על מירוץ הסמכויות בדיני המשפחה
השיפוט בעניינים שונים הנוגעים לתחום דיני המשפחה מפוצל בכמה מובנים. בשיטתנו המשפטית מתקיימים מרוץ סמכויות בין בעלי הדין על הערכאה המועדפת בין בית משפט אזרחי לבית דין רבני ויישנו מאבק סמכויות בין הערכאות(1). החוק החל על דיני המשפחה בישראל לא שונה מהותית מימי המנדט הבריטי, אז נקבע בדבר המלך ומועצתו- 1922 כי בענייני המעמד האישי , כל עוד לא יינתנו חוקים אחרים יחול הדין האישי של הצדדים.
במדינת ישראל יש ריבוי ערכאות שיפוטיות המוסמכות לדון בענייני משפחה. חלק מהערכאות הינם בתי הדין הדתיים, בית משפט לענייני משפחה, בית המשפט המחוזי ובית המשפט הגבוה לצדק. בתי המשפט לענייני משפחה הינם בדרגה של בית משפט שלום ומהווים כיום את הערכאה האזרחית המוסמכת במקביל לבתי הדין הדתיים. הם מוסמכים לדון בין היתר בענייני רכוש, משמורת, סדרי ראיה ואפוטרופסות. זאת בעקבות חקיקת חוק בית המשפט לענייני משפחה (2)וסעיפים 78 ו- 79 לחוק האפוטרופסות(3). הערכאות השיפוטיות פועלות על פי עקרונות משפטיים משותפים אליהם הן מחויבות. יחד עם זאת, הן מכריעות על פי עקרונות מיוחדים לכל אחת מהן. בית הדין מונחה על ידי המשפט העברי ואילו בית המשפט על ידי החוקים האזרחיים(4).
סמכות השיפוט הייחודית של בתי הדין הרבניים משתרעת על הפעולה המשפטית של הנישואין והגירושין עצמם. בנוסף לנישואין וגירושין עצמם קיימים עניינים הקשורים בהליך הגירושין כגון: מזונות אישה, מזונות ילדים, הסדרי משמורת, חלוקת רכוש משותף ועוד. עניינים אלה אינם שלובים הכרחית באקט הגירושין עצמו, על כן ישנה סמכות מקבילה בעניינים אלו גם לבית המשפט לענייני משפחה(5).
הנה כי כן בישראל פיצול בין ערכאות דתיות לאזרחיות, עניינים שונים מתחום דיני המשפחה נידונים בערכאות שונות באופנים הבאים:
- סמכות ייחודית- ענייני נישואין וגירושין נמצאים בסמכותן הייחודית של הערכאות הדתיות השונות. סעיף 3 לחוק בתי דין רבניים(6) קובע, כי כל עניין הכרוך בתביעת הגירושין יהיה בסמכות ייחודית של בית הדין.
- סמכות מקבילה בין ערכאות דתיות לאזרחיות.
- סמכות על פי ברירה(7).
הפיצול בערכאות בין הדין הדתי לדין האזרחי מוביל ל"מרוץ סמכויות" בין בני זוג יהודיים בתחום האישות. מי שהקדים בהגשת התביעה אל הערכאה המועדפת עליו: בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני, הוא המנצח במרוץ.
מרוץ הסמכויות נובע מתוכנם וניסוחם של סעיפים 3 ו-4 לחוק שיפוט בתי דין רבניים, ישנם שני סוגים עיקריים של עניינים אשר כרוכים בתביעת גירושין. האחד, עניין הכרוך מעצם טיבו וטבעו בתביעת הגירושין, כדוגמת: החזקת ילדים. השני, עניינים אשר נכרכו בפועל ממש בתביעת הגירושין על ידי התובע ונתקיימו לגביהם מבחני הכריכה(8).
מטרת הלכת הכריכה היתה להביא למצב בו כלל הסכסוך בין הצדדים יידון בפני ערכאה אחת ובכך ימנע מהצדדים מפח הנפש של דיונים שונים בפני ערכאות שונות. הלכה למעשה התוצאה הייתה הפוכה מן המטרה שלשמה נוצרה הכריכה.. ראשית, את הכריכה מבצעים בדרך כלל הבעלים. שנית, אין מוסד המזונות מתפקד הלכה למעשה כאמצעי לחץ על הבעל למתן גט. נהפוך הוא, אמצעי מניעת המזונות פועל לעיתים כנגד האישה אשר מהווה את הצד החלש בעימות. שלישית, תפקיד בית הדין כמתווך מפשר בעימות כמעט ואינו קיים בפועל. רביעית, אין המזונות כהסדר ביניים פועלים כסגולה להתרככות מחשבת המעורבים.
