חפש מאמרים:
שלום אורח
04.04.2020
 
   
מאמרים בקטגוריות של:

   
 

הַשְׁפָּעָה בִּלְתִּי הוֹגֶנֶת – צַוָּואָה וִיְרוּשָּׁה

מאת: איתמר כוכבידיני מיסים11/09/2016943 צפיות שתף בטוויטר |   שתף בפייסבוק

 

הַשְׁפָּעָה בִּלְתִּי הוֹגֶנֶת – צַוָּואָה וִיְרוּשָּׁה

ד"ר איתמר כוכבי עורך דין, רואה חשבון וכלכלן

הטכניון – הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול, מרצה בקורסים "חשבונאות ניהולית מתקדמת" ו"בקרת עלויות".

מרצה מצטיין טכניוני – הצטיינות יתירה בהוראה לשנת תשע"ה סמסטר חורף.

מרצה מצטיין טכניוני – ראוי לשבח בהוראה לשנת התשע"ו.

אוניברסיטת חיפה – הפקולטה לניהול – מנהל עסקים, מרצה בקורסים "חשבונאות פיננסית" ו"עקרונות החשבונאות" לתואר MBA.

הפקולטה למשפטים – אוניברסיטת חיפה – מרצה בקורס "עקרונות החשבונאות וניתוח דוחות כספיים", לתואר מוסמך במשפטים LL.M עם התמחות במשפט עסקי מסחרי.

מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.

ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה Dr. Faculty of Law, University of Haifa.

שִׁעוּרֵי מָבוֹא – שָׂכָר וְתָגְּמוּלִים – חֶשְׁבּוֹנָאִי, מִשְׁפָּטִי, מִסּוּיִי

מוּנָּחִים:

יְרוּשָּׁה – ההון הרוחני וההון הפיזי, אותם מותיר הנפטר, המועבר לאחרים, כגון:

מקרקעין, רכבים, עסקים, חברות, מטלטלין, כספים (חובות והיטלים) וכל חפץ רוחני או פיזי אשר נותרו עם לכתו של הנפטר.

עִזָּבוֹןיְרוּשָּׁה של הנפטר הינם נכסיו הקרויים גם בשם הַעִזָּבוֹן.

הַעִזָּבוֹן מחולק בין היורשים המופיעים בכתב הַצַוָּואָה.

צַוָּואָה – מסמך בעל תוקף משפטי (ברוב המקרים נעשה בכתב ע"י אדם הנמצא בכושר שכלי) ובו קובע המצווה את בקשתו, לחלוקת רכושו לאחר פטירתו, ליורשיו הרשומים בצוואה. ניתן לסגת מצוואה – צוואה ניתנת לביטול או שינוי בכל עת על ידי המצווה וצוואה אחרונה מבטלת צוואות קודמות לה. (צוואה הדדית היא צוואה שאינה פועלת על פי כללי הצוואה הרגילים, מאחר והינה תוצר של אמון, הסתמכות הדדית והסכמה בכתב בין בני הזוג, המהווה מעין חוזה.

צַוָּואָה הֲדָדִית – מסמך אחד המהווה חוזה בין שני בני הזוג, נקראת גם "צוואה הדדית משותפת". המסמך חתום בחתימתם של שני הצדדים, אך ניתן גם להחתימם על שני מסמכים נפרדים. מטרתה של הצוואה ההדדית, הנערכת בדרך כלל על ידי שני בני זוג, הינה להבטיח שלא יערכו שינויים עם מות אחד מהם. בני הזוג, מעוניינים כי במותו של אחד מהם הרכוש יעבור לבן הזוג השני, לפיכך צוואה הדדית מהווה מקרה מיוחד בו מסכימים בני הזוג לרשת זה את זה.

הצוואה ההדדית אינה כתובה על ידי המוריש לבדו ולא מבטאת את רצונו האישי בלבד אלא מהווה למעשה חוזה בין שני בני זוג כאשר צוואתו של המוריש האחד מתבססת על צוואתו של המוריש השני ולא ניתן להתייחס לכל אחת מהן בנפרד.

בני הזוג עורכים צוואה משותפת, בהחלטה משותפת והיא מנוסחת באופן זהה בהתבסס על עקרון ההדדיות: את יורשת אותי או אני יורש אותך ואולם אין חובה שבני הזוג יהיו קשורים בברית הנישואין.

אדם המעוניין לשנות או לסגת מצוואתו כאשר שותפו לצוואה ההדדית בחיים, חייב להודיע על כך לשותפו, בכתב, על מנת לבטל מבחינה משפטית את תוקפה של הצוואה המשותפת.

