ביקורת: הקומה השלישית - דרמה משפחתית על רקע אירועי המחאה החברתית - מרגשת ונוקבת - על פי אשכול נבו - תיאטרון בית ליסין
מאת חיים נוי
"הקומה השלישית" משרטטת קורותיה של משפחה קרועה על רקע אירועי המחאה החברתית והיא מרגשת, נוקבת, מרתקת וקולחת. ההצגה העולה בתיאטרון בית ליסין מבוססת על ספרו של אשכול נבו "שלוש קומות" והיא הסיפור המסיים את הרומן. דפנה אנגל-מחרז כתבה את המחזה שלעיתים מאפיל על הסיפור ובזכות להקת שחקנים כישרונית אנו צופים בדרמה מעניינת המעניקה לצופים חוייה תיאטרלית.
שתי בימאיות צעירות, מאיה ניצן ואלה ניקוליבסקי להטטו עם להקת השחקנים ובליווי אמנותי של הבמאי גלעד קמחי, הפיקו הצגה המושתתת על תמונות מרשימות וסוף מרטיט ומוצלח.
העלילה עוסקת בקיץ של המחאה החברתית בשנת 2011, כאשר מאהלים של צעירים הוקמו ברחובות תל אביב. הם מחו על יוקר הדיור וקשיי הקיום שלהם. אחד המאהלים מוקם למרגלות ביתה של דבורה, שופטת מחוזית בדימוס, שרק זמן קצר לפני כן שיכלה את בעלה, מיכאל, אף הוא שופט בדימוס. ההפגנות הקולניות טורדות את מנוחתה והיא יוצאת אל המפגינים ובסופו של דבר מסייעת להם ואף מוצאת עצמה במעצר לאחר שהסתירה בביתה מפגין שתקף שוטר.
המיוחד בהצגה הן התמונות מהזיותיה של השופטת, המנהלת דו שיח עם בעלה המנוח, המופיע בבית כל העת וממשיך לנהל את חייה. אנו מתוודעים גם לבנם, אדר, ילד פורק עול שהמשיך לנהל חיים פוחזים וסופו שדרס אישה למוות תוף כדי נהיגה בשיכרות. הבן מרצה עונשו ובסופו של דבר נוטש את הבית ומופיע רק בחזיונות של אימו.
אחד המפגינים, פרסומאי המסייע להם, מתאהב בדבורה והעלילה נוסקת למחוזות בלתי צפויים עד לסיום המפתיע.
כוכבת ההצגה היא יונה אליאן-קשת המעצבת דמות מרגשת היורדת ממרום כס השיפוט הקפדן שלה אל הדור הצעיר והמאוכזב מהמצב החברתי והכלכלי. יונה מגלמת את התפקיד בכישרון נפלא ולמעשה רוב ההצגה נופלת על כתפיה ויכולותיה הדרמטיות המעולות.
אילן דר מגלם את בעלה המנוח מיכאל ומשחקו נפלא ונהדר, שנון ומקצועי. בית ספר לשחקנים.
יורם טולדנו מגלם את אבנר אשדות הפרסומאי ומשחקו הוא משובח ומוצלח , מעורר אמפטיה ואין ספק שמדובר באחד משחקני התיאטרון המעולים שלנו.
אור בן מלך מגלם את אדר, בנם של השופטים ומשחקו מוצלח ומוקפד, מקצועי ושופע יכולות משובחות.
מעין רחמים מגלם את מעין מצעירי המחאה וגם את עורך דין לייבוביץ ובתפקיד זה הוא מגיש משחק אפיזודי נהדר ומצוין.
אנה סנגר טובה מאוד כמור אחת המפגינות ושוטרת והיא מוצלחת מאוד בתפקיד זה.
יפעת מאור הנהדרת מגלמת את זוהר מצעירי המחאה ושוטרת והיא מרשימה מאוד, מגישה משחק מקצועי, נעים ומשובח.
אביב פנקס מגלמת יפה מאוד את תות ומוצלחת מאוד כאסיה בתו של הפרסומאי.
יש לשבח גם את שלומי טפיארו, דניאל מייזלר וישראל קוג'ינסקי על משחק קולח ויפה.
עמית זמיר עצב את התנועה המוצלחת. שי אהרון עיצב את התפאורה הייחודית, ואת רעיון המעלית בפתח הדירה וזו לו עבודת התיאטרון הראשונה.
עפרה קונפינו עצבה תלבושות יפות וזיו וולושין עצב תאורה נאותה. רועי ירקוני ערך את המוזיקה ושזר בה שירים מקוריים וגם שירים מהעבר, קצביים ותוססים.
הכותב הוא חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, עורך ראשי לשעבר סוכנות הידיעות עתים, חבר אגודת העיתונאים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים.