חפש מאמרים:
שלום אורח
20.11.2017
 
   
מאמרים בקטגוריות של:

   
 

רִילוֹקֵֵּיישֵׁן – מִיסּוּי בֵּינלְאוּמִּי (תקציר)

מאת: איתמר כוכבידיני מיסים17/07/20171063 צפיות שתף בטוויטר |   שתף בפייסבוק
''
''


רִילוֹקֵֵּיישֵׁן – מִיסּוּי בֵּינלְאוּמִּי (תקציר)

ד"ר איתמר כוכבי עורך דין, רואה חשבון וכלכלן

הטכניון – הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול, מרצה בקורסים "חשבונאות ניהולית מתקדמת" ו"בקרת עלויות".

מרצה מצטיין טכניוני – הצטיינות יתירה בהוראה לשנת תשע"ה סמסטר חורף.

מרצה מצטיין טכניוני – ראוי לשבח בהוראה לשנת התשע"ו.

אוניברסיטת חיפה – הפקולטה לניהול – מנהל עסקים, מרצה בקורסים "חשבונאות פיננסית" ו"עקרונות החשבונאות" לתואר MBA.

הפקולטה למשפטים – אוניברסיטת חיפה – מרצה בקורס "עקרונות החשבונאות וניתוח דוחות כספיים", לתואר מוסמך במשפטים LL.M עם התמחות במשפט עסקי מסחרי.

מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.

ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה Dr. Faculty of Law, University of Haifa.

שִׁעוּרֵי מָבוֹא – שָׂכָר וְתָגְּמוּלִים – חֶשְׁבּוֹנָאִי, מִשְׁפָּטִי, מִסּוּיִי


רִילוֹקֵֵּיישֵׁן

מבוא

תושב ישראל המבצע רילוקיישן לחו"ל (רילוקשיין – תהליך של מעבר ממדינת תושבות אחת למדינת תושבות אחרת תוך התמקמות במדינת התושבות האחרת), ייחשב כתושב ישראל לצרכי מס. מעמדו כתושב ישראל, יחייב אותו כיחיד, לדווח על הכנסותיו (לרבות הכנסותיו מחו"ל) ולשלם מס הכנסה במדינת ישראל. אי-דיווח, עשוי להוביל לסנקציות אזרחיות ואף פליליות.

שיטת המיסוי בישראל

כלתושב ישראל מחויב לשלם מסים על מלוא הכנסותיו, בין אם ההכנסות הללו הופקובישראל או מחוץ לישראל, וזאת על פי שיטת המיסוי הפרסונלית הנהוגה בישראל,ואולם, מי שהגדרתו הינה: תושב חוץ בישראל, תשלום המס יתבצע לפי השיטההטריטוריאלית, דהיינו תשלום מס הכנסה בישראל יתבצע על הכנסות שהפיק בישראלבלבד.

הַחַבוּת בְּמַס וְתַשְׁלוּמֵי הַמַּס עַל תּוֹשָׁב יִשְׂרָאֵל הָעוֹבֵד בְּחוּ"ל

מהאמורבשיטת המיסוי עולה כי תושבי ישראל מחויבים לשלם מס הכנסה על כלל ההכנסותשהם מפיקים, גם אם העבודה מתבצעת בחו"ל. מבחן מרכז החיים הוא אחת הדרכיםהעיקריות לקבוע האם מי שעובד בחו"ל, מתגורר בחו"ל או מפיק הכנסות בחו"לעדיין נחשב לתושב ישראל לצורך תשלום מס בארץ.

האם תושב ישראלי שעזב לצורך רילוקיישן לכמה שנים צריך לשלם מס הכנסה בישראל

לאתמיד מי שמוגדר במשרד הפנים או במוסד לביטוח לאומי כתושב חוץ, יהיה מוגדרכך גם ברשות המסים, פקודת מס הכנסה היא הקובעת מיהו תושב ישראל ומיהו תושבחוץ לצורך קביעת חבות המס.

ההגדרה לא תמיד זהה למשמעויות הניתנות להגדרת תושב ברשויות השונות במדינת ישראל.

תיקון 223 לפקודת מס הכנסה קובע כי החל משנת 2016, אזרח ישראלי שמבצע רילוקיישן חייב לדווח לרשויות המס ולהסביר מדוע הוא חושב שאינו חייב במס בישראל. אי הגשת הדוחות מהווה עבירה פלילית. (ר' חלק י"א – עונשין, סעיף 216 לפקודת מס הכנסה).

