חפש מאמרים:
שלום אורח
06.12.2019
 
   
מאמרים בקטגוריות של:

   
 

בית המשפט: אין לחשוף פרטים אודות "גילוי מרצון" שבוצע באופן אנונימי

רקע:

המבקש, איש אקדמיה, בעל רישיון לעסוק בעריכת דין וראיית חשבון, פנה אל רשות המסים בבקשה לקבל לידיו פרטים הנאספים על ידי רשות המסים במסגרת "נוהל גילוי מרצון". הבסיס לבקשתו נבע מהוראות חוק חופש המידע המאפשר לפנות לרשויות ממשלתיות ולקבל מידע המצוי בידיהן. רשות המסים דחתה את הבקשה והסבירה כי מסירת המידע המבוקש יפגע בתכלית הנוהל וכפועל יוצא בעבודתה השוטפת, כמו כן עלולה להיפגע גם פרטיותם של הפונים אלה מכוח אותו נוהל.

בית המשפט דחה את העתירה ופסק שעל אף חשיבות העיקרון של זכות הציבור לדעת, חשיפת הפרטים המתבקשים לא תקדם את אינטרס הציבור ואינה מצדיקה הקצאת משאבים כה גדולה על ידי רשות המסים בעיבוד ומסירת המידע.


מהו נוהל גילוי מרצון?

בשנת 2005 פרסמה רשות המסים את נוהל גילוי מרצון, ומטרתו הייתה לעודד נישומים וחייבים במס אשר לא דיווחו על הכנסותיהם, לעשות זאת מבלי שינקטו כלפיהם הליכים פלילים. החיסיון שהוענק במסגרת הנוהל חל על עבירות בתחום מס הכנסה, מיסוי מקרקעין, מע"מ ומכס.

הנוהל לא חל על נישומים שהליכים משפטיים נגדם החלו עוד בטרם פנייתם לרשויות.

עד לסוף שנת 2010 הוגשו בקשות מעטות- מאות בודדות בשנה. על מנת להגביר את השימוש בנוהל, בשנת 2011 פרסמה רשות המיסים הוראת שעה שאפשרה לפנות אליה באופן, אנונימי ובשנה העוקבת עלו מספר הדיווחים ל-1,300 מתוכם 50% אנונימיים.

עם פקיעתה של הוראת השעה, ירדה כמות הדיווחים באופן משמעותי, מה שגרם לרשות לפרסם הוראת שעה חדשה, ולפיה החל מספטמבר 2014 ועד לאמצע 2016, יתאפשר דיווח האנונימי ואף נוספה אפשרות לפנות למסלול דיווח מקוצר. עדכוני הנהלים הביאו לגידול של פי 3.5 בכמות הדיווחים שהיו קיימים עד אז, מתוכם 70% אנונימיים.

מהו המידע שנחוץ למבקש, ומדוע?

המבקש טען כי הוא חוקר את נושא הגילוי מרצון במסגרת אקדמית, ובמהלך עבודתו הוא שם לב לאפליה בין נישומים בכל הנוגע לקביעת חבות המס. המבקש הסביר את התופעה בכך שפניות של נישומים לרשות המיסים נעשות במחשכים וכתוצאה מכך, הרשות עשויה לנצל את כוחה ולהפעיל לחץ על הנישומים.

על מנת לאשש או להפריך את חשדותיו, פנה לבית המשפט וביקש לקבל מספר נתונים מכוח חוק חופש המידע, וטען כי במסגרת נוהל הגילוי, פרסמה הרשות "הוראות ביצוע" שמחייבות את פקידי השומה לנהל טבלאות מסודרות של הפרטים המבוקשים על ידו.

