חפש מאמרים:
שלום אורח
19.09.2019
 
   
מאמרים בקטגוריות של:

   
 

עמדות חייבות בדיווח בתחום המכס לשנים 2017-2018

מאת: עו"ד גיל נדלמכס25/04/2018454 צפיות שתף בטוויטר |   שתף בפייסבוק

עמדות חייבות בדיווח בתחום המכס לשנים 2017-2018

עו"ד גיל נדל, עו"ד דייב זיתון, עו"ד עומר וגנר

רקע:

במסגרת חוק התקציב לשנים 2016-2017 (חוק ההסדרים), קיבלה רשות המכס לראשונה סמכות לדרוש מיבואנים לדווח לה, אם הם פועלים בניגוד לעמדת רשות המכס, בנקודות מסוימות.

במסגרת זאת, תוקנה פקודת המכס ונוסף סעיף 231ה לפקודת המכס, כאשר סעיף קטן ג' לאותו תיקון, קובע:

"אדם הנוקט עמדה חייבת בדיווח ידווח על כך בטופס שיקבע המנהל, בתוך 60 ימים מתום שנת המס שבה נקט עמדה חייבת בדיווח כאמור".

על פי התיקון, נדרשה רשות המכס לפרסם באתר האינטרנט שלה רשימה של "עמדות חייבות בדיווח", וחובת הדיווח קמה רק כאשר יתרון המס הנובע ממנה עולה על 2 מיליון ש"ח בשנה או 5 מיליון ש"ח ב-4 שנים.

תיקונים דומים כאלה קיימים גם במס הכנסה ובמס ערך מוסף.

נישום שלא ידווח על כך שנקט בעמדה המנוגדת עמדה של רשות המיסים, עשוי להיות חשוף, מעבר לאכיפה אזרחית וגביית המיסים שנגרעו, אם נגרעו, גם להעמדה לדין פלילי.

בתקופה האחרונה, פרסמה רשות המכס שלוש עמדות חייבות בדיווח ביחס לשנת 2017 העוסקות בהערכת טובין, ולגביהן נתייחס בסקירה זו. נציין כי עמדות אלה באות בנוסף ל- 16 עמדות שפורסמו ביחס לשנת 2016 אשר ימשיכו לעמוד בעינן, וגם לגביהן תחול חובת דיווח בשנת 2018.

כאמור, חובת הדיווח חלה באופן רטרואקטיבי, קרי- נישום שפעל בשנת 2017 בניגוד לעמדות אלה ויצר לעצמו יתרון מס העולה על הרף שצוין, נדרש לדווח זאת לרשות המסים, לכל המאוחר עד לתאריך 1.3.18.

עמדות מס' 17/2017

על פי עמדה זו, נדרש היבואן להוסיף לערך לצרכי המכס את כל העלויות בגין תבניות ופריטים דומים, ששימשו בייצור הטובין והם סופקו על ידי היבואן במישרין או בעקיפין ללא תמורה או במחיר מופחת, ושלא נכללו בחשבונות המכר שהוצאו ליבואן.

עמדה זו מתבססת על סעיף 133(א)(2) לפקודת המכס, הקובע כי יווספו למחיר העסקה הערך היחסי של אמצעי הייצור שסיפק היבואן בקשר לייצור ולמכירה לייצוא של הטובין:

"(א)חומרים, מרכיבים, חלקים ופריטים דומים, הכלולים בטובין; (ב) כלים, תבניות ופריטים דומים, ששימשו בייצור הטובין; (ג) חומרים שנצרכו והתכלו בייצור הטובין";

סעיף זה לפקודת המכס נסמך על סעיף 8(1)(b) להסכם הבינלאומי להערכת טובין במסגרת גאט"ט, שקובע כי יש להוסיף לערכך לצרכי מכס, את:

"(i) materials, components, parts and similar items incorporated in the imported goods;
(ii) tools, dies, moulds and similar items used in the production of the imported goods;

(iii) materials consumed in the production of the imported goods;"

