חפש מאמרים:
שלום אורח
02.04.2020
 
   
מאמרים בקטגוריות של:

   
 

בית המשפט המחוזי בי-ם: לא יינתן סעד זמני נגד החלטת המכס בעניין הישבון מס קניה לטלפונים סלולריים

מאת: עו"ד גיל נדלמכס09/08/2017945 צפיות שתף בטוויטר |   שתף בפייסבוק

רקע:

בסוף חודש אפריל 2017 נפל דבר במדינת ישראל, כאשר שר האוצר מר משה כחלון חתם על צו שנכנס לתוקף באופן מיידי, ואשר ביטל את מס הקניה בשיעור 15% שהוט על יבוא טלפונים סלולריים ועל פריטים נוספים כגון מחשבי כף יד המשולבים בטלפונים סלולריים, כרטיסים חכמים (כרטיסי סים) וסוללות למכשירים אלה.

במצב שנוצר בו המס התבטל באופן מיידי וללא התרעה מוקדמת, יבואנים "נתקעו" עם מלאי גדול של סחורות ששולם עליהם מס מבלי שניתנה תקופת מעבר. מחד, בשל ביטול המס, קמה ציפייה של הצרכנים להורדת מחירים ומחירת מכשירים ללא מס, ומאידך חשוב לזכור כי מדובר בסחורות שעליהם שולם מס, ולכן כל הפחתה של מחירי המכירה עשויה לשחוק את רווחי היבואנים.

בניסיון למצוא פתרון למצב שנוצר, ולאחר ביטול המס, הודיע מנהל המכס כי במקרה שבו יבואנים ישיבו לספקים בחו"ל את הטלפונים הסלולריים שיובאו, שולם עליהם מס, ואשר טרם נמכרו בישראל, תשיב רשות המכס ליבואנים 90% מסכום מס הקניה ששולם, בהתאם לסעיף 156 לפקודת המכס.

עוד הודיעה רשות המכס כי התנאי לקבלת ההישבון, הוא שאותם מכשירים ספציפיים שיוחזרו לחו"ל, לא ישובו לישראל לאחר מכן, ולא יתבקש בגינם פטור ממס קניה, ודרשה כי היבואנים יחתמו על התחייבות כזו.

היבואן, חברת פלאפון תקשורת עתרה לבית המשפט בבקשה למתן סעד זמני נגד רשות המכס, בטענה כי המגבלות שהוטלו על ידי רשות המכס לצורך קבלת ההחזר, אינם כדין, וכי הוא זכאי לקבל החזר מס על המלאי שיובא על ידו לפני ביטול הצו. בסקירה זו נתאר את החלטת בית המשפט בשלב הסעד הזמני.

עובדות המקרה וטענות הצדדים:

היבואן, חברת פלאפון תקשורת, טען כי הוא שילם מס קניה בסכומים העולים על 5 מיליון ש"ח בגין יבוא טלפונים סלולריים לפני כניסתו של הצו לתוקף. עוד טען, כי בשל ביטול המס המיידי, הוא אינו יכול למכור בישראל את המכשירים במחיר שכולל את המס, ולכן הוא נאלץ לייצא את המכשירים בחזרה לחו"ל ולבקש הישבון מס קניה של 90%, לפי סעיף 156 לפקודת המכס.

היבואן טען כי הנחיית רשות המכס ולפיה חל איסור לייצא ולייבא את אותם המכשירים על מנת לקבל זכאות להשבת המס, ניתנה שלא כדין והוא עתר לבטלה.

היבואן טען כי סעיף 156 לפקודת המכס קובע מספר תנאים לקבלת הישבון מס וביניהם טובין שלא נעשה בהם שימוש בישראל ויצוא מישראל תוך פחות מ-6 חודשים, והוא עומד בתנאים אלה.

כמו כן, ביקש היבואן מבית המשפט לחייב את רשות המסים להשיב לו את מסי הקניה ששולמו בגין המכשירים לפני ביטול המס.

היבואן עתר לסעד זמני שיורה באופן מיידי על ביטול הנחיית המכס, וטען כי הוא חשוף לתחרות מתמדת מול יבואנים שמייבאים מכשירים בפטור ממס והוא ממשיך למכור בעל כורחו מכשירים במחירי הפסד (ללא מס), ולכן נדרש מתן הסעד באופן מיידי.

בתגובה לכך, טענה רשות המכס כי מאחר והסעד שהתבקש הוא ביטול הנחיית מנהל המכס, הרי שמבחינת סמכות, היה צריך להגיש עתירה לבג"צ ולא תביעה כספית לבית המשפט האזרחי.

כמו כן טענה רשות המכס שמדובר בתביעה תיאורטית, מאחר והיבואן לא ניסה לפעול על פי סעיף 156 לפקודת המכס, לא הוציא מישראל את המכשירים הסלולריים ולא ניסה לקבל הישבון.