הפרטים שביקש המבקש לקבל מרשות המיסים, היו:  משרד פקיד השומה שטיפל בבקשה; מספר הבקשה; האם הוגשה במסלול רגיל,במסלול אנונימי או במסלול מקוצר; שנות המס בגילוי מרצון;תאריך קבלת הבקשה; תאריך החתימה על ההסכם; סכום ההכנסות שהועלמו או הושמטו לפי הפירוט: הכנסות מעסק מתקופת הגילוי; הכנסות מעסק שלפני תחילת תקופת הגילוי; הכנסות פאסיביות ורווחי הון; סכום ההון שדווח; סך כל תוספת המס שחושבה על ידי המייצג בבקשה כפי שהוגשה; סך כל תוספת המס בהסכם השומה לפי הפירוט: קרן, ריבית, הפרשי הצמדה וקנסות; האם שולם מס על קרן ההון לתחילת תקופת הגילוי ומה סכום המס; האם הנישום הציג ראיות למקור הקרן מירושה או מהכנסות פטורות אחרות; האם הבקשה התקבלה או נדחתה; האם התשלום שולם, הוסדר או טרם הוסדר; שם בא כוח המבקש("המייצג"); האם הנישום שכיר או עצמאי; האם הנישום הגיש דו"חות מס שנתיים לפני הליך הגילוי.

לצורך השוואה, הפנה המבקש אל הליכי הכופר המוטלים על נישומים שעברו עבירות, כתחליף להעמדה לדין פלילי. הליכים אלה לא פורסמו, ומבקר המדינה מתח ביקורת על כך. בעקבות כך, ובעקבות פסק-דין שניתן בבית המשפט העליון בשנת 2008 (עע"מ 398/07 התנועה לחופש המידע נ' מדינת ישראל רשות המיסים), החלה הרשות לפרסם את החלטות ועדת הכופר ואף את שמות הנישומים. המבקש טען כי אין להבחין בין הליך הכופר לעניין הליך הגילוי מרצון, לעניין חובת הפרסום וזכות הציבור לדעת.

רשות המסים הסכימה למסור למבקש נתונים כלליים ובכללם מספרן הכולל של הבקשות(3,365) שהוגשו בחלוקה לפי מסלול גילוי רגיל (500), מסלול גילוי אנונימי (2,013)ומסלול גילוי מקוצר (852); סך כל ההון שנחשף (כ- 10.5 מיליארד ₪) והמס שהוסכם עליו(כ- 365 מיליון ₪).

לגבי יתר הנתונים – לגבי חלקם, נטען כי ניתן לחשוף אותם רק לאחר תום הוראת השעה, לגבי חלק אחר נטען כי הדבר יצריך הקצאת משאבים בלתי סבירה על מנת להפיקם, ולגבי חלק נוסף- נטען כי לא ייחשף.

מה קבע בית המשפט בפסק-הדין?

בית המשפט קיבל את טענתו העקרונית של המבקש כי לחשיפת מידע ציבורי קיימים יתרונות רבים. כך, לציבור קיימת  הזכות לדעת כיצד פועלת הרשות, על מנת שיוכל לפקח על פעולות הרשות, להעביר עליה ביקורת. בעניין זה, בית המשפט הבהיר כי מידע שנמצא בידי הרשות אינו רכושה אלא רכוש הציבור כולו,  ושיתוף מידע עם הציבור יגביר את אמון הציבור במדינה.

עם זאת, נקבע כי גם לחובת הגילוי קיימים חריגים. לעיתים חשיפת המידע בעיתוי לא נכון, עשויה לפגוע  בצורה משמעותית בפעילות הרשות ובמהלכים אותה היא מתכוונת לקדם, ובמקרים כאלה, אין הצדקה להפריע לרשות במילוי תפקידה ולכן אין לאפשר את פרסום המידע.

בית המשפט ציין כי רשות המסים הסכימה להעביר למבקש את הפרטים שנמצאים אצלה לאחר שיפקע הנוהל, ולכן בית המשפט קבע כי אין הצדקה להאיץ ברשות להעביר את המידע כבר עתה, היות וקיים חשש שחשיפת פרטי הנישומים תפגע באופן ממשי ביעילות הנוהל.

במקרה הנוכחי, נדחתה טענת המבקש כאילו הרשות יכולה להפעיל לחץ על הנישום ולשפר את ההסדר, שהרי מדובר בפנייה אנונימית, וחשיפת פרטי הנישום אפשרית רק אחרי אישור הבקשה, והנישום יכול לחזור בו בכל עת מבלי לגלות את פרטיו.

בעניין ההשוואה להליכי כופר, אימץ בית המשפט את גישת הרשות ופסק כי קיים הבדל משמעותי בין הליכי הגילוי מרצון לבין הליכי הכופר, משום שבהליכי כופר מדובר כבר בנישום שעבר עבירה והוא חשוף לסיכון להעמדה לדין פלילי, בעוד שבהליך הגילוי מרצון, המידע מתקבל אצל הרשות רק מיוזמת הנישומים.