תושב ישראל, אשר עשה רילוקיישן לחו"ל, ייחשב עדיין לתושב ישראל לצרכי מס, דבר אשר יחייב אותו בדיווח על הכנסותיו (לרבות הכנסותיו מחו"ל) ותשלום מס במדינת ישראל. לרילוקיישןקיימות השלכות משפטיות על תושב ישראל ובני משפחתו, והעיקרית שבהן הינההחבות במס ותשלומי המס שעל תושב ישראל העובד בחו"ל לשלם למדינה בגיןהכנסותיו בחו"ל. תיקון 223 לפקודת מס הכנסה אמור להקשות על ישראלים העובריםלחו"ל למטרת עבודה להתחמק ממס.

עובדיםשעוזבים את ישראל עדיין נחשבים לתושבי ישראל, ולכן חייבים במס בגין הכנסותמכל מקור בעולם, אם אין ביכולתם להוכיח כי מרכז חייהם כבר איננו מדינתישראל.

השאלות העולות הינן:

1. האם האזרח הינו תושב ישראל כהגדרתו בפקודת מס הכנסה או תושב חוץ?

2. אימתי בוצע ניתוק התושבות?

עלפי תיקון 223 לפקודת מס הכנסה, תושב ישראלי שעבר או יעבור לגור בחו"לבמסגרת רילוקיישן ויימנע מהגשת דוחות מס ו/או מתשלום מס בישראל על הכנסותיומחו"ל בטענה כי הוא אינו תושב ישראל, יהיה חייב להגיש דוח נפרד ומפורט המגובה בעובדות, הסברים, מסמכים והוכחות לרשויות המס בישראל שיוכיחו את טענתו.

במסגרת תיקון 223 לפקודה הורחבה חובת הדיווח למס הכנסה במקרים להלן:

1. יחידאשר מתקיימת בו החזקה הכמותית (חזקת הימים) הקבועה בהגדרה של תושבישראל בפקודת מס הכנסה, והחזקה נסתרת לטענתו – יגיש דוח המפרט את העובדותאשר עליהן מבוססת טענתו בלבד. לדו"ח האמור, עליו לצרף את המסמכים התומכיםבטענתו, אם יש מסמכים כאמור, מבלי לגרוע מחובת הדיווח של תושב חוץ עלהכנסות מישראל.

הוראה זאת לא תחול במקרים להלן:

· בן זוגו וילדיו של יחיד כאמור.

· יחידאשר מתקיים לגביו קביעת שר האוצר, בהתאם להוראות סעיף (א)(4) להגדרת תושביישראל, כי לא יראו אותו כתושב ישראל אף שעומד בהגדרת תושב ישראל.

· עובד זר כהגדרתו בסעיף 48א לפקודת מס הכנסה.

1. יחידתושב ישראל אשר העביר, במהלך 12 חודשים, כספים לחו"ל בסך 500,000 ש"ח אויותר. חובת הגשת הדוח תחול בשנה אשר בה הועבר הסכום, כולו או חלקו, לראשונהובשנה העוקבת.

2. נהנה, תושב ישראל אשר מלאו לו 25 שנים, בנאמנות ששווי נכסיה בסוף שנת המס לפחות 500,000 ש"ח.

תחולת התיקון לגבי דוחות לשנת המס 2016 ואילך.

התיקון נועד למנוע מצב שהתקיים בעבר ובו אזרחים שביצעו רילוקיישן לעתים "נעלמו" "והתעלמו" ולא הגישו דיווחים לרשויות המס בישראל.

להטבותהמס, אשר ישראלי המבצע רילוקיישן זכאי להן במדינת היעד אין כל משמעות באשרלחבות המס אשר הוא חייב בישראל. אף שעשויה להיות אמנה למניעת כפל מסבתוקף, בין ישראל למדינת היעד, מיסוי כפול הוא לעתים בלתי נמנע. על אףהאמנה, לישראל עשויה להיות עדיין הזכאות להטיל מס או לדרוש חובת דיווח,בקשר להכנסות או הטבות מסוימות של עובדים העוזבים את ישראל ועדיין נחשביםתושבי ישראל. אזרחים אשר ביצעו רילוקשיין, חייבים במס בגין הכנסות מכל מקורבעולם, אם אין ביכולתם להוכיח כי מרכז חייהם כבר אינו בישראל.

