חפש מאמרים:
שלום אורח
21.08.2017
 
   
מאמרים בקטגוריות של:

   
 

נדחתה עתירה לביטול צו החרמה

רקע:

בסקירה זו נתאר את החלטת בית המשפט העליון, אשר דחה עתירה לביטול צו החרמה אשר הוצא ליבואן מרצועת עזה, תוך שהוא קובע כי הסחורה אשר נתפסה במעבר כרם שלום, הינה בחזקת ציוד דו – שימושי, אשר העברתה לרצועת עזה לא תואמה כנדרש.

כנהוג בהעברת טובין לרשות הפלסטינאית, עת הגעת הטובין למעבר גבול, ובמקרה דנן מעבר כרם שלום, ביצעו נציגי רשויות המעבר בדיקות בטובין, ובין הטובין, נתגלו גם משאבות מים מוסלקות, המוגדרות בצו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד דו-שימושי מפוקח המועבר לשטחי האחריות האזרחית הפלשתינית) (הוראת שעה) (מס' 3), תשס"ח-2008 (להלן: "צו הפיקוח") כציוד דו – שימושי , אשר הכנסתן לעזה לא תואמה כנדרש.

לאור האמור, הוצא על ידי שר הביטחון צו החרמה מתוקף סמכותו לפי סעיפים 74 ו- 120 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945 (להלן: "תקנות ההגנה").

מפסק הדין עולה כי הוגשה בקשה להעברת טובין דו-שימושיים בנוגע לציוד תקשורת בלבד, ולא הייתה כל התייחסות למשאבות המים.

טענות הצדדים:

העותרת טענה כי ההעברה נעשתה בתום לב, ויש מקום לשקול סנקציה מידתית יותר מאשר החרמת כל הטובין שבמשלוח. בהקשר זה טענה העותרת כי היא התבססה על צילום אישור של קמ"ט תקשורת על חשבונית אשר כללה גם את המשאבות שנתפסו.

המשיבה טענה כי העותרת לא פעלה בתום לב, וכי האחריות על הגשת רשימת הטובין המיועדים להעברה הינה בראש ובראשונה של העותרת, כי נסיבות המקרה מלמדות על ניסיון הברחה.

הדיון המשפטי

בית המשפט יישם את הלכת אקס אוברסיז, שם דן בית המשפט העליון בשאלת סמכותו של שר הבטחון להורות לא רק על תפיסה והחרמת ציוד שלא אושרה כניסתו לרצועת עזה, אלא גם על תפיסה והחרמה של הרכוש ששימש אמצעי להברחת הציוד האסור. בית המשפט העליון קבע כי בנסיבות המתוארות, קרי, ניסיון הברחת ציוד דו – שימושי לרצועת עזה, אין כל עילה להתערב בהחלטתו של שר הביטחון, היות וההחלטתו של שר הביטחון התבססה על תשתית ראייתית מספקת, אשר אפשרה לו להגיע למסקנה כי מדובר על ציודאשר נועד לשמש לביצוע עבירה של סיוע או מתן שירות להתאחדות בלתי מותרת.

בנוסף, נקבע כי קיים דין זהה גם ביחס לסחורות הנוספות, שהעברתן אמנם אושרה, אולם בנסיבות המקרה לא ניתן היה לשלול את האפשרות שאף הן היו מיועדות לשימוש אסור, ולכן גם תפיסתן הייתה מותרת. בהקשר זה, צוין כי הרציונאל מאחורי החרמת הסחורות הנוספות הינו הרתעתי. עוד הוסיף בית המשפט כי יבואן המבקש להכניס ציוד לרצועת עזה, חלה עליו החובה לנקוט, מבעוד מועד, באמצעים הדרושים למניעת הברחת ציוד שלא כדין ביחד עם שאר הטובין.

בשולי הדברים ובהקשר למידתיות צו ההחרמה נקבע כי לא מדובר על החלטה בלתי מידתית ובלתי סבירה וזאת לאור העובדה שהמשאית אשר הובילה את הטובין המוחרמים לא הוחרמה, ולא נחסמה גישתה של העותרת מלהגיש בקשות נוספות בעתיד להכנת ציוד דו – שימושי לרצועת עזה.

בג"ץ 5252/16 שרכת אלעמר ללתאגרה אלצנאעה נ' מדינת ישראל פסק דין מיום 22.4.17 [ב"כ הצדדים: בשם העותרת - עו"ד דוד אלון דדון; עו"ד גלית הרשקו; בשם המדינה - עו"ד ליאורה וייס-בנסקי].