הַשְׁפָּעָה בִּלְתִּי הוֹגֶנֶת

הַשְׁפָּעָה פירוש המילה הינו: שיכנוע; פיתוי. היכולת להטות רצון או הלך רוח. היכולת לשנות או היכולת לגרום לפעולה אחרת. היכולת לשנות את מהלך או את תוצאות הדברים.

בִּלְתִּי הוֹגֶנֶת – מקפחת, מפלה או אינה ישרה. לא מתאימה, לא ראויה או אינה צודקת. על פי אמות המידה בוצעה פעולה מחמת מניעים שאינם הגונים או מוסריים.

סעיף 30 לחוק הירושה דן בהשפעה בלתי הוגנת על המצווה, בזו הלשון:

אונס איום וכו'

30.       (א)       הוראת צוואה שנעשתה מחמת אונס, איום, השפעה בלתי הוגנת, תחבולה או תרמית - בטלה.

(ב)       הוראת צוואה שנעשתה מחמת טעות - אם אפשר לקבוע בבירור מה היה המצווה מורה בצוואתו אילמלא הטעות, יתקן בית המשפט לפי זה את דברי הצוואה; אם אי-אפשר לעשות כן - בטלה הוראת הצוואה.

מן האמור בסעיף לעיל עולה כי השפעה בלתי הוגנת הינה השפעה שאינה קונבנציונלית המשבשת את שיקול דעתו של המצווה שההשפעה מופנית כלפיו, מאחר ולא היה בידו את חופש הבחירה האמיתי להביע את רצונו למי וכיצד להוריש את רכושו. קיים חשד כי ההשפעה הפסיכולוגית או הנפשית, נעשתה מחמת מניעים שאינם הגונים או מוסריים על פי אמות המידה החברתיות בסביבתו של המצווה. השפעה בלתי הוגנת מתבצעת כאשר הצד החזק המפעיל את השפעתו כלפי המצווה מפיק לעצמו יתרון בלתי הוגן באמצעות הצוואה או המתנה.

הוכחתה של טענה מסוג זה בבית המשפט איננה דבר קל כלל ועיקר ולצורך כך בית המשפט בוחן ארבע יסודות העולים עד כדי השפעה בלתי הוגנת, שהינם כדלהלן:

1. אחד הצדדים אכן היה נתון להשפעה.

2. לנהנה הייתה אפשרות לעשות שימוש בהשפעתו על הצד השני.

3. לנהנה היו האמצעים להפעיל את ההשפעה.

4. הצוואה היא כתוצאה מההשפעה הבלתי הוגנת.

מן האמור עולה כי נשללה גמירות הדעת והחשיבה העצמאית מהמצווה אשר מהווה שלילת רצונו החופשי האמיתי. קיימת אפשרות נוספת שהמצווה היה טרם פטירתו תלוי באופן אבסולוטי, מקיף ויסודי בזוכה או באדם אחר הקשור בזוכה. ניתן להוכיח כי השפעתו של הזוכה או מי מטעמו הייתה כה גדולה על המצווה עד כי ניתן לקבוע שהייתה השפעה בלתי הוגנת.

קיימים ארבעה מבחנים כפי שבית המשפט רואה אותם לקיומה של השפעה בלתי הוגנת והינם:

הראשון: תלות העצמאות – האם המצווה, בתקופה הרלוונטית לעשיית הצוואה, היה עצמאי הן מבחינה פיזית והן מהבחינה השכלית-הכרתית. את התשובה על השאלה יש לבחון לאורך תקופה נתונה, אך לא פחות חשוב לברר את מצבו במועד עריכת הצוואה. תלות פיזית אינה עדות מספקת לתלות בזולת, שכן ייתכן שעצמאותו השכלית-חברתית של המצווה תחפה על התלות הפיזית שלו. העדר החופש נובע מחמת נסיבות חיצוניות, ובעיקר מחמת תלותו הפיזית, הנפשית, השכלית וההכרתית במשפיע אשר הוא בדרך כלל הנהנה על פי הצוואה.

השני: תלות וסיוע – במקום שהתברר שהמצווה לא היה עצמאי ונזקק לסיוע הזולת, יש לבחון את טיב הסיוע שניתן לו, את היקפו ואת מידת התלות של המצווה באותו סיוע וממילא במי שהעניק לו אותו.

השלישי: קשרי המצווה עם אחרים – זהו מבחן משנה למבחן התלות והסיוע. בידודו של המצווה וניתוקו מאחרים מגבירים את התלות שלו בנהנה. הסיבה לניתוק ולבידוד אינה רלוונטית. יכולה היא לנבוע משום התנהגות הנהנה ויכולה היא לנבוע משום מצבו האובייקטיבי של המצווה.