לגופו של עניין, טענה רשות המכס כי יצוא מכשירים ישראל והשבתם לישראל מיד לאחר מכן, וכל זאת על מנת לקבל בחזרה את המס, הינה עסקה מלאכותית ולכן בדין הוציא מנהל המכס את ההנחייה.

החלטת בית המשפט בשלב הסעד הזמני:

באשר לעניין הסמכות, קיבל בית המשפט בשלב המקדמי של הסעד הזמני את טענת רשות המכס וציין כי מאחר והיבואן תקף באופן ישיר את הנחיית מנהל המכס וטען לאי-חוקיותה, הרי שהיה עליו לפנות לבג"צ ולא לבית המשפט האזרחי, ולכן לכאורה הוגשה התביעה, ביחס לעניין זה, בחוסר סמכות.

באשר לסעד הזמני בעניין השבת כספי מס הקניה- מבחינת מאזן הנוחות בין הצדדים, קבע בית המשפט, בשלב המקדמי של הסעד הזמני, כי מדובר בסעד כספי שניתן לכימות באופן מדויק, ומאחר והצד הנתבע הוא מדינת ישראל ואין חשש שלא יהיה ניתן להיפרע ממנה- הרי שאין לתת סעד זמני של השבת המסים, כבר בשלב המקדמי.

בית המשפט קבע כי יש לדון בתביעה לגופה ולהכריע האם זכאי היבואן להשבה כספית אם לאו, על אף שמדובר במכשירים סלולריים שמשך חייהם המסחרי אינו ארוך, וקבע כי לא ייגרם ליבואן נזק בלתי הפיך- אלא לכל היותר נזק כספי, שבו יש לדון, ולכן אין הצדקה לתת צו זמני להשבת הכספים.

בהערת אגב, באשר לסיכויי התביעה העיקרית, בשלב המקדמי של הסעד הזמני העלה בית המשפט תהיות האם סעיף 156 לפקודת המכס שמאפשר הישבון מס, נועד למקרה בו אותו המוצר מיוצא ומיובא מחדש, על מנת לעקוף תיקון בצו שפטר ממס את המוצר.

לאור זאת, דחה בית המשפט את הבקשה למתן סעד זמני נגד רשות המכס, וחייב את היבואן בתשלום שכ"ט עו"ד בסך של 10,000 ש"ח.

 

[ת.א. (מחוזי ירושלים) 56300-05-17 פלאפון תקשורת בע"מ נ' מדינת ישראל-רשות המסים בישראל, החלטה מיום 15.6.17, השופט ארנון דראל. ב"כ הצדדים: ליבואן- עו"ד איתן מהולל & שדות, לרשות המכס- עו"ד חגי דומברוביץ' מפרקליטות מחוז ירושלים-אזרחי].

*           *           *

הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.
 





 
     
     
     
   
 
אודות כותב המאמר:

עו"ד גיל נדל הכותב הינו עורך דין העוסק בדיני יבוא ויצוא, מסים עקיפים, דיני סחר חוץ, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני, ומשמש כיועץ המשפטי של לשכת סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים – תל אביב. ניתן להוריד מאמרים נוספים פרי עטו של עו"ד גיל נדל באתר האינטרנט: www.nadel-law.co.il

 
     
   
 

מאמרים נוספים מאת עו"ד גיל נדל

מאת: עו"ד גיל נדלמכס10/03/20104 צפיות
סעיף 3 לחוק מסים עקיפים, מאפשר לנישום לקבל פטור מתשלום חוב מס עקיף גם כאשר הרשות צודקת, עקרונית, בעמדתה. נביא מספר טיפים שיסייעו, במקרה הצורך, להשיג את הפטור הנכסף.

מאת: עו"ד גיל נדלמכס05/03/20134 צפיות
לאחרונה ניתן פסק דינו של בית המשפט העליון אשר דן בשאלה האם יש לכלול בערך הטובין לצרכי מכס גם תמלוגים להפעלת חנויות קונספט ממותגות.

מאת: עו"ד גיל נדלמכס03/03/20150 צפיות
לאחרונה פורסמה הנחיה מטעם פרקליט המדינה, שמטרתה היא להתוות את מדיניות התביעה בשיקולי העמדה לדין של תאגיד. ההנחיה מבהירה כי במקרים מסומים ניתן יהיה להימנע מהרשעת התאגיד, אם כאשר לצד התחייבות זו יציג התאגיד תכנית אכיפה פנימית ושינויים ארגוניים מתאימים, אשר ימנעו אפשרות לביצוען של עבירות דומות בעתיד.

