משרד המשפטים בארה"ב הודיע לאחרונה כי הוטל קנס בסך של 13.5 מיליון דולר על חברה בגין יבוא בלתי חוקי של חומרי גלם מעץ המשמשים לריצוף.
מדובר באחד הקנסות הגבוהים ביותר שהוטלו אי פעם בהתאם לחוק לייסי (Lacey Act). חוק זה נועד לספק הגנה על צמחים וחיות בר, מפני ציד/סחר/מכירה/יבוא בלתי חוקיים. החוק מחייב מתן הצהרות שונות בדבר זן הצמח/זן בעלי החיים, המקור שלו ועוד.
הקנס שהוטל כלל סכום של 7.8 מיליון דולר בקנסות פליליים, כ-970,000 דולר שחולטו, ולמעלה מ-1.23 מיליון דולר כתשלום לטובת הקהילה. החברה הסכימה גם להיכנס לתקופת מבחן בת 5 שנים, לצורך מעקב אחר פעילותה במטרה לוודא שהפסיקה לפעול שלא כחוק, וכן הסכימה שגורמים בלתי תלויים יערכו ביקורות חשבונאיות במשרדיה.
כאשר הפרשה התפוצצה, הכחישה החברה שביצעה ייבוא בלתי חוקי של פרקטים מעץ, וטענה לחפותה לגבי האישום בגין הצהרות כוזבות במסמכי הייבוא.
ממסמכים שהוגשו לבית המשפט עלה כי במהלך השנים 2010-2013 לא צייתה החברה לחוק לייסי. בנוסף, החברה לא נקטה שום צעד למרות שהיה אמור להתעורר לה "דגל אדום", שכן לא הועברו לידיה אישורים שחומרי הגלם (העצים) שמהם יוצרו הפרקטים נכרתו בצורה חוקית.
בנוסף לכך, היבוא התבצע מספקים שסיפקו מידע שגוי על מוצריהם. למשל, עובדי החברה ידעו כי לגבי עצים שמקורם ברוסיה ובמזרח הרחוק קיים סיכון גבוה כי הם נכרתו באופן בלתי חוקי. אף על פי כן, החברה הגדילה את הזמנותיה לפרקטים ממפעלים סינים המייצרים אותם מעצים שמקורם ברוסיה והמזרח הרחוק, מבלי לבדוק האם נכרתו באופן חוקי או לא. מקרה חמור נוסף שאירע הוא שהחברה לא דיווחה מאיזה מדינה נכרתו העצים ששימשו בהכנת הפרקטים שיובאו לארה"ב.
פרויקט חשוב שימומן מכספי התשלום לטובת הקהילה שהושתו על החברה, מיועד לפיתוח מכשיר לזיהוי זן העץ שממנו יוצר התוצר הסופי. כמובן שאם לארה"ב היה מכשיר שכזה מבעוד מועד, ניתן היה למנוע את העברת הכסף מן החברה לספקים בסין ומזרח רוסיה, ובכך לקחת חלק במלחמה כנגד כריתת עצים בלתי חוקית.
ומה בישראל?
גם מדינת ישראל חוקקה חוקים שנועדו להגנה על הצמחים וחיות הבר.
למשל, חוק להגנת חיית הבר, תשט"ו-1955, אוסר לצוד חית בר מוגנת, אוסר לסחור בה, מחייב הוצאת רישיון כתנאי לפעילות בתחום זה. העובר על חוק זה צפוי לסנקציות של מאסר או קנס.
חוק הגנת הצומח, תשט"ז-1956 עוסק בהגנה על צמחים, ובאופן דומה מטיל קנס או מאסר בגין הפרת החוק.