הרביעי: נסיבות עריכת הצוואה – מעורבותו של הנהנה בעשיית הצוואה, גם אם אינה עולה כדי למעורבות לפי סעיף 35 לחוק הירושה, יכולה ללמד על קיומה של השפעה בלתי הוגנת.

סעיף 35 לחוק הירושה דן בביטול צוואה עקב כך שהיורש היה עד לצוואה או לקח חלק בעריכתה כדלהלן :

צוואה לטובת עדים וכו'

35. הוראת-צוואה, פרט לצוואה בעל-פה, המזכה את מי שערך אותה או היה עד לעשייתה או לקח באופן אחר חלק בעריכתה, והוראת-צוואה המזכה בן-זוגו של אחד מאלה - בטלה.


מהוראת הסעיף עולה כי קיימים שלוש סוגים של זוכים על פי צוואה, שהוראת צוואה המזכה אותם או את בני זוגם – בטלה.

הראשון: מי שערך אותה. דהיינו, מי שהכין טכנית את כתב הצוואה. עורך הצוואה הוא מי שנוטל חלק בניסוחו או בכתיבתו של כתב הצוואה.

השני: מי שהיה עד לעשיית הצוואה. דהיינו, מי שהטביע את חותמו בחתימתו, על גבי הצוואה או מי שנוכחותו היא תנאי לקיומה – תנאים שלא מתקיימים במקרה שלפנינו.

השלישי: מי שלקח באופן אחר חלק בעריכתה. היינו כל פעילות הקודמת לעריכת הצוואה על ידי עורך הדין או אדם אחר העורך את הצוואה אשר מתחיל בעריכת ניסוח הצוואה, עליו להיזהר שלא לקחת חלק בעריכתה. הפסיקה קבעה כי לקיחת חלק בעריכת צוואה הינו ביטוי גמיש אשר מתמלא תוכן על פי הנסיבות המיוחדות של כל מקרה ומקרה.

באמצעות סעיף 35 מבקש המחוקק להרתיע אנשים המנויים בסעיף העשויים להשפיע על המוריש שלא כדין. כמו כן, להרחיקם מלקחת חלק בעריכת צוואה לטובתם על מנת למנוע מהם להפעיל לחץ אסור על המצווה – המוריש. דהיינו קיים מצב עניינים בו יתקיים עיוות הרצון החופשי של המצווה אשר הינו אחד מהיסודות החשובים, האמורים לעיל, בהורשה על פי צוואה.

אף אם ניתן לכאורה להוכיח כי רצונו החופשי של המוריש היה לצוות ליורש המופיע בצוואתו הרי שלאור נוסחו של הסעיף די בכך שהיורש נטל חלק בעריכת הצוואה כדי לבטל את הוראות הצוואה המזכות אותו. מהאמור עולה שבמקרה בו מוריש מבקש לכלול מאן דהוא בצוואתו, במידה ואותו זוכה נדרש לסייע למוריש-המצווה, בעניין הצוואה בכל דרך שהיא, עדיף להפנותו לעורך דין נייטרלי שאין ביניכם לבינו קשר, על אף שעזרתכם מוענקת בתום לב.

בית המשפט העליון קבע ב-ע"א 347/84 צימט נ' בנימין, פ"ד מ(2) 121, 871;

כהאי לישנא:

"זוהי צוואה, שיש סביבה מצבור גדול של תהיות וסימני שאלה. לחלק מאלה לא נתן השופט המלומד את דעתו כלל. בעיניי, צוואה המלווה כל כך הרבה תמיהות ושאלות, שנשארו ללא מענה, לא ניתן, בשום פנים, לומר עליה בבטחה, שהיא אכן מבטאת את רצונה של המצווה. מטעם זה בלבד הייתי מקבל את הערעור ומבטל את אישור הצוואה".

נטל ההוכחה ונטל השכנוע מוטלים על כתפיו של בעל-הדין המתנגד לקיום הצוואה.

בנושא צוואות ירושות ועזבון ראה מאמרי - ד"ר איתמר כוכבי:

1. ירושה, צוואה, עזבון.

2. צַו קִיּוּם צַווָּאָה, הִתְנַגְּדוּת לַצַּו לְקִיּוּם צַווָּאָה.

3. צַוָּואָה הֲדָדִית.

הערה: המידע המוצג במאמר הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים. רק הוראות החוק, הפסיקה או הוראות המוסד המטפל, מחייבות וקובעות. בכל מקרה בו נכתב לשון זכר הכוונה גם ללשון נקבה, וכן להיפך, אלא אם נאמר במפורש אחרת.