החזקות שבהתקיימותן יראו את הנישום כתושב ישראל להלן:

א. הנישום שהה בשנת המס 183 ימים או יותר בישראל;

ב. הנישום שהה בשנת המס 30 ימים או יותר ויחד עם השנתיים שקדמו שהה 425 ימים בישראל;

במסגרתתיקון 223 לפקודת מס הכנסה האמור לעיל, ואשר תוקפו מיום 1.1.2016 וחל עלהדוחות השנתיים המוגשים לשנת 2016, קבעה רשות המיסים בישראל כי סוג נוסף שלמדווחים חייבים בדיווח למס הכנסה. הכוונה לנישום יחיד המתקיימות בו החזקותהקבועות בפקודה להגדרת תושב האמורות לעיל.

רשותהמיסים, בניסיון למנוע מצב לפיו אדם עומד בחזקות אך לא מדווח על הכנסותיוכי הוא רואה עצמו, מסיבות כאלה ואחרות, כתושב חוץ, ביקשה להרחיב את היקףהמדווחים ולקבוע כי גם מי שעומד בחזקות וטוען לכך כי מרכז חייו אינובישראל, יצטרך להגיש את הדו"ח השנתי למס הכנסה בישראל. הרי אז תוכל רשותהמסים לבחון את מעמדו ולהגיע לכלל הכרעה באופן ענייני ומקצועי.

ההוראההאמורה, הכניסה חובות דיווח אף לנישומים שכירים מישראל לאורך השנים. למשל:נישום אשר מחליט לעזוב את ישראל או יוצא לרילוקיישן ארוך, למרות העובדה כילאורך כל השנים היה שכיר ולא היה חייב בהגשת דוח שנתי למס הכנסה. עולהמההוראות האמורות כי בשנת עזיבתו את המדינה ובשנה שלאחר מכן יאלץ להגישדו"ח שנתי למס הכנסה. מאחר ואותו נישום יעמוד בחזקה השנייה, לפיה שהה בשנההנבחנת 30 ימים בישראל, לפיכך קיימת סבירות כי סך ימי שהייתו יחד עםהשנתיים אשר קדמו לשנה הנבחנת עולים על 425 ימים בישראל. התוצאה היא: כיבשנים בהם הנישום עוזב את ישראל והופך לתושב חוץ הוא חייב בהגשת דו"ח למסהכנסה אם הוא עומד בחזקה השנייה (ראה לעיל חזקה ב').

תיקון223 לפקודת מס הכנסה קובע, כי על הנישום להגיש דוח המפרט את העובדות וכןיצרף מסמכים התומכים בטענתו. בטופס הדיווח נוספה משבצת אותה על הנישום לסמןבמידה והוא רואה עצמו תושב חוץ.

לסיכום:

עלמנת לקבוע חבות מס ליחיד, המבחן העיקרי הינו מבחן מרכז החיים. דהיינו, אםמרכז חייו של אותו יחיד נמצא בישראל, אף אם עבודתו במדינה אחרת או מפיק אתההכנסות בחו"ל הוא ייחשב לתושב ישראל וישלם מס הכנסה בהתאם לפקודת מסהכנסה.

ואולם,אם אזרח ישראלי ניתק את תושבותו והעביר את מרכז חייו לחו"ל, אך הוא עומדבתנאים אשר נקבעו לעיל, הוא ייחשב לתושב חוץ על פי פקודת מס הכנסה כך שהואלא אמור לשלם את מס ההכנסה הישראלי.


כך,למשל, אזרחי ישראל העוברים למדינה אחרת על מנת ללמוד, לתקופה של כמה שנים,מס הכנסה יראה בהם כתושבי ישראל והם יחויבו במס הכנסה. ואולם, אזרחי ישראלהעוברים לצורך רילוקיישן למדינה אחרת, לתקופה של כמה שנים, ועובדים בחברהזרה, ניתוק התושבות יכול להיות מוכר ע"י מס הכנסה, כך שאזרח כזה, לא יחויבבמס בישראל.


כאשר בתי המשפט נדרשים להכריע בסוגית מרכז החיים, הם נעזרים בשני מבחנים:

1. היכן רואה היחיד את מרכז חייו.