דוגמא טיפוסית ליישום מקרה כזה נמצא במקרה לדוגמא 5.1 של ארגון המכס העולמי. באותו מקרה, יבואן א' רכש במדינה מסוימת 10 כלי רכב ושילם בעבורם תמורה מלאה, וסיפק את כלי הרכב ללא תמורה לספק אחר שנמצא באותה המדינה, ואשר ביצע עליהם עבודות שריון. לאחר מכן, יובאו כלי הרכב המשוריינים למדינת היבואן. ארגון המכס העולמי פסק כי יש להוסיף לערך לצרכי המכס את כלי הרכב שסופקו ללא תמורה למבצע השריון, בהתאם לסעיף המקביל לסעיף 133(א)(2)(א), משום שכלי הרכב נחשבים כ"חומרים/מרכיבים" שסופקו על ידי היבואן ללא תמורה לצורך ייצור הטובין.

דוגמאות נוספות ליישום סעיפים אלה הן למשל כאשר היבואן מספק לספק, בחינם או במחיר מוזל, תבניות לייצור הטובין. הנחת היסוד היא שבמצב כזה, היבואן "חוסך" לספק עלויות ייצור, וכי אם התבניות לא היו מסופקות על ידו, הרי שהספק היה נדרש לרכוש תבניות ואז מחיר הטובין היה גבוה יותר.

יש לשים לב כי תנאי להפעלת סעיף זה, הוא כי העזרים הללו סופקו על ידי היבואן לספק בחינם או במחיר מוזל. כלומר, במצב בו העזרים סופקו ליבואן במחיר מלא- הרי שלפי לשון הסעיף, אין להוסיף את העלויות של העזרים למחיר העסקה לצורך חישוב מסי יבוא, שכן במצב כזה ישנה הנחת יסוד שהספק לא יוריד את מחיר הטובין, היות ולא קיבל הנחה בעד רכישת העזרים.

עמדה מס' 18/2017

על פי עמדה זו, נדרש יבואן לכלול בערך העסקה תשלומים אותם הוא מעביר לספק הטובין או לגוף קשור, המוגדרים כ"הוצאות פרסום" או "פרסום עולמי" והמשולמות בדרך של אחוז מהמכירות או מהרכישות.

בעמדה זו נכתב כי כאשר התשלום מחושב כאחוז מן הרכישות, הרי שיש לכלול אותו בערך העסקה בהתאם לסעיף 132 לפקודת המכס המתייחס ל"מחיר העסקה", וכאשר התשלום מחושב כאחוז מן המכירות, הרי שיש להוסיף אותו לערך העסקה, בהתאם לסעיף 133(א)(4) לפקודת המכס, המתייחס ל"כל חלק שניתן לייחס למוכר, במישרין או בעקיפין, בתקבולים הצפויים מכל מכירה של הטובין או משימוש בהם, שבוצעו לאחר מכירתם לייצוא לישראל".

להבנתנו, עמדה זו מתבססת על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי מרכז בתיק גוטקס [ת.א. (מחוזי מרכז) 4581-04-12 גוטקס אופנה בע"מ נ' מדינת ישראל (אגף המכס ומע"מ), ניתן בתאריך 12.9.16], שם נקבע כי כאשר היבואן מחויב מבחינה חוזית לרכוש שירותים חיצוניים מן המוכר, כגון שירותי ניהול מלאי, פרסום, ושירותי עיצוב פנים לחנויות, יש לשלם מכס על תשלומים אלה.

יש לשים לב, כי בפסק-הדין גוטקס נקבע כי תשלומים אלה נחשבים כתמלוגים המתייחסים לטובין, והמהווים תנאי ליבוא הטובין, סעיף 133(א)(3) לפקודת המכס, בעוד על פי העמדה החייבת בדיווח, אין מדובר בתמלוגים כי אם בחלק ממחיר העסקה לפי סעיף 132 לפקודת המכס, או בתקבולים המגיעים למוכר על פי סעיף 133(א)(4) לפקודת המכס.