הכותב: ד"ר איתמר כוכבי, הינו מרצה בפקולטה הנדסת תעשייה וניהול בטכניון בחיפה כ-20 שנה, בקורסים חשבונאות ניהולית מתקדמת ובקרת עלויות. כמו כן, מרצה באוניברסיטת חיפה, בפקולטה לניהול – מנהל עסקים, לתואר MBA, בקורס "עקרונות החשבונאות" וכן בפקולטה למשפטים של אונ' חיפה בקורס "עקרונות החשבונאות וניתוח דוחות כספיים", לתואר מוסמך במשפטים LL.M עם התמחות במשפט עסקי מסחרי.

ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה. Dr. Faculty of Law, University of Haifa, ISRAEL.

במקצועו רואה חשבון וכלכלן (כ-23 שנה), וכן עורך דין. בעל משרד עריכת דין (רואה חשבון), בקריית הממשלה בחיפה. תחום התמחותו דיני מיסים, משפט מסחרי ודיני עבודה.

מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.

מיקום המשרד: קריית הממשלה פל ים 7, חיפה, טל: 8621350- 04, פקס: 8621349- 04, פל': 5443671- 050

e-mail: cpa-adv-itamar@bezeqint.net

 





 
     
     
     
   
 
אודות כותב המאמר:

 הכותב הינו מרצה בפקולטה הנדסת תעשייה וניהול במקצועות חשבונאות ניהולית מתקדמת ובקרת עלויות למעלה מ-15 שנה, וד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה.

(PhD ) Faculty of Law, University of Haifa, ISRAEL     [רואה חשבון(כלכלן)-כוכבי איתמר (C.P.A.)]

מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.

משרד עורך דין, קריית הממשלה פל ים 7, חיפה,טל: 8621350- 04, פקס:8621349- 04, פל': 050-5443671

cpa-adv-itamar@bezeqint.net

 
     
   
 

מאמרים נוספים מאת איתמר כוכבי

מאת: איתמר כוכביחוק ומשפט - כללי28/12/17630 צפיות
פרופ' גרוס, מאיר את תשומת ליבם של כל המבקשים לכהן בתפקיד הדירקטור כי המגמה היא לראות בכך מקצוע הדורש סטנדרט מסוים – יותר לא מדובר בסטנדרט התנהגות של "אדם סביר", אלא בסטנדרט התנהגות של "מקצוען סביר".

מאת: איתמר כוכבידיני מיסים12/12/17692 צפיות
אזרחי ישראל בעלי אזרחות נוספת מכל מדינה אחרת, צפויים להידרש למלא תצהיר ודוחות מס לפי בקשת הבנקים בישראל. בעקבות יישום הסכם ה-CRS בישראל, אשר תוקפו אמור להיכנס באמצע שנת 2018, ייאלצו תושבי ישראל שהינם בעלי אזרחות נוספת זרה, לדווח על חשבונם בעקבות פניית הבנקים בישראל. בעלי האזרחות הנוספת הזרה, ידרשו לדווח כי הכספים בחשבונם מוצהרים ושולם עליהם מס כנדרש בחוק בישראל ובעולם.

מאת: איתמר כוכביחוק ומשפט - כללי23/11/17775 צפיות
חוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 מכיר במשכנתא כאחת מבין הזכויות הקנייניות בישראל. בהתאם לסעיף 4 לחוק, משכנתא היא "מישכון של מקרקעין". הגדרת "מישכון" קבועה בסעיף 1 (א) לחוק המישכון, התשכ"ז-1967, ולפיה, מישכון הינו "שעבוד נכס כערובה לחיוב; הוא מזכה את הנושה להיפרע מהמשכון אם לא סולק החיוב".

מאת: איתמר כוכביחוק ומשפט - כללי22/11/17707 צפיות
סביב המושג חברת בניה קבלנית קיים ערפול מסוים, שכן אין לו הגדרה קבועה. ניתן לומר כי חברת בניה היא גוף המועסק בשלב כלשהו בחיי פרויקט הבניה. ייתכן והחברה תהיה אחראית על החלק ההנדסי – הקמה פיזית של הפרויקט ויתכן כי חברת הבנייה תהיה יזמית-שיווקית.