2. היכן היחיד נמצא למעשה.

הנושאים הנוספים העומדים למבחן הינם:

א. הקשרים המשמעותיים שמנהל אותו יחיד מבחינה חברתית, משפחתית וכספית.

ב. היכן מתגורר היחיד באופן קבע.

ג. האם היחיד פעיל בארגונים או במוסדות שונים במדינה הזרה או במדינת ישראל.

ד. כמה ימים שהה היחיד במדינה הזרה.

ה. מספר הימים בהם היחיד שהה בישראל.

ו. ניתן משקל משמעותי לכוונתו הסובייקטיבית של היחיד למרכז חייו כעולה מהמבחנים העולים מפסקי הדין.


בנוסףלמבחני מרכז החיים, קיים המבחן המהותי לקביעת תושבותו של היחיד העולהמפקודת מס הכנסה, של מספר הימים המהווה הערכה שמרכז החיים של היחיד נותרבישראל.

ואולם, המבחן המהותי אינו תנאי קובע וניתן לסתור אותו ולקבוע באמצעות הצגת הוכחות אחרות כי מרכז חייו של אותו יחיד נמצא בחו"ל.

תיקון233 מחייב את היחיד בהגשת דו"ח מפורט לרשויות המס בישראל מיום 1 בינואר2016. אי הגשת הדוח בישראל, תיצור חבות למס הכנסה, ביטוח לאומי ומס בריאותעל ההכנסות מחוץ לישראל, כתושב ישראל. אי הגשת הדו"ח הינה עבירה פליליתבגין אי דיווח מאחר ומעמדו של היחיד נותר כנישום תושב ישראל.

להרחבה בנושא רילוקשיין ותושבות, ראה מאמרי ד"ר איתמר כוכבי, בנושא כדלהלן:

רִילוֹקֵֵּיישֵׁןחַיָּיב אוֹ פָּטוּר מִתַּשְׁלוּם מַס בְּיִשְׂרָאֵל – מִיסּוּי.

בנוסף תושבות ראה מאמרי:

1. 1. קביעת תושבות.

2. 2. פיצול התא המשפחתי – ניתוק תושבות – הלכת ספיר.

3. 3. מס יציאה.

4. 4. תושב חוזר, תושב חוץ, עולה חדש – מיסים.

5. 5. בקשה לקבלת מעמד: "תושב חוזר ותיק", "תושב חוזר".

6. 6. צָרְפַת – ישראל, גילוי מרצון, תושב חוזר.

7. 7. גילוי מרצון – 10 מאמרים.

חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 223), התשע"ו–2016*

תיקון סעיף 131 1. בפקודת מס הכנסה , בסעיף 131(א) –

(1) בפסקה (5ב), אחרי פסקת משנה (6) יבוא:

"(7)נהנה תושב ישראל שמלאו לו 25 שנים, בדבר היותו נהנה, אלא אם כן הוא לא ידעשהוא נהנה, ובלבד ששווי נכסי הנאמנות בסוף שנת המס אינו פחות מ-500,000שקלים חדשים; לעניין זה, "נכסי הנאמנות" – לרבות מזומן, פיקדונות, ניירותערך ומקרקעין, בישראל או מחוץ לישראל; אין בהוראות פסקת משנה זו כדי לגרועמחובת דיווח אחרת החלה על נהנה כאמור לפי סעיף קטן (א);";

(2) אחרי פסקה (5ד) יבוא:

"(5ה)יחיד שמתקיימת בו החזקה הקבועה בפסקה (א)(2) להגדרה ""תושב ישראל" או"תושב"", שבסעיף 1, והחזקה נסתרת לטענת היחיד כאמור בפסקה (א)(3) לאותההגדרה – דוח המפרט את העובדות שעליהן מבוססת טענתו בלבד, שאליו יצרף אתהמסמכים התומכים בטענתו, אם ישנם כאלה, אולם אין בהוראות פסקת משנה זו כדילגרוע מחובת הדיווח החלה על יחיד לפי סעיף קטן (א)(4), אם היתה לו הכנסהחייבת בשנת המס; הוראות פסקה זו לא יחולו על אלה:

(א) בן זוגו וילדיו של יחיד כאמור;

(ב) יחיד שמתקיים לגביו האמור בסיפה של פסקה (א)(4) להגדרה ""תושב ישראל" או "תושב"", שבסעיף 1;

(ג) עובד זר כהגדרתו בסעיף 48א;

(5ו)יחיד תושב ישראל שהעביר, במהלך 12 חודשים, כספים אל מחוץ לישראל בסכוםכולל של 500,000 שקלים חדשים או יותר (להלן – סכום לדיווח); דוח לפי פסקהזו יוגש לגבי השנה שבה הועבר סכום לדיווח, כולו או חלקו, לראשונה אל מחוץלישראל ולגבי השנה שלאחריה;".