לגבי חלק אחר של המידע, התקבלה טענת רשות המיסים כי המידע אינו קיים באופן זמין וכי הוא יצריך הקצאת להליך משאבים בלתי סבירה, ולכן מידע זה לא ייחשף.

בנסיבות העניין, בחר בית המשפט שלא להטיל הוצאות משפט על אף אחד מן הצדדים.

(עת"מ (י-ם) 50846-11-15 חגי גרוס, עו"ד ורו"ח נ' רשות המיסים בישראל ואח', פסק-דין מיום 22/03/2016, השופטת נאווה בן-אור. המדינה יוצגה ע"י עו"ד אחוה ברמן מפרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי).

למאמרים נוספים שנכתבו על ידי צוות משרדנו בנושא בקשה לעיון במסמכים, טענות חיסיון, והדרך לאזן ביניהם, אנא לחצו על הקישורים הבאים:

דיון בין יבואן מקביל של רכב למשרד התחבורה- יועמד לרשות הציבור

בית המשפט העליון: נדבך נוסף לזכותו של הנישום לקבלת מידע מהרשות

על גבולות היכולת לקבל מידע מרשות ציבורית

*           *           *

הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979

 





 
     
     
     
   
 
אודות כותב המאמר:

הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי.

לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים, בדוא"ל  Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979

 
     
   
 

מאמרים נוספים מאת עו"ד גיל נדל, עו"ד דייב זייתון

בין היבואן - חברת תעשיות פיל-טונה בע"מ לבין יצרנית טונה מסין - חברת xiangshan xianghe aquantic product co.ltd נחתם הסכם לספק 40 מכולות דגים במחיר של 2,425 $ עד לחודש אפריל 2015. נטען, כי היצרנית אכן ייצרה את כל הכמות על פי ההזמנה והמכולות היו מוכנות למשלוח בחודש ינואר 2016, אולם בשל קשיים תזרימיים של היצרנית, וככל הנראה לאור עליית מחירי הטונה, מכרה היצרנית את רוב המכולות לצדדים שלישיים וזאת ללא ידיעת היבואן.

ביום 08/05/2012 העבירה חברת פריניב בע"מ לחברת מיקי עוז – עסקים בע"מ הזמנה לאספקת שתי מכולות של רכז תפוזים, המכילות 46 טון מוצר ומכולה אחת לאספקת רכז לימון המכילה 23 טון מוצר. בהזמנה נכתב כי "המוצרים הינם תוצרת ספרד (עפ"י הדוגמאות שניתנו לכם), הכשרות הינה של הרב רובין". המשלוח הראשון התקבל במהלך חודש יולי 2012 עבורו שולמה מלוא התמורה ואילו עבור החשבונית של המשלוח השני, שהתקבל ב 19/09/2016 סירבה פריניב לשלם את התמורה, בטענה כי המוצר שהתקבל היה פגום ובניגוד למוסכם בין הצדדים.

העותרת, ענק הבטיחות, היא חברה המייבאת וסוחרת בציוד בתחום הטלפוניה והקשר, אשר ביקשה לייבא ולשווק מגברים סלולריים. החברה קיבלה ממשרד התקשורת אישור בדבר פטור מאישור סוג, ואישור בדבר פטור מרשיון סחר, והחלה לשווק את המגברים. אי לכך, בחלוף חצי שנה נשלל ממנה האישור, בטענה שמגברים סלולריים זכאים להיכנס לגדרי הפטור. לאור האמור, הגישה החברה עתירה לבג"ץ, כה ביקשה, בין היתר, כי יותר לה להמשיך ולשווק את המגברים בהתבסס על האישורים אשר ניתנו לה.

ביום 11/08/2016 התקבלה החלטת ממשלה, בעקבותיה יצא תזכיר חוק התוכנית הכלכלית לשנים 2017 ו-2018 (תיקוני חקיקה) התשע"ו-2016. מטרת התיקון המוצע, אשר ייסקר במאמר זה, הוא להסיר חסמי סחר ולייעל את פעילות מכון התקנים, תוך שינוי מבני של הרכבי וועדות התקינה הפועלות בו, והסדרת המנגנון לעניין אימוץ או סטייה מתקנים בין-לאומיים.

