר והקונה וכנגד קבלת המסמכים הדרושים לשחרור הטובין מן הנמל. באפריל 2010 שילם היבואן באמצעות העברה בנקאית לחשבון היצואן הטורקי, וזאת בטרם קיבל לידיו את מסמכי היבוא ובהסתמך על עותק של שטר המטען המקורי שהונפק על שמו והומצא לו על-ידי היצואן הטורקי.

במאי 2010 קיבל היבואן הודעה מן הבנק לפיה המסמכים הנדרשים לצורך שחרור הטובין מהנמל התקבלו, אך הבנק סירב להעביר את המסמכים ליבואן משום שעל-פי הנחיות שקיבל מהבנק הטורקי, נטען כי לא שולמה התמורה עבור הטובין.

המחלוקת בין הצדדים ביחס להזמנה הנדונה קשורה בחברה ישראלית נוספת שעיסוקה ביצור ויצוא של מוצרי טקסטיל ("החברה הנוספת"). הצדדים חלוקים באשר לתפקידה של החברה הנוספת בעסקה הנוכחית- האם הטובין הוזמנו על ידה ותמורתם לא שולמה- כטענת החברה הטורקית, או האם הטובין הוזמנו על ידי היבואן והיו אמורים להימכר לחברה הנוספת- כטענת היבואן.

לטענת החברה הטורקית, התשלום שבוצע על-ידי היבואן לא נזקף למשלוח הנוכחי אלא למשלוחים קודמים שסופקו לפני אפריל 2010 על-ידי היצואן הטורקי לחברה הנוספת.

פסק-הדין:

המחלוקת בענייננו כאמור עוסקת בשאלה בגין אילו טובין שולמה התמורה על-ידי היבואן - האם בגין הטובין במשלוח הנוכחי, או שמא בגין סחורות אחרות שסופקו קודם לכן לחברה הנוספת.

היבואן הציג חשבונית עסקה שהוצאה על שמו, ובה מפורטים פרטי הטובין- 231 גלילי בד ומשקלם וכן תמורתם. בשטר המטען שהוצג על ידו צוינו אותם 231 גלילי בד במשקל זהה לזה שבחשבונית העסקה, ופרטיהם מצויים ב- PACKING LIST שצורף לשטר המטען, כאשר היבואן צוין בשטר המטען כמי שהטובין מיועדים להגיע לידיו.

הוצג אישור על כך שהתמורה שולמה, בסכום שתואם את הסכום הנקוב בחשבונית העסקה, באמצעות העברה בנקאית מחשבון היבואן אל חשבון היצואן הטורקי.

לא הייתה מחלוקת על כך כי הייתה זו העסקה הראשונה והיחידה של היבואן עם היצואן הטורקי כך שלא היו התחייבויות קודמות של היבואן ליצואן הטורקי.

מנגד, היצואן הטורקי ניסה להציג מסמכים שמהם טען כי התמורה הנוכחית שולמה בגין עסקאות קודמות של החברה האחרת, וכי היבואן תפקד כגורם מממן של החברה האחרת. למשל, הוצגה חשבונית מקורית על שם החברה האחרת, שלימים שונתה על שם היבואן.

בית המשפט דחה את הטענות הללו וקבע כי היצואן הטורקי לא הניח תשתית עובדתית מספקת שמכוחה אפשר היה לקשור בין החברה האחרת לבין היבואן, ביחס לתשלומים ולמתן הוראות.

לכן, נפסק כי היצואן הטורקי לא היה רשאי לייחס את התשלום שקיבל מן היבואן הישראלי לעסקה אחרת מלבד העסקה הנוכחית.

לאור כל זאת, תביעת היבואן נגד היצואן הטורקי התקבלה, והיצואן הטורקי חויב לשלם סך של כ-168,000 ש"ח (ערכה של התמורה בסך 45,548 $ בשקלים נכון ליום הגשת התביעה) בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד יום התשלום בפועל. כמו כן, היצואן הטורקי חויב בהוצאות משפט ובשכ"ט עו"ד בסכום כולל של 15,000 ש"ח.