תחולה 2. הוראות סעיף 131 לפקודת מס הכנסה, כנוסחו בחוק זה, יחולו על דוח שיש להגישו לגבי שנת המס 2016 ואילך.

בנימין נתניהו משה כחלון

ראש הממשלה שר האוצר

ראובן ריבלין יולי יואל אדלשטיין

נשיא המדינה יושב ראש הכנסת

הערה:המידע המוצג במאמר הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/אוחוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפיהקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדבריםהאמורים. רק הוראות החוק, הפסיקה או הוראות המוסד המטפל, מחייבות וקובעות. בכל מקרה בו נכתב לשון זכר הכוונה גם ללשון נקבה, וכן להיפך, אלא אם נאמר במפורש אחרת.

הכותב:ד"ר איתמר כוכבי, הינו מרצה בפקולטה הנדסת תעשייה וניהול בטכניון בחיפהכ-20 שנה, בקורסים חשבונאות ניהולית מתקדמת ובקרת עלויות. כמו כן, מרצהבאוניברסיטת חיפה, בפקולטה למשפטים של אונ' חיפה בקורס "עקרונות החשבונאות וניתוח דוחות כספיים", לתואר מוסמך במשפטים LL.M עם התמחות במשפט עסקי מסחרי וכן בפקולטה לניהול – מנהל עסקים, לתואר MBA, בקורסים "חשבונאות פיננסית" ו"עקרונות החשבונאות".

ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה. Dr. Faculty of Law, University of Haifa, ISRAEL.

במקצועורואה חשבון וכלכלן (כ-23 שנה), וכן עורך דין ונוטריון. בעל משרד עריכת דין(רואה חשבון), בקריית הממשלה בחיפה. תחום התמחותו דיני מיסים, משפט מסחריודיני עבודה.

מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.

מיקום המשרד: קריית הממשלה פל ים 7, חיפה,

פל': 5443671- 050 טל: 8621350- 04, פקס: 8621349- 04

e-mail: cpa-adv-itamar@bezeqint.net


 





 
     
     
     
   
 
אודות כותב המאמר:

 הכותב הינו מרצה בפקולטה הנדסת תעשייה וניהול במקצועות חשבונאות ניהולית מתקדמת ובקרת עלויות למעלה מ-15 שנה, וד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה.

(PhD ) Faculty of Law, University of Haifa, ISRAEL     [רואה חשבון(כלכלן)-כוכבי איתמר (C.P.A.)]

מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.

משרד עורך דין, קריית הממשלה פל ים 7, חיפה,טל: 8621350- 04, פקס:8621349- 04, פל': 050-5443671

cpa-adv-itamar@bezeqint.net

 
     
   
 

מאמרים נוספים מאת איתמר כוכבי

מאת: איתמר כוכבידיני מיסים16/11/1751 צפיות
לאחרונה פרסמה החטיבה המקצועית של רשות המיסים, החלטה חדשה בנושא עובדי הרילוקיישן. החלטה זו נועדה להחליף את ההחלטה הקודמת, משנת 2014. ההחלטה מחודש נובמבר 2017, קובעת תנאים לפיהם העובדים יוכלו לעבוד בחו"ל, לשלם מס בחו"ל ולא לשלמו בארץ ולא להיפגע בדרישות מס "מנופחות" במועד חזרתם ארצה.