בקשה לסעד זמני מוגשת על ידי אחד מבעלי הדין ("המבקש") בטרם ניתן פסק דין בעניין הנדון, ולעיתים אף בטרם הגשת התביעה, וזאת כדי להבטיח את קיומו התקין של ההליך או את מימוש פסק הדין.

לאחרונה, קיבל בית משפט השלום בת"א בקשת רשות להתגונן בה אפשר לערבים להתגונן בתביעה כספית שהגיש נגדם סוכן מכס בסדר דין מקוצר, בגין חוב שלא נפרע.

רכב ששימש בהברחת זהב חולט על ידי המדינה. בסקירה זו נתאר את החלטתו של בית המשפט בבקשה ליתן צו זמני שיורה על התביעה החזרת הרכב לבעליו, עד לבירור התביעה להשבת התפוס. בית המשפט פסק שאין להשיב את כלי הרכב, בשים לב לסיכויים הקלושים של התביעה, ולאור האינטרס הציבורי בהתרעת יבואנים מביצוע עבירות.

מאמרים נוספים בנושא דיני מיסים

מאת: עו"ד גיל נדלדיני מיסים18/11/1988 צפיות
בסקירה זו נתאר את פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה, אשר דן בתביעה ייצוגית שהוגשה כנגד יבואנית מוצרי מזון ותוספי תזונה בטענה לייחוס סגולות רפואיות למוצרים הנמכרים על-ידה.

מאת: עו"ד גיל נדלדיני מיסים18/11/1991 צפיות
בסקירה זו נתאר שלוש עתירות מנהליות שהוגשו לבית המשפט על-ידי חברות העוסקות ביבוא ובהרכבת אוטובוסים, כנגד החלטת ועדת המכרזים של משרד התחבורה ומשרד הכלכלה.

מאת: עו"ד גיל נדלדיני מיסים18/11/1989 צפיות
במאמר זה נסקור את חובותיה של הרשות המנהלית כלפי האזרח.

מאת: עו"ד גיל נדלדיני מיסים18/11/1989 צפיות
בסקירה זו נתאר את פסק דינו של בית משפט השלום ברמלה, אשר דן בתביעה שהוגשה על-ידי יבואן רכב בייבוא אישי כנגד רשות המכס, בעקבות הודעת גרעון שהוצאה לו בגין פסילת ערך הרכב.

מאת: עו"ד גיל נדלדיני מיסים18/11/1985 צפיות
בסקירה זו נתאר את פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב, אשר דן בתביעה שהוגשה על-ידי יבואן רכב בייבוא אישי כנגד רשות המכס, בעקבות הודעת גרעון שהוצאה לו בגין פסילת ערך הרכב.

מאת: עו"ד גיל נדלדיני מיסים18/11/1988 צפיות
בסקירה זו נתאר את פסק דינו של בית המשפט השלום בחיפה, אשר דן בתביעה שהוגשה על-ידי יבואנית מערכות לרכב כנגד רשות המכס, בעקבות מחלוקת שהתעוררה ביחס לסיווגם של ארגזי כלים המשמשים ברכב מנועי.

מאת: עו"ד גיל נדלדיני מיסים23/06/19610 צפיות
בסקירה זו נתאר את החלטת בית משפט המחוזי בתל-אביב במחלוקת בנושא הפרת הוראות תקן ישראלי. במקרה זה, יבואן ייבא סוכריות ממותקות ברכב-כוהל סורביטול מגרמניה ולא ציין על גבי האריזה, ליד המילה "ללא סוכר", כי הוא מכיל רב-כהלים כנדרש בתקן. בית המשפט אישר את הבקשה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית וקבע כי היבואן הפר את הוראות תקן ישראלי.

 
 
 

כל הזכויות שמורות © 2008 ACADEMICS
השימוש באתר בכפוף ל תנאי השימוש  ומדיניות הפרטיות. התכנים באתר מופצים תחת רשיון קראייטיב קומונס - ייחוס-איסור יצירות נגזרות 3.0 Unported

christian louboutin replica