לדעתנו, בכל הכבוד הראוי, פסק-הדין שניתן בתיק גוטקס היה מרחיק לכת ופירש בצורה שגויה את פקודת המכס, ובאופן שאינו עולה בקנה אחד עם פסק-הדין של בית המשפט העליון בתיק מרוידקס (נובמבר 2016).

נציין עוד כי ערעור על פסק-דין גוטקס הוגש על ידי משרדנו (אשר לא ייצג בערכאת המחוזי), והתיק עדיין תלויה ועומד בבית המשפט העליון. לכן, אנו סבורים שהיה נכון יותר אילו רשות המיסים הייתה ממתינה להכרעת בית המשפט העליון, טרם פרסום עמדתה בסוגיה זו.

עמדה מס' 19/2017

על פי עמדה זו, יש להוסיף לערך לצרכי מכס תקבולים המשולמים לצד קשור למוכר, על פי סעיף 133(א)(4) לפקודת המכס, המתייחס ל: "כל חלק שניתן לייחס למוכר, במישרין או בעקיפין, בתקבולים הצפויים מכל מכירה של הטובין או משימוש בהם, שבוצעו לאחר מכירתם לייצוא לישראל".

ניתנה דוגמא ולפיה כאשר יבואן מתקשר בהסכם זיכיון ורוכש מוצרי אופנה מחברת בת, ומשלם לחברת האם דמי זיכיון בגובה של 3%, הרי שיש להוסיף דמי זיכיון אלה מכח סעיף 133(א)(4) לפקודת המכס.

לדעתנו, מאחר וסעיף 133(א)(4) לפקודת המכס נוקט בלשון רחבה, ומתייחס לכל חלק שניתן לייחס למוכר "במישרין או בעקיפין", הרי שאם שולם סכום לחברה קשורה למוכר, היה ניתן לטעון כי ממילא תשלום זה נכנס תחת אותה הגדרה רחבה, בתור תשלום "בעקיפין" לטובת המוכר.

עמדות חייבות בדיווח שפורסמו בשנת 2016

כפי שצוין, ביחס לשנת 2016 פרסמה רשות המכס 16 עמדות חייבות בדיווח, 6 עמדות ביחס לערך לצרכי מכס ועוד 10 עמדות בנושא סיווג טובין, אשר ימשיכו לעמוד בעינן בנוסף לעמדות החדשות משנת 2017. העמדות שפורסמו בשנת 2016 ביחס להערכת טובין כללו נושאים מגוונים, כגון: החזרים בגין הוצאות פרסום, הכללת דמי הפצה, אחריות, הנחות, מרכיבי ההובלה, הכללת תמלוגים ושירותים.

קישורים למאמרים נוספים שנכתבו ע"י צוות משרדנו בנושאים המשיקים לסקירה זו:

הגברת חובת הדיווח בדיני מכס (2017)

יש לכלול בערך הטובין לצרכי מכס ומע"מ עזרים לייצור שסופקו למוכר ללא תמורה (2017)

חוות-דעת מדף- מאמרנו כפי שפורסם במגזין "פורט2פורט" בינואר 2016

 

 

 





 
     
     
     
   
 
אודות כותב המאמר:

עו"ד גיל נדל הכותב הינו עורך דין העוסק בדיני יבוא ויצוא, מסים עקיפים, דיני סחר חוץ, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני, ומשמש כיועץ המשפטי של לשכת סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים – תל אביב. ניתן להוריד מאמרים נוספים פרי עטו של עו"ד גיל נדל באתר האינטרנט: www.nadel-law.co.il

 
     
   
 

מאמרים נוספים מאת עו"ד גיל נדל

מאת: עו"ד גיל נדלדיני מיסים23/06/19378 צפיות
בסקירה זו נתאר את החלטת בית משפט המחוזי בתל-אביב במחלוקת בנושא הפרת הוראות תקן ישראלי. במקרה זה, יבואן ייבא סוכריות ממותקות ברכב-כוהל סורביטול מגרמניה ולא ציין על גבי האריזה, ליד המילה "ללא סוכר", כי הוא מכיל רב-כהלים כנדרש בתקן. בית המשפט אישר את הבקשה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית וקבע כי היבואן הפר את הוראות תקן ישראלי.