*           *           *

 

הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.

 





 
     
     
     
   
 
אודות כותב המאמר:

עו"ד גיל נדל הכותב הינו עורך דין העוסק בדיני יבוא ויצוא, מסים עקיפים, דיני סחר חוץ, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני, ומשמש כיועץ המשפטי של לשכת סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים – תל אביב. ניתן להוריד מאמרים נוספים פרי עטו של עו"ד גיל נדל באתר האינטרנט: www.nadel-law.co.il

 
     
   
 

מאמרים נוספים מאת עו"ד גיל נדל, שירלי סטרז'בסקי


מאת: עו"ד גיל נדל, שירלי סטרז'בסקימכס09/08/17147 צפיות
בסקירה זו נתאר את ערעורן של שלוש חברות על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז אשר חייב אותן בתשלום מס בלו וזאת בגין חוב אבוד.

מאת: עו"ד גיל נדל, שירלי סטרז'בסקימכס09/08/17117 צפיות
ביום 22 בפברואר 2016 נכנס לתוקפו הסכם חדש של ארגון הסחר העולמי (WTO), בעניין פישוט הליכי סחר.

מאת: עו"ד גיל נדל, שירלי סטרז'בסקימכס09/08/17117 צפיות
מדינת ישראל חתומה על הסכם בינלאומי האוסר להפלות מוצרים מתוצרת חוץ לעומת מוצרים מתוצרת מקומית בעת קיום מכרזים ממשלתיים. לעומת זאת, תקנות העדפת תוצרת הארץ קובעות כי במכרזים ממשלתיים מסוימים, תינתן העדפה למוצרים תוצרת הארץ לעומת מוצרים מתוצרת חוץ. כיצד עולות התקנות בקנה אחד עם ההסכם הבינלאומי?

מאת: עו"ד גיל נדל, שירלי סטרז'בסקימכס09/08/17119 צפיות
בית המשפט המחוזי דן באישור תובענה כייצוגית, בעניין תובענה שהוגשה נגד חברת סודות המזרח בע"מ, שייבאה, ייצרה ושיווקה את המוצר "תה טיבטי". לטענת התובעות, "סודות המזרח" הפרה את איסור ההטעיה הקבוע בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 (להלן: "חוק הגנת הצרכן"), בפרסומיה המטעים לכאורה אודות התועלת שבמוצר, וכן הפרה את האיסור על ייחוס סגולות מרפא, הקבוע בתקנות בריאות הציבור (מזון) (איסור ייחוס סגולות ריפוי למצרך מזון), תשל"ח-1978 (להלן: "תקנות בריאות הציבור").

מאת: עו"ד גיל נדל, שירלי סטרז'בסקימכס09/08/17110 צפיות
בסוף חודש אפריל 2017 נפל דבר במדינת ישראל, כאשר שר האוצר מר משה כחלון חתם על צו שנכנס לתוקף באופן מיידי, ואשר ביטל את מס הקניה בשיעור 15% שהוט על יבוא טלפונים סלולריים ועל פריטים נוספים כגון מחשבי כף יד המשולבים בטלפונים סלולריים, כרטיסים חכמים (כרטיסי סים) וסוללות למכשירים אלה.

מאת: עו"ד גיל נדל, שירלי סטרז'בסקימכס09/08/17114 צפיות
סקירה זו עוסקת בסוגיה שעלתה במספר תביעות שנידונו בבית המשפט בעניין דרישה לביטול גרעון ואשר נידונה לאחרונה על ידי בית המשפט השלום בפתח תקווה. הדיון נסב סביב השאלה האם יש לראות בתביעה לביטול גרעון אשר לא שולם, אלא הופקדה בגינו ערבות בנקאית, כתביעה כספית אותה יש לחייב בתשלום אגרה בשיעור של כ- 2.5% מסכום הערבות הבנקאית שהופקדה לביטול הגרעון, או התביעה לסעד הצהרתי, עליה יש לשלם אגרת בית משפט בסכום קבוע של 415 ₪ בלבד.

מאמרים נוספים בנושא מכס

מאת: עו"ד גיל נדל, שירלי סטרז'בסקימכס09/08/17147 צפיות
בסקירה זו נתאר את ערעורן של שלוש חברות על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז אשר חייב אותן בתשלום מס בלו וזאת בגין חוב אבוד.

