ביקורת: יסורי איוב - הצגת המופת של חנוך לוין בהפקה מרשימה והזויה - בית צבי
מאת חיים נוי
"יסורי איוב" מאת חנוך לוין, העולה בבית צבי ברמת גן - היא הפקה מרשימה והזויה כאחד ומהווה חזיון ענוג וחוויה תיאטרלית.
הבמאי אלון טיראן הצליח ללהטט עם להקת השחקנים המוכשרת והתוצאה היא הצגה חנוך לוינית קלאסית, שזורה תמונות סוריאליסטיות, תנועה, שירה ומונולוגים מתוחכמים.
המחזה מבוסס על הסיפור המקראי של איוב ומשלב בתוכו אלמנטים מהפסיון של ישו. בתחילת המחזה איוב עורך לקרואיו סעודה דשנה וכאשר כולם שרועים מפוטמים מגיעים קבצנים ללקט שאריות. בשלב זה מגיעים מבשרי הרעות ומדווחים לו על ירידה מנכסיו, מות כל בני משפחתו ולבסוף מעקלים את כל אשר לו, בגדיו ואפילו עוקרים את שיני הזהב שלו. חבריו אליפז,בלדד וצופר מנסים לשכנעו למרות הכול בקיומו של האלוהים ובינתיים קבוצת חיילים רומאים מגיעה ומודיעה על ביטול אלוהי היהודים והפיכת הקיסר לאל. חברי איוב מנסים להתחמק אך לבסוף מצהירים שאין אלוהים. איוב מורד וטוען חרף כל האסונות שאלוהים קיים ונענש בתחיבת שיפוד באחוריו. מנהל הקרקס מציע לקנות את איוב כדי לשלבו במופע הקרקס ואנשי קרקס מכינים מופע עם איוב. רגע טרם מותו מכחיש איוב את קיום האל, אך מאוחר מידי.
בשעתו עוררה ההצגה פולמוס חריף כשעלתה בקאמרי וסגנית שר החינוך והתרבות דאז מרים גלזר תעסה טענה בכנסת שיש לשלול המימון מהתיאטרון שמציג גבר עירום תלוי על שיפוד.
מור חנסון מגלם את איוב בכישרון נדיר ומהמם. משחקו הוא מוצלח וראוי לתשואות רמות.
עדי גולדשטיין, דניאל נחמן וניר לוגסי מגלמים בין היתר את החברים ומשחקם הוא מצוין .
אלי אשכנזי מפגינה ביצוע קסום ונהדר כמנהל הקרקס. אלי היא שחקנית בעלת יכולות מקצועיות.
ארבל גיסר מעולה כקצין ותפקידים נוספים. ארבל בעלת יכולת משחק טובה מאוד.
דנה עדיקא כחיילת ותפקידים נוספים היא שחקנית מצוינת ובעלת כישורים נפלאים.
סתיו בן יוסף כחיילת ועוד תפקידים מרשימה במשחק מצוין ונפלא ומהממת את הקהל כאשר היא מסובבת על גופה חישוק הולה הופ במשך עשר דקות תמימות.
כמעט כל השחקנים מתפלשים לאורך ההצגה על הבמה ובלכלוך, גופם נצבע ונמרח ואין ספק כי הם מתקרצפים כל ערב שעות ארוכות במקלחת.
נטשה מנטל, מבכירות מעצבי התלבושות בתיאטרון, עצבה תלבושות מרהיבות וייחודיות, רובן בשחור .
שמעון קסטיאל עיצב תפאורה סמלית, רובה מסכים אדומים והם מהממים בעוצמתם.
רותם אלרואי עצבה תאורה ראויה. ניר לוגסי והבמאי אלון טיראן אחראים גם לעריכת המוזיקה המרשימה.
גיא אלון עיצב את התנועה הנפלאה השזורה לאורך ההצגה. דוקי עצמון הופקדה על ההדרכה הקולית.
הכותב הוא חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, עורך ראשי לשעבר סוכנות הידיעות עתים, חבר אגודת העיתונאים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים.
צלם - יוסי צבקר