מאת: איתמר כוכבידיני מיסים15/11/1753 צפיות
אזרחי ישראל בעלי אזרחות נוספת מכל מדינה אחרת, צפויים להידרש למלא תצהיר ודוחות מס לפי בקשת הבנקים בישראל. בעקבות יישום הסכם ה-CRS בישראל, אשר תוקפו אמור להיכנס באמצע שנת 2018, ייאלצו תושבי ישראל שהינם בעלי אזרחות נוספת זרה, לדווח על חשבונם בעקבות פניית הבנקים בישראל. בעלי האזרחות הנוספת הזרה, ידרשו לדווח כי הכספים בחשבונם מוצהרים ושולם עליהם מס כנדרש בחוק בישראל ובעולם.

מאת: איתמר כוכבידיני מיסים15/11/1757 צפיות
אזרחי ישראל בעלי אזרחות נוספת מכל מדינה אחרת, צפויים להידרש למלא תצהיר ודוחות מס לפי בקשת הבנקים בישראל. בעקבות יישום הסכם ה-CRS בישראל, אשר תוקפו אמור להיכנס באמצע שנת 2018, ייאלצו תושבי ישראל שהינם בעלי אזרחות נוספת זרה, לדווח על חשבונם בעקבות פניית הבנקים בישראל. בעלי האזרחות הנוספת הזרה, ידרשו לדווח כי הכספים בחשבונם מוצהרים ושולם עליהם מס כנדרש בחוק בישראל ובעולם.

מאת: איתמר כוכבידיני מיסים15/11/1751 צפיות
אזרחי ישראל בעלי אזרחות נוספת מכל מדינה אחרת, צפויים להידרש למלא תצהיר ודוחות מס לפי בקשת הבנקים בישראל. בעקבות יישום הסכם ה-CRS בישראל, אשר תוקפו אמור להיכנס באמצע שנת 2018, ייאלצו תושבי ישראל שהינם בעלי אזרחות נוספת זרה, לדווח על חשבונם בעקבות פניית הבנקים בישראל. בעלי האזרחות הנוספת הזרה, ידרשו לדווח כי הכספים בחשבונם מוצהרים ושולם עליהם מס כנדרש בחוק בישראל ובעולם.

מאת: איתמר כוכבידיני מיסים15/11/1748 צפיות
אזרחי ישראל בעלי אזרחות נוספת מכל מדינה אחרת, צפויים להידרש למלא תצהיר ודוחות מס לפי בקשת הבנקים בישראל. בעקבות יישום הסכם ה-CRS בישראל, אשר תוקפו אמור להיכנס באמצע שנת 2018, ייאלצו תושבי ישראל שהינם בעלי אזרחות נוספת זרה, לדווח על חשבונם בעקבות פניית הבנקים בישראל. בעלי האזרחות הנוספת הזרה, ידרשו לדווח כי הכספים בחשבונם מוצהרים ושולם עליהם מס כנדרש בחוק בישראל ובעולם.

מאת: איתמר כוכביחוק ומשפט - כללי07/11/17127 צפיות
נוהל הגילוי מרצון אמור לשוב ולפעול ביום ה-1 בינואר 2018, ובכך להעניק הזדמנות נוספת לבעלי "ההון הבלתי מדווח" להצהיר על הונם ולהימנע מהליכים פליליים. לנוהל יש החשיבות רבה יותר לאור קבלת מידע ורשימות הישראלים מארה"ב ואירופה, להם הון בלתי מדווח בישראל ובחו"ל וטרם הגישו בקשה לגילוי מרצון.

מאת: איתמר כוכבילימודים אקדמאיים02/11/17160 צפיות
טכניון – חשבונאות ניהולית מתקדמת - סילבוס חשבונאות ניהולית מתקדמת (094822) סמסטר חורף תשע"ח

מאמרים נוספים בנושא דיני מיסים

מאת: איתמר כוכבידיני מיסים16/11/1751 צפיות
לאחרונה פרסמה החטיבה המקצועית של רשות המיסים, החלטה חדשה בנושא עובדי הרילוקיישן. החלטה זו נועדה להחליף את ההחלטה הקודמת, משנת 2014. ההחלטה מחודש נובמבר 2017, קובעת תנאים לפיהם העובדים יוכלו לעבוד בחו"ל, לשלם מס בחו"ל ולא לשלמו בארץ ולא להיפגע בדרישות מס "מנופחות" במועד חזרתם ארצה.