מאת: עו"ד גיל נדל, שירלי סטרז'בסקימכס09/08/17117 צפיות
ביום 22 בפברואר 2016 נכנס לתוקפו הסכם חדש של ארגון הסחר העולמי (WTO), בעניין פישוט הליכי סחר.

מאת: עו"ד גיל נדל, שירלי סטרז'בסקימכס09/08/17117 צפיות
מדינת ישראל חתומה על הסכם בינלאומי האוסר להפלות מוצרים מתוצרת חוץ לעומת מוצרים מתוצרת מקומית בעת קיום מכרזים ממשלתיים. לעומת זאת, תקנות העדפת תוצרת הארץ קובעות כי במכרזים ממשלתיים מסוימים, תינתן העדפה למוצרים תוצרת הארץ לעומת מוצרים מתוצרת חוץ. כיצד עולות התקנות בקנה אחד עם ההסכם הבינלאומי?

מאת: עו"ד גיל נדל, שירלי סטרז'בסקימכס09/08/17119 צפיות
בית המשפט המחוזי דן באישור תובענה כייצוגית, בעניין תובענה שהוגשה נגד חברת סודות המזרח בע"מ, שייבאה, ייצרה ושיווקה את המוצר "תה טיבטי". לטענת התובעות, "סודות המזרח" הפרה את איסור ההטעיה הקבוע בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 (להלן: "חוק הגנת הצרכן"), בפרסומיה המטעים לכאורה אודות התועלת שבמוצר, וכן הפרה את האיסור על ייחוס סגולות מרפא, הקבוע בתקנות בריאות הציבור (מזון) (איסור ייחוס סגולות ריפוי למצרך מזון), תשל"ח-1978 (להלן: "תקנות בריאות הציבור").

מאת: עו"ד גיל נדל, שירלי סטרז'בסקימכס09/08/17110 צפיות
בסוף חודש אפריל 2017 נפל דבר במדינת ישראל, כאשר שר האוצר מר משה כחלון חתם על צו שנכנס לתוקף באופן מיידי, ואשר ביטל את מס הקניה בשיעור 15% שהוט על יבוא טלפונים סלולריים ועל פריטים נוספים כגון מחשבי כף יד המשולבים בטלפונים סלולריים, כרטיסים חכמים (כרטיסי סים) וסוללות למכשירים אלה.

מאת: עו"ד גיל נדל, שירלי סטרז'בסקימכס09/08/17114 צפיות
סקירה זו עוסקת בסוגיה שעלתה במספר תביעות שנידונו בבית המשפט בעניין דרישה לביטול גרעון ואשר נידונה לאחרונה על ידי בית המשפט השלום בפתח תקווה. הדיון נסב סביב השאלה האם יש לראות בתביעה לביטול גרעון אשר לא שולם, אלא הופקדה בגינו ערבות בנקאית, כתביעה כספית אותה יש לחייב בתשלום אגרה בשיעור של כ- 2.5% מסכום הערבות הבנקאית שהופקדה לביטול הגרעון, או התביעה לסעד הצהרתי, עליה יש לשלם אגרת בית משפט בסכום קבוע של 415 ₪ בלבד.

מאת: עו"ד גיל נדל, שירלי סטרז'בסקימכס09/08/17107 צפיות
סקירה זו עוסקת בסוגיה שעלתה במספר תביעות שנידונו בבית המשפט בעניין דרישה לביטול גרעון ואשר נידונה לאחרונה על ידי בית המשפט השלום בפתח תקווה. הדיון נסב סביב השאלה האם יש לראות בתביעה לביטול גרעון אשר לא שולם, אלא הופקדה בגינו ערבות בנקאית, כתביעה כספית אותה יש לחייב בתשלום אגרה בשיעור של כ- 2.5% מסכום הערבות הבנקאית שהופקדה לביטול הגרעון, או התביעה לסעד הצהרתי, עליה יש לשלם אגרת בית משפט בסכום קבוע של 415 ₪ בלבד.

 
 
 

כל הזכויות שמורות © 2008 ACADEMICS
השימוש באתר בכפוף ל תנאי השימוש  ומדיניות הפרטיות. התכנים באתר מופצים תחת רשיון קראייטיב קומונס - ייחוס-איסור יצירות נגזרות 3.0 Unported

christian louboutin replica