חפש מאמרים:
שלום אורח
19.09.2020
 
   
מאמרים בקטגוריות של:

   
 

האם מוצדק לבטל מכס ומס קניה על מוצרים באופן חד צדדי ומיידי?

מאת: עו"ד גיל נדלמכס25/04/20182390 צפיות שתף בטוויטר |   שתף בפייסבוק

האם מוצדק לבטל מכס ומס קניה על מוצרים באופן חד צדדי ומיידי?

עו"ד גיל נדל, עו"ד דייב זיתון, עו"ד עומר וגנר

לאחרונה, בתאריך 13.12.17, במסגרת תכנית שכונתה "נטו הוזלות", ביטל שר האוצר ח"כ משה כחלון את מסי הקניה (בד"כ בין 6-30%) שהוטלו על מכשירי חשמל ואלקטרוניקה בידורית, כגון ממירים, טלוויזיות גדולות, צגי LCD, רמקולים, מקררים, תנורים, מערבלי מזון, אוזניות, מיקרופונים, נורות, ועוד.

מדובר בהוראת שעה שתעמוד בתוקף עד לסוף שנת 2018 ואז תיבחן ההצדקה להמשך מדיניות זו.

כמו כן, הודיע שר האוצר על כוונתו לבטל את המכס (ששיעורו נע בין 6-12%) שמוטל על מוצרי הלבשה, הנעלה, צעצועים ומשחקים, מוצרי קוסמטיקה, ועוד, בכפוף לשימוע שבכוונתו לערוך, על מנת לבחון האם קיימת התנגדות לביטול המכס הנ"ל.

מהלך זה של שר האוצר מהווה המשך למדיניות ביטול המסים העקיפים בה נקט במהלך כהונתו, אשר באה לידי ביטוי גם בביטול מיידי, בחודש אפריל 2017, של מס קניה בשיעור של 15% שהוטל על מכשירי טלפון סלולרי, כרטיסי סים, סוללות לטלפונים ומחשבי כף יד.

מטבע הדברים, מטרת מהלכים אלה של שר האוצר הינה להביא להוזלת יוקר המחיה, אך נשאלת השאלה, האם ננקטו אמצעים מידתיים או שמא היה צריך ליישם מהלכים אלה בדרך אחרת?

האם מוצדק לבטל מס קניה על מוצרי אלקטרוניקה וחשמל באופן מיידי?

מאחר ומס קניה הינו מס עקיף, אשר "מגולגל" על הצרכן ומגולם במחיר הקניה, ביטול מיידי של מס הקניה יעורר בקרב הצרכנים ציפייה להוזלת המחירים שעליהם בוטל המס.

בשל הביטול המיידי של המס, אזי ליבואנים רבים קיים מלאי שיובא עוד בטרם ביטול המס, ושעליו שולם המס. לכן, הפחתה במחירי המכירה לגבי מוצרים אלה, כדי לענות על ציפיית הצרכנים, בהכרח תפגע ברווחיות היבואנים ותביא לתוצאה כי היבואנים הם שיישