ביקורת: אקווריום – הצגה ייחודית, מרגשת, מצחיקה וצובטת בלב – תיאטרון חיפה
מאת חיים נוי
"אקווריום" , העולה בתיאטרון חיפה, היא הצגה ייחודית, מרגשת, מצחיקה וצובטת בלב.
התצורה של ההצגה היא מיוחדת במינה. העלילה עוסקת בנבחרת שחייה אמנותית, המתאמנת ומופיעה בבריכת שחייה. ההצגה מורכבת ממערכונים קצרים שזורים בהם מנגינות ושירים, כולה בתנועה של ריחוף, אבל במים, והמיוחד הוא בכך שהדברים המושמעים מפי גיבורי המחזה, מושמעים לא בקולם, אלא דיבור מוקלט של אנשים מבוגרים. השחקנים, כולם חברי הקבוצה החיפנית של תיאטרון חיפה, מבצעים את הדיאלוגים בטכניקת ליפ-סינק כלומר , מדובבים בתנועות שפתיים את הקולות של הקשישים שקולם מושמע בהצגה. התוצאה היא ששחקנים צעירים משמיעים טקסטים מדובבים של אנשים קשישים, עם מבטאים שונים, והניגודיות הזו היא המקנה ליצירה ייחודיות ומימד חדש של חוויה תיאטרלית.
ההפקה ליקטה הקלטות של קשישים והם מספרים על חיי היום יום, זקנה, משפחה, מין והמוות האורב לכולם. חלק מהקולות הם מבוימים וחלק הם טקסטים של שיחות מתכניות דוקומנטריות בטלוויזיה.
בבריכה שוחים ומתאמנים אמנם צעירים, אולם האנשים החדשים הבוקעים מגרונם הם שילוב של צעירים ומבוגרים. לקול כבר אין משמעות והגוף מקבל צורה חדשה ואנו חוזים בפכים קטנים מחייהם של מי שדמותם מרחפת לפנינו. מתרגשים וצוחקים איתם ומקבלים צביטה בלב, לשמע הטקסטים הכואבים והרוויים יגון ועצב .
מדובר בתיאטרון שונה ואחר שכמותו לא עלה למיטב ידיעתי עד כה בהפקה רפרטוארית והתוצאה היא מאוד מרגשת וגם מצחיקה.
רוני ברודצקי עיבדה את הטקסט וגם ביימה בכישרון רב את להקת השחקנים. טל קון עיצבה את התנועה הנפלאה המלווה ללא הרף את ההפקה . רות מילר עיצבה את התלבושות, בגדי ים וחוף ואת התפאורה המינימאלית, המדמה בריכת שחייה ומאחוריה מלתחות. אגב, סצנות המלתחות הן נהדרות. חני ורדי עיצבה תאורה משובחת.
נדב ויקינסקי המנהל המוזיקלי ואחראי למוזיקה הנעימה. במופע שזורים יצירות סימפוניות ושירים עברים. המיזוג של שירת העבדים מנבוקו עם השיר לא שרתי לך ארצי , הוא עיצוב מופלא.
אורי אוריין אחראי להדרכת הליפסינק של השחקנים והתוצאה היא מעולה.
מספר סצנות בהצגה הן מיוחדות ונהדרות ובהן תמונת הרחצה במלתחה, מטר הבדיחות והצחוקים היחנאיים, שירת העבדים והטקסט המסיים על המוות והחידלון.
מיטל נר, קרן אור, ארז ביטון, חן גרטי, נגבה מאור, ולדיסלב פסחוביץ, רון ריכטר וארז שהרבני מבצעים את הטקסטים המדובבים באורח מופלא ומעולה. התנועה שלהם מצוינת והמשחק הוא משובח.
זו יצירה חדשנית וקורת רוח ונחת לצופים, רוויה בעצב ובצחוקים, ברגש וביגון ואין ספק שמדובר בתרומה מעניינת ויפה מאוד לרפרטואר התיאטרלי של השנה.
חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, עורך ראשי לשעבר סוכנות הידיעות עתים, חבר אגודת העיתונאים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים.
צלם – יואב איתיאל