מאת: עו"ד גיל נדלמכס27/02/20186 צפיות
עניינה של סקירה זו, בתביעה שהוגשה לבית המשפט המחוזי בלוד על ידי יצרנית היינות יקבי כרמל כנגד אגף המכס ברשות המיסים, בעקבות מחלוקת בין הצדדים בסוגיית פטור מותנה מתשלום מס קניה בעת יבוא כוהל לייצור משקאות משכרים.

מאת: עו"ד גיל נדלמכס24/02/20185 צפיות
בית המשפט הגיע למסקנה כי החלטת רשות המכס היא סבירה, ואין מקום להצהיר על בטלותה של הודעת הגירעון.

מאת: עו"ד גיל נדלמכס17/02/20203 צפיות
לאחרונה אישר בית המשפט השלום בחיפה הסדר אליו הגיעו הצדדים בתובענה ייצוגית, שתוצאתו היא הסתלקות של מגיש התביעה ודחיית תביעתו האישית של המגיש התביעה, דבר המבטל את המשך ניהול ההליך בכתליי בית המשפט לתובענות ייצוגיות.

מאת: עו"ד גיל נדלמכס12/02/20222 צפיות
בסקירה זו נסקור את פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים, אשר קבע כי הייתה אפוא הצדקה להגשת העתירה על ידי החטיבה וכי המדינה לא מילאה אחר חובתה הקבועה בסעיף סעיף 7(ב) לחוק חופש המידע, המורה כי על הרשות הציבורית לקבל החלטה בבקשה לקבלת מידע ולהודיעה עליה למבקש ללא שיהוי, ולא יאוחר מ-30 ימים מקבלת הבקשה.

מאמרים נוספים בנושא מכס

מאת: עו"ד גיל נדלמכס10/03/20104 צפיות
סעיף 3 לחוק מסים עקיפים, מאפשר לנישום לקבל פטור מתשלום חוב מס עקיף גם כאשר הרשות צודקת, עקרונית, בעמדתה. נביא מספר טיפים שיסייעו, במקרה הצורך, להשיג את הפטור הנכסף.

מאת: עו"ד גיל נדלמכס05/03/20134 צפיות
לאחרונה ניתן פסק דינו של בית המשפט העליון אשר דן בשאלה האם יש לכלול בערך הטובין לצרכי מכס גם תמלוגים להפעלת חנויות קונספט ממותגות.

מאת: עו"ד גיל נדלמכס03/03/20150 צפיות
לאחרונה פורסמה הנחיה מטעם פרקליט המדינה, שמטרתה היא להתוות את מדיניות התביעה בשיקולי העמדה לדין של תאגיד. ההנחיה מבהירה כי במקרים מסומים ניתן יהיה להימנע מהרשעת התאגיד, אם כאשר לצד התחייבות זו יציג התאגיד תכנית אכיפה פנימית ושינויים ארגוניים מתאימים, אשר ימנעו אפשרות לביצוען של עבירות דומות בעתיד.

מאת: עו"ד גיל נדלמכס27/02/20186 צפיות
עניינה של סקירה זו, בתביעה שהוגשה לבית המשפט המחוזי בלוד על ידי יצרנית היינות יקבי כרמל כנגד אגף המכס ברשות המיסים, בעקבות מחלוקת בין הצדדים בסוגיית פטור מותנה מתשלום מס קניה בעת יבוא כוהל לייצור משקאות משכרים.

מאת: עו"ד גיל נדלמכס24/02/20185 צפיות
בית המשפט הגיע למסקנה כי החלטת רשות המכס היא סבירה, ואין מקום להצהיר על בטלותה של הודעת הגירעון.

מאת: עו"ד גיל נדלמכס17/02/20203 צפיות
לאחרונה אישר בית המשפט השלום בחיפה הסדר אליו הגיעו הצדדים בתובענה ייצוגית, שתוצאתו היא הסתלקות של מגיש התביעה ודחיית תביעתו האישית של המגיש התביעה, דבר המבטל את המשך ניהול ההליך בכתליי בית המשפט לתובענות ייצוגיות.

מאת: עו"ד גיל נדלמכס12/02/20222 צפיות
בסקירה זו נסקור את פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים, אשר קבע כי הייתה אפוא הצדקה להגשת העתירה על ידי החטיבה וכי המדינה לא מילאה אחר חובתה הקבועה בסעיף סעיף 7(ב) לחוק חופש המידע, המורה כי על הרשות הציבורית לקבל החלטה בבקשה לקבלת מידע ולהודיעה עליה למבקש ללא שיהוי, ולא יאוחר מ-30 ימים מקבלת הבקשה.

 
 
 

כל הזכויות שמורות © 2008 ACADEMICS
השימוש באתר בכפוף ל תנאי השימוש  ומדיניות הפרטיות. התכנים באתר מופצים תחת רשיון קראייטיב קומונס - ייחוס-איסור יצירות נגזרות 3.0 Unported

christian louboutin replica