מאת: עו"ד גיל נדלדיני מיסים23/06/19357 צפיות
בסקירה זו נתאר את החלטת בית משפט השלום בתל אביב, בתביעתה של חברת ביטוח כנגד בעלים רשומים של אוניה, להחזר פיצויים ששולמו ליבואן מבוטח בגין מטען אשר לא הגיע ליעדו. בית המשפט דן בהיקף הפוליסה שנרכשה וקבע כי סיכון של אי מסירת מטען מצוי במתחם הסיכונים המכוסים במסגרת פוליסת הביטוח. עם זאת, חברת הביטוח לא הצליחה להוכיח כי תשלומי הפיצויים ששולמו ליבואן שולמו בגין כספים שהועברו בפועל לספק.

מאת: עו"ד גיל נדלדיני מיסים23/06/19363 צפיות
בסקירה זו נתאר את החלטת בית משפט השלום בתל אביב, בתביעתה של חברת ביטוח כנגד בעלים רשומים של אוניה, להחזר פיצויים ששולמו ליבואן מבוטח בגין מטען אשר לא הגיע ליעדו. בית המשפט דן בהיקף הפוליסה שנרכשה וקבע כי סיכון של אי מסירת מטען מצוי במתחם הסיכונים המכוסים במסגרת פוליסת הביטוח. עם זאת, חברת הביטוח לא הצליחה להוכיח כי תשלומי הפיצויים ששולמו ליבואן שולמו בגין כספים שהועברו בפועל לספק.

מאת: עו"ד גיל נדלדיני מיסים23/06/19360 צפיות
במאמר זה נתאר את הוראות החוק למניעת הפצה ומימון של נשק להשמדה המונית, התשע"ח-2018, אשר מטרתו להגביר את יכולתה של ישראל לקחת חלק במאבק הבינלאומי בהפצה ובמימון של נשק להשמדה המונית. כמו כן, נסביר כיצד משפיע החוק על חברות ישראליות גלובליות, בעלות פעילות מסחרית בינלאומית.

מאת: עו"ד גיל נדלדיני מיסים23/06/19359 צפיות
בסקירה זו נתאר את החלטת בית המשפט המחוזי בלוד, בערעורה של רשות המסים כנגד מדרג הענישה בו נקט בית המשפט השלום כנגד נאשם אשר עבר ב"מסלול הירוק", זמן שהיה צריך לעבור ב"מסלול האדום". בית המשפט קיבל את ערעורה של רשות המסים וקבע כי יש להחמיר את עונשו של הנאשם בשל חומרת המעשה ונסיבותיו.

מאת: עו"ד גיל נדלדיני מיסים23/06/19353 צפיות
בסקירה זו נתאר את החלטת בית משפט המחוזי בחיפה בעתירתה של יבואנית נגד משרד החקלאות, לאחר שמשרד החקלאות סרב לשחרר את משלוח הבוטנים של היבואנית מהנמל. בית המשפט קבע כי משלוח הבוטנים המעוכב ישוחרר תוך זמן סביר, בכפוף להעמדת הבוטנים לבדיקת מעבדה או לחיטוי. כמו כן, בית המשפט קבע כי המדינה תישא בהוצאות המשפט של היבואנית.

מאת: עו"ד גיל נדלדיני מיסים23/06/19308 צפיות
בסקירה זו נתאר את החלטת בית משפט השלום בקריות, בבקשתו של בעל רכב להורות על השבת הרכב שנתפס על-ידי המכס וצורך חילוטו, וזאת בעקבות שיפורים שנעשו ברכב מחוץ לגבולות מדינת ישראל. בית המשפט דחה התביעה להשבת הטובין המחולט שנתפס, אישר את החרמתו וקבע כי רשות המכס פעלה כדין.