בשולי הדברים, טענות נוספת של היבואן לנזקים בגין אובדן רווחים נדחו, אך היצואן הטורקי חויב להשיב ליבואן הוצאות שנדרשו לצורך חוקר פרטי בגין מעקב אחרי המכולה.

[ת"א (שלום ירושלים) 39449-11-10, השופטת מיכל שרביט, ניתן בתאריך 15.10.15, ב"כ הצדדים: ליבואן- עו"ד אייל רייף, ליצואן הטורקי- עו"ד רהב עוז ועו"ד עמי הולנדר]

 





 
     
     
     
   
 
אודות כותב המאמר:

הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי.

לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים, בדוא"ל  Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979

 
     
   
 

מאמרים נוספים מאת עו"ד גיל נדל, עו"ד דייב זייתון

בין היבואן - חברת תעשיות פיל-טונה בע"מ לבין יצרנית טונה מסין - חברת xiangshan xianghe aquantic product co.ltd נחתם הסכם לספק 40 מכולות דגים במחיר של 2,425 $ עד לחודש אפריל 2015. נטען, כי היצרנית אכן ייצרה את כל הכמות על פי ההזמנה והמכולות היו מוכנות למשלוח בחודש ינואר 2016, אולם בשל קשיים תזרימיים של היצרנית, וככל הנראה לאור עליית מחירי הטונה, מכרה היצרנית את רוב המכולות לצדדים שלישיים וזאת ללא ידיעת היבואן.

ביום 08/05/2012 העבירה חברת פריניב בע"מ לחברת מיקי עוז – עסקים בע"מ הזמנה לאספקת שתי מכולות של רכז תפוזים, המכילות 46 טון מוצר ומכולה אחת לאספקת רכז לימון המכילה 23 טון מוצר. בהזמנה נכתב כי "המוצרים הינם תוצרת ספרד (עפ"י הדוגמאות שניתנו לכם), הכשרות הינה של הרב רובין". המשלוח הראשון התקבל במהלך חודש יולי 2012 עבורו שולמה מלוא התמורה ואילו עבור החשבונית של המשלוח השני, שהתקבל ב 19/09/2016 סירבה פריניב לשלם את התמורה, בטענה כי המוצר שהתקבל היה פגום ובניגוד למוסכם בין הצדדים.

העותרת, ענק הבטיחות, היא חברה המייבאת וסוחרת בציוד בתחום הטלפוניה והקשר, אשר ביקשה לייבא ולשווק מגברים סלולריים. החברה קיבלה ממשרד התקשורת אישור בדבר פטור מאישור סוג, ואישור בדבר פטור מרשיון סחר, והחלה לשווק את המגברים. אי לכך, בחלוף חצי שנה נשלל ממנה האישור, בטענה שמגברים סלולריים זכאים להיכנס לגדרי הפטור. לאור האמור, הגישה החברה עתירה לבג"ץ, כה ביקשה, בין היתר, כי יותר לה להמשיך ולשווק את המגברים בהתבסס על האישורים אשר ניתנו לה.

ביום 11/08/2016 התקבלה החלטת ממשלה, בעקבותיה יצא תזכיר חוק התוכנית הכלכלית לשנים 2017 ו-2018 (תיקוני חקיקה) התשע"ו-2016. מטרת התיקון המוצע, אשר ייסקר במאמר זה, הוא להסיר חסמי סחר ולייעל את פעילות מכון התקנים, תוך שינוי מבני של הרכבי וועדות התקינה הפועלות בו, והסדרת המנגנון לעניין אימוץ או סטייה מתקנים בין-לאומיים.

בקשה לסעד זמני מוגשת על ידי אחד מבעלי הדין ("המבקש") בטרם ניתן פסק דין בעניין הנדון, ולעיתים אף בטרם הגשת התביעה, וזאת כדי להבטיח את קיומו התקין של ההליך או את מימוש פסק הדין.