דווקא הלכת הכריכה היא זאת הגוררת את השיטה למרוץ סמכויות וממילא גורם המאיץ את הליך הידרדרות היחסים במשפחה. הטענה כאילו יש בכריכה כדי להביא לפיוס משפחתי והפעלת אמצעי פישור בין בני הזוג מנותקת מהמציאות. יתרה מזאת עדכוני הפסיקה הנוגעים להלכת הכריכה הביאו בשורה של כללים משפטיים לחוסר בהירות ואי וודאות המסכל כליל את מטרת הכריכה(9)
הסכסוכים בין הדין הדתי לחוק החילוני בולטים תדיר בשאלת קביעת סמכות השיפוט. בין הנורמה האזרחית והנורמה הדתית קיימת תחרות. כביכול, על ההכרעה המהותית של הסכסוך(10). זאת על אף שהדין המהותי בענייני מעמד אישי מחייב שיפוט על פי הדין האישי גם בבית משפט אזרחי. יחד עם זאת, נסוגה תחולתו של הדין הדתי בבית המשפט האזרחי מפני תחולתם של כללי המשפט הבינלאומי(11). פיצול השיפוט גורר אחריו גם פיצול שבדין, המעניק לעיתים לציבור המתדיינים מרחב של תמרון לשם השגת התוצאה הרצויה. השיטה הישראלית מעמידה את חופש הבחירה של הערכאה השיפוטית לבני הזוג ואלו מנצלים את האפשרויות העומדות בפניהם, על פי הערכת הסיכויים בכל אחת מערכאות השיפוט(12). רוזן צבי במאמרו גורס כי התופעה של "מרוץ הסמכויות" בהתדיינות בענייני משפחה בישראל גוררת אחריה השגת יתרונות לאחד מבני הזוג על חשבון הסדר ראוי של ענייני המשפחה בכללותה(13). המרוץ מחייב וממריץ את הצדדים לפתוח בהתדיינות משפטית גם מקום בו ניתן היה להגיע לפתרון הסכסוך בדרכים מתונות יותר(14). לא רק שמרוץ הסמכויות מוסיף התדיינויות על עצם שאלת הסמכות, יש בו כדי להביא את הצדדים להגשת תביעות גם בשלבים מוקדמים של הסכסוך, זאת בטרם גיבשו סופית את רצונם להתגרש. הדבר נובע מחשש שבן הזוג השני יקדים ויפנה לערכאה המשפטית הנוחה לו ובכך יתפוס סמכות באותה ערכאה(15).
למרות הסמכות המקבילה הקיימת בין שתי הערכאות ועל אף העובדה שבשתיהן הדין הוא זהה. הרי שבפועל ישנו שוני רב בתוצאות המשפטיות בכל אחת מן הערכאות. שוני זה בא לידי ביטוי בשלושה נושאים עיקריים: מזונות, יחסי ממון ומשמורת ילדים(16)
הכותב הינו עו"ד בתחום דיני המשפחה.
www.lh-law.co.il אתר הבית
1אריאל רוזן צבי דיני המשפחה בישראל בין קודש לחול (תש"ן) עמוד 26.
2. חוק בית משפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995.
3. חוק הכשרות והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962.
4. טל גופנא-פינטו משמורת וסדרי ראיה של ילדים לאחר הגירושין – ההמלצות בתסקיר פקיד הסעד, ההחלטות
המשפטיות, הביצוע על ידי המשפחה והקשר הורה לא משמורן-ילד (חיבור לשם קבלת התואר מוסמך בעבודה
סוציאלית, אוניברסיטת תל אביב, 1996) עמוד20-21.
5. אסתר סיוון גירושין בישראל ומעמד האישה הבנייה של אי-שוויון ואלטרנטיבות לפיתרון (2002) עמוד 13.
6. חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג- 1953.
7. אריאל רוזן צבי דיני המשפחה בישראל בין קודש לחול (תש"ן) עמוד 27-28.
8. אריאל רוזן צבי דיני המשפחה בישראל בין קודש לחול (תש"ן) עמוד 48.
9. אריאל רוזן צבי דיני המשפחה בישראל בין קודש לחול (תש"ן) עמוד 49-50.
10. פנחס פישמן דיני המשפחה בישראל חלק א (תשמ"ד) עמוד 20.
11. פנחס פישמן דיני המשפחה בישראל חלק א (תשמ"ד) עמוד 28.
12. אריאל רוזן צבי דיני המשפחה בישראל בין קודש לחול (תש"ן) עמוד 100.
13. אריאל רוזן צבי "הלכת "הכריכה" ו"מרוץ הסמכויות" והשפעתם על המשפחה ודיני המשפחה" עיוני משפט יד(1)67.
14. אסתר סיוון גירושין בישראל ומעמד האישה הבנייה של אי-שוויון ואלטרנטיבות לפיתרון (2002) עמוד 14.
15. מנשה שאווה סוגיות נבחרות בדיני אישים משפחה וירושה (תש"ן) עמוד 138-139.
16. אסתר סיוון גירושין בישראל ומעמד האישה הבנייה של אי-שוויון ואלטרנטיבות לפיתרון (2002) עמוד 15.