מאת: איתמר כוכבידיני מיסים15/11/1753 צפיות
אזרחי ישראל בעלי אזרחות נוספת מכל מדינה אחרת, צפויים להידרש למלא תצהיר ודוחות מס לפי בקשת הבנקים בישראל. בעקבות יישום הסכם ה-CRS בישראל, אשר תוקפו אמור להיכנס באמצע שנת 2018, ייאלצו תושבי ישראל שהינם בעלי אזרחות נוספת זרה, לדווח על חשבונם בעקבות פניית הבנקים בישראל. בעלי האזרחות הנוספת הזרה, ידרשו לדווח כי הכספים בחשבונם מוצהרים ושולם עליהם מס כנדרש בחוק בישראל ובעולם.

מאת: איתמר כוכבידיני מיסים15/11/1757 צפיות
אזרחי ישראל בעלי אזרחות נוספת מכל מדינה אחרת, צפויים להידרש למלא תצהיר ודוחות מס לפי בקשת הבנקים בישראל. בעקבות יישום הסכם ה-CRS בישראל, אשר תוקפו אמור להיכנס באמצע שנת 2018, ייאלצו תושבי ישראל שהינם בעלי אזרחות נוספת זרה, לדווח על חשבונם בעקבות פניית הבנקים בישראל. בעלי האזרחות הנוספת הזרה, ידרשו לדווח כי הכספים בחשבונם מוצהרים ושולם עליהם מס כנדרש בחוק בישראל ובעולם.

מאת: איתמר כוכבידיני מיסים15/11/1751 צפיות
אזרחי ישראל בעלי אזרחות נוספת מכל מדינה אחרת, צפויים להידרש למלא תצהיר ודוחות מס לפי בקשת הבנקים בישראל. בעקבות יישום הסכם ה-CRS בישראל, אשר תוקפו אמור להיכנס באמצע שנת 2018, ייאלצו תושבי ישראל שהינם בעלי אזרחות נוספת זרה, לדווח על חשבונם בעקבות פניית הבנקים בישראל. בעלי האזרחות הנוספת הזרה, ידרשו לדווח כי הכספים בחשבונם מוצהרים ושולם עליהם מס כנדרש בחוק בישראל ובעולם.

מאת: איתמר כוכבידיני מיסים15/11/1748 צפיות
אזרחי ישראל בעלי אזרחות נוספת מכל מדינה אחרת, צפויים להידרש למלא תצהיר ודוחות מס לפי בקשת הבנקים בישראל. בעקבות יישום הסכם ה-CRS בישראל, אשר תוקפו אמור להיכנס באמצע שנת 2018, ייאלצו תושבי ישראל שהינם בעלי אזרחות נוספת זרה, לדווח על חשבונם בעקבות פניית הבנקים בישראל. בעלי האזרחות הנוספת הזרה, ידרשו לדווח כי הכספים בחשבונם מוצהרים ושולם עליהם מס כנדרש בחוק בישראל ובעולם.

מאת: עו"ד גיל נדל, שירלי סטרז'בסקידיני מיסים27/09/17244 צפיות
לפני ימים ספורים ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב הדן בערעורה של רשות המיסים על פסק דינו של בית המשפט השלום, לפיה תמלוגים ששילם יבואן לבעלת סימן מסחר בתחום החשמל והאלקטרוניקה, פטורים ממכס וזאת בהתאם לפסק הדין שניתן בבית המשפט המחוזי בעניין מרוידקס.

מאת: איתמר כוכבידיני מיסים19/04/17379 צפיות
הצהרת הון, הינה דין וחשבון של מבוקר (עובד מדינה, בעלי תפקידים מיוחדים, נישומים, אזרחים שנתבקשו על פי חוק, תקנה, צו או החלטת בית המשפט) הכוללת דיווח מלא על כל הרכוש (1) וההתחייבויות (2) הן העסקיות והן הפרטיות בארץ ובחו"ל של התא המשפחתי (כולל בן או בת זוג וילדים עד גיל 18 שנים וכן בני משפחה המקיימים משק בית משותף), אשר תוצאתם הינה סך ההון הכולל נטו (3) של המבוקר למועד מסוים (בדרך כלל לתום שנה – .XX31.12) .

 
 
 

כל הזכויות שמורות © 2008 ACADEMICS
השימוש באתר בכפוף ל תנאי השימוש  ומדיניות הפרטיות. התכנים באתר מופצים תחת רשיון קראייטיב קומונס - ייחוס-איסור יצירות נגזרות 3.0 Unported

christian louboutin replica