מאמרים נוספים בנושא מכס

מאת: עו"ד גיל נדלמכס04/04/19626 צפיות
עניינה של סקירה זו בהחלטת בית משפט השלום באשדוד, בבקשתה של דינמיק שירותי ספנות להשבת כספים שנגבו מצד חברת נמל אשדוד בע"מ.

מאת: עו"ד גיל נדלמכס13/08/181645 צפיות
בסקירה זו נתאר את החלטת בית משפט המחוזי ירושלים, בבקשתו של מנהל מס ערך מוסף לחייב את חברת אוריינט אקספרס בילדינג בע"מ להפקיד ערבות, וזאת לצורך הבטחת תשלום הוצאותיו של מנהל מס ערך מוסך, במסגרת הליך ערעור המס, אשר הוגש על ידי אוריינט אקספרס.

מאת: עו"ד גיל נדלמכס13/08/181685 צפיות
על פי פרסומים מן התקופה האחרונה, ארצות הברית בעידן דונלד טראמפ פתחה במלחמת סחר רחבת היקף כנגד סין. כך, צוין כי בכוונת ארצות הברית להגיש תביעה נגד סין בארגון הסחר העולמי (WTO) בגין גניבת קניין רוחני, וכן, כי בכוונתה להטיל מכסים בהיקף של 50 מיליארד דולר, כנגד יבוא סחורות טכנולוגיות, שמקורן בסין, בטענה כי אלו יוצרו תוך גניבת קניין רוחני מארה"ב.

מאת: עו"ד גיל נדלמכס13/08/181617 צפיות
רשות המסים, כרשות מינהלית, מחזיקה בידי כלי אכיפה רבים לצורך גביית חובות מס. בין היתר, רשאית רשות המסים בנסיבות מסוימות להטיל עיקולים, לעכב שחרור משלוחי יבוא, לדרוש קנסות אם חוב לא שולם במועד, ועוד. אחד מן הכלים שהוקנה לרשות המסים הוא לבצע, בנסיבות המתאימות, "הרמת מסך" כאשר החייב במס, על פי הטענה, ביצע פעולות של הברחת נכסים, מכירת נכסים ללא תמורה, לחברה קשורה.

מאת: עו"ד גיל נדלמכס13/08/181588 צפיות
חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע"ו- 2016, מסדיר את ענף הרכב בישראל על תחומיו השונים, ובכלל זה: ייצור , יבוא וסחר ברכב וייצור, ייבוא וסחר במוצרי תעבורה, מתן שירותי תחזוקה לרכב, שמאות רכב. בחודש יוני האחרון התקבלו בקריאה שנייה ושלישית תיקונים לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע"ו-2016 שהוצעו על ידי משרד התחבורה, במטרה להקל על הקשיים שהתגלו ביישום החוק. התיקונים שהוצעו עוסקים בעיקר בהסרת הגבולות על יבואן זעיר ביבוא רכב משומש, אוטובוס, משאית וכו'.

מאת: עו"ד גיל נדלמכס13/08/181587 צפיות
המדינה לא חויבה בפיצוי על אף שלא השיבה את התפוס

מאת: עו"ד גיל נדלמכס13/08/181671 צפיות
בית המשפט דחה בקשה לאשר תביעה שעניינה סימון מוצרי מזון כתביעה כייצוגית, ופסק כי סימון מוצרי הקטשופ שמייצרת ומשווקת החברה כמכילים רכיבים טבעיים בלבד, הגם שהם כוללים סוכר, נעשה כדין.

 
 
 

כל הזכויות שמורות © 2008 ACADEMICS
השימוש באתר בכפוף ל תנאי השימוש  ומדיניות הפרטיות. התכנים באתר מופצים תחת רשיון קראייטיב קומונס - ייחוס-איסור יצירות נגזרות 3.0 Unported

christian louboutin replica