לאחרונה, קיבל בית משפט השלום בת"א בקשת רשות להתגונן בה אפשר לערבים להתגונן בתביעה כספית שהגיש נגדם סוכן מכס בסדר דין מקוצר, בגין חוב שלא נפרע.

רכב ששימש בהברחת זהב חולט על ידי המדינה. בסקירה זו נתאר את החלטתו של בית המשפט בבקשה ליתן צו זמני שיורה על התביעה החזרת הרכב לבעליו, עד לבירור התביעה להשבת התפוס. בית המשפט פסק שאין להשיב את כלי הרכב, בשים לב לסיכויים הקלושים של התביעה, ולאור האינטרס הציבורי בהתרעת יבואנים מביצוע עבירות.

מאמרים נוספים בנושא דיני מיסים

מאת: איתמר כוכבידיני מיסים10/09/2074 צפיות
בימים אלה – חודש דצמבר 2016, הופיעו במשרדי, סידרה חדשה של אזרחים תמימים ומזדמנים אשר להפתעתם התבקשו על ידי רשות המיסים להסביר את מקורות הכנסתם בגין: נסיעות לחו"ל, ריבוי דירות, דירות יוקרה, רכבי יוקרה.

מאת: איתמר כוכבידיני מיסים10/09/2068 צפיות
רשות המסים קיבלה מידע על חשבונות של 35 אלף ישראלים בארה"ב

מאת: איתמר כוכבידיני מיסים10/09/2070 צפיות
נציבות תלונות הציבור על שופטים והמפקח לפי סימן ה' 1 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד- 1984 הכפופה למשרד המשפטים פרסם חוברת הסבר על חובת הגשת הצהרת הון של שופט.

מאת: איתמר כוכבידיני מיסים10/09/2069 צפיות
אזרחי ישראל בעלי אזרחות נוספת מכל מדינה אחרת, צפויים להידרש למלא תצהיר ודוחות מס לפי בקשת הבנקים בישראל.

מאת: איתמר כוכבידיני מיסים10/09/2067 צפיות
לאחרונה הצטרפה מדינת ישראל למערכת האוטומטית הבינלאומית של חילופי מידע בין רשויות מס. כפועל יוצא, בתחילת שנת 2019 נכנסו לתוקף תקנות אשר מאמצות את תקן ה-( Common Reporting Standard) CRS – תקנות מס הכנסה (יישום תקן אחיד לדיווח ולבדיקת נאותות של מידע על חשבונות פיננסיים), התשע"ט-2019.

מאת: איתמר כוכבידיני מיסים10/09/2067 צפיות
עשרות ישראלים המחזיקים חשבונות בנק בלתי מדווחים, בבנקים ברחבי העולם, החלו לקבל בחודשים האחרונים מכתבים מהבנקים הזרים בחו"ל.

מאת: איתמר כוכבידיני מיסים10/09/2077 צפיות
הזכייה בהימורים, הגרלות פרסים וזכיות מחייבת בהגשת דו"ח למס הכנסה באזור מגוריך, אלא אם נוכה מס במקור בגין הזכייה, אשר נכון לשנת 2019, עומד על 35% תשלום למס הכנסה. ואולם, במידה ולא דווחו ההכנסות מהזכיות או הפרסים בשנים קודמות, ולא שולם עליהן מס הכנסה, יש לדווח למנהל-פקיד השומה ולבקש הליך גילוי מרצון שסיומו כעת, עד תום שנת 2019.

 
 
 

כל הזכויות שמורות © 2008 ACADEMICS
השימוש באתר בכפוף ל תנאי השימוש  ומדיניות הפרטיות. התכנים באתר מופצים תחת רשיון קראייטיב קומונס - ייחוס-איסור יצירות נגזרות 3.0 Unported

christian louboutin replica