מאת: איתמר כוכבידיני מיסים16/11/17796 צפיות
לאחרונה פרסמה החטיבה המקצועית של רשות המיסים, החלטה חדשה בנושא עובדי הרילוקיישן. החלטה זו נועדה להחליף את ההחלטה הקודמת, משנת 2014. ההחלטה מחודש נובמבר 2017, קובעת תנאים לפיהם העובדים יוכלו לעבוד בחו"ל, לשלם מס בחו"ל ולא לשלמו בארץ ולא להיפגע בדרישות מס "מנופחות" במועד חזרתם ארצה.

מאת: איתמר כוכבידיני מיסים15/11/17707 צפיות
אזרחי ישראל בעלי אזרחות נוספת מכל מדינה אחרת, צפויים להידרש למלא תצהיר ודוחות מס לפי בקשת הבנקים בישראל. בעקבות יישום הסכם ה-CRS בישראל, אשר תוקפו אמור להיכנס באמצע שנת 2018, ייאלצו תושבי ישראל שהינם בעלי אזרחות נוספת זרה, לדווח על חשבונם בעקבות פניית הבנקים בישראל. בעלי האזרחות הנוספת הזרה, ידרשו לדווח כי הכספים בחשבונם מוצהרים ושולם עליהם מס כנדרש בחוק בישראל ובעולם.

מאת: איתמר כוכבידיני מיסים15/11/17628 צפיות
אזרחי ישראל בעלי אזרחות נוספת מכל מדינה אחרת, צפויים להידרש למלא תצהיר ודוחות מס לפי בקשת הבנקים בישראל. בעקבות יישום הסכם ה-CRS בישראל, אשר תוקפו אמור להיכנס באמצע שנת 2018, ייאלצו תושבי ישראל שהינם בעלי אזרחות נוספת זרה, לדווח על חשבונם בעקבות פניית הבנקים בישראל. בעלי האזרחות הנוספת הזרה, ידרשו לדווח כי הכספים בחשבונם מוצהרים ושולם עליהם מס כנדרש בחוק בישראל ובעולם.

מאמרים נוספים בנושא דיני מיסים

מאת: עו"ד גיל נדלדיני מיסים16/12/19474 צפיות
בסקירה זו נסקור את פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים אשר קבע כי היבואן הראשי מחויב לספק אחריות לכלי הרכב בישראל, גם כאשר יצרן הרכב קבע החרגה טריטוריאלית בכל הנוגע לאחריות מצידו.

מאת: עו"ד גיל נדלדיני מיסים16/12/19459 צפיות
בסקירה זו נתייחס להחלטת בית משפט השלום בתל-אביב, אשר קיבלה ברובה את בקשת יבואנית לקבל מסמכים הנוגעים למחלוקת הסיווג שנתגלעה בין הצדדים ביחס לפרופילים מאלומיניום שעברו תהליך אלגון. היבואנית יוצגה על ידי משרדנו.

מאת: עו"ד גיל נדלדיני מיסים16/12/19482 צפיות
בית המשפט קיבל את בקשת מנהל הרציף להמרת כתב אישום בכופר וזאת לאחר שנמצא כי נכנס לחנויות דיוטי פרי מבלי שהיה רשאי לכך ונמצאו אצלו מוצרים שלא שולמו בגינם מיסים.

מאת: עו"ד גיל נדלדיני מיסים16/12/19437 צפיות
במאמר זה נסקור את פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים אשר דחה עתירה לפי חוק חופש המידע של בעל חברה לחיפושי נפט וגז טבעי לקבלת מידע אודות ייבוא גופרית.

מאת: עו"ד גיל נדלדיני מיסים16/12/19319 צפיות
במאמר זה נסקור את פסיקת בתי המשפט שדנה בשאלות שונות שעלו בעקבות הגברת האכיפה בענף השייט.

מאת: עו"ד גיל נדלדיני מיסים16/12/19267 צפיות
במאמר זה נסקור את השינויים המשמעותיים העומדים להתרחש החל מינואר הקרוב בנושאי הטלת בלו על שמנים וממסים וזאת בעקבות התיקונים לצו הבלו על דלק (הטלת בלו) וצו תעריף המכס ומס קניה.

מאת: עו"ד גיל נדלדיני מיסים18/11/19350 צפיות
בסקירה זו נתאר את פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה, אשר דן בתביעה ייצוגית שהוגשה כנגד יבואנית מוצרי מזון ותוספי תזונה בטענה לייחוס סגולות רפואיות למוצרים הנמכרים על-ידה.

 
 
 

כל הזכויות שמורות © 2008 ACADEMICS
השימוש באתר בכפוף ל תנאי השימוש  ומדיניות הפרטיות. התכנים באתר מופצים תחת רשיון קראייטיב קומונס - ייחוס-איסור יצירות נגזרות 3.0 Unported

christian louboutin replica