ביקורת: "יוסף וכתונת הפסים המשגעת" – הפקה חדשה למחזמר הנודע של אנדרו לויד-ובר –תוסס ומקסים –בית צבי בתיאטרון רמת גן
מאת חיים נוי
ההפקה החדשה של המחזמר הנודע של אנדרו לויד-וובר "יוסף וכתונת הפסים המשגעת" בבית צבי בתיאטרון רמת גן היא תוססת ומקסימה . להקת השחקנים הצעירה מפגינה יכולות שירה ,משחק, תנועה משובחות ובהחלט ההפקה לא נופלת מהצגות דומות בארץ ובחו"ל.
המחזמר על יוסף וכתונת הפסים המשגעת היה השני שכתב לויד-ובר, בשותפות עם התמלילן טים רייס. במקור הוא היה מחזמר קצר שנועד למסיבת סיום של כיתה ו' בבית ספר אנגלי לבנים. המופע קצר שבחים וובר הרחיב אותו והפך אותו לאחד ממחזות הזמר המוצלחים. יודעי חן מסוגלים להבחין כי ובר שתל בלחן את המוטיב של המחזמר הבא שלו אודות "ישו כוכב עליון" שהיה אז בשלבי טיוטה ראשונים.
המחזמר הועלה בארץ מספר פעמים ובין היתר בהבימה ומספר פעמים בבית צבי.
העלילה היא פארודיה אודות הסיפור המקראי ומתמקדת ביוסף החולם, בנו האהוב של יעקב שנמכר לעבדות בידי אחיו. סגולותיו בפיתרון חלומות, מביאים אותו אל פרעה מלך מצרים והוא מתמנה למשנהו ואחר כך מביא את אחיו ואביהם וגומל להם טובה תחת הרעה.
ההפקה המקצועית הראשונה של הצמד וובר ורייס עלתה בשנת 1972 והוציאה מקרבה כוכבים רבים.
הבמאי והכוריאוגרף עוז מורג הפיק מחזמר שכולו צליל וקצב , מרשימים ומענגים. עוז, מר כוריאוגרפיה הישראלי, היה גם הכוריאוגרף הראשון של המחזמר כשעלה לראשונה בבית צבי בשנת 1999. עוז גם חידש את הבימוי המקורי של משה קפטן מאותה הפקה.
המחזמר הוא בעצם סוג של אופרה, שכן יצירותיו של לויד-וובר מושרות כולן ואין בהם טקסט של דיבור. כמעט כל השירים מוכרים וידועים מזה שנים לקהל.
ובר הלחין את המוזיקה במספר סגנונות ובהם אפילו שנסון צרפתי ורוק'נרול . פרעה , למשל, הוא בן דמותו של אלביס פרסלי וזה הוא גם סגנון שירתו בהצגה.
במרכז המחזמר מצויה המספרת , תפקיד שירה שדורש נוכחות כמעט תמידית על הבמה.
דניאל היב, פרפורמרית וחיית-במה מקסימה גילמה את תפקיד המספרת בצורה מקצועית מרשימה. דניאל הגישה משחק ושיר בצורה מעולה. (עימה לסירוגין מופיעות גם עמית זיתון ואלינור דוד).
גל גולדשטיין מגלם את יוסף ויש לו נוכחות בימתית מוצלחת ויכולת ווקלית מעולה. משחקו הוא משובח וראוי לתשואות חמות.
גיא גבל מגלם את פרעה, תפקיד שגונב בדרך כלל את ההצגה. גם הפעם מצליח גיא להגיש את התפקיד בקלילות ובמקצועיות מצוינים, כשהוא מגלם את בן דמותו של אלביס פרסלי-פרעה ולצידו בנות המקהלה, משתטות וצוהלות.
נועה כדריה כאקורדיוניסטית נוסח השנסון הצרפתי, נוטלת אף היא חלק מהעוגה וזוכה למחיאות כפיים רמות על ביצוע הסצנה המקסימה.
טלי אגרונוב כאשת פוטיפר מצוינת ומצחיקה ואבוי למי שנופל אל חיקה.
עידן שמעוני ויוסי קדוש טובים מאוד כשר האופים ושר המשקים. דניאל חסין, גל חיון, תום שיניצקי, שניר ויילר, רן מנחם, עודאל חיון, יבגני מוליבונה והוד חבאני , מוצלחים כאחיו של יוסף. ג'וני רוזנבלום מגלם יפה מאוד את פוטיפר ויעקב. אלינה לנצמן גילמה את החייטת והמשרתת ואת הישמעלית באורח מצוין.
עוד בלטו ענבר קופרמן, שחף אברהם, יערה אוחיון ושאר בני הלהקה.
הנוסח העברי הותיק של אהוד מנור הוא עכשוי וקולח. אריאל קשת אחראי לניהול המוזיקלי ולניצוח המרשימים. התפאורה היפה היא של רועי ואטורי על פי המקור של יוסי בן ארי.
נטשה מנטל, מעצבת התלבושות הבכירה בארץ, הפליאה בעיצוב המחודש על פי המקור של יובל כספין.
אורי מורג עיצב תאורה מהממת.
אלוירה כוחנוף, המורה המיתולוגית לפיתוח קול, הדריכה בהצלחה רבה את הזמרים שהפגינו יכולות מעולות. מיכל סולומון הדריכה את המקהלה.
אלעד דדון, מבכירי מעצבי הסאונד, הפיח עוצמה קולית ראויה לציון ומוצלחת.
הרכב הנגנים המעולה ליווה בהצלחה את המופע. (אילן צמיר,גילי רוזנברג, יוגב כהן לסירוגין עם יוני גבורה, ואריאל קשת לסירוגין עם מיכל סולומון).
בעונה רוויית מחזות זמר ומופעים מוזיקליים, אין ספק שההפקה הזו של יוסף וכתונת הפסים המשגעת היא מוצלחת, תוססת, מרהיבה ומצליחה. והתוצאה היא שהצופים יוצאים ומזמזמים את הלחנים הנודעים בדרכם מהאולם החוצה.
הכותב הוא חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, עורך ראשי לשעבר סוכנות הידיעות עתים, חבר אגודת העיתונאים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים.
צילום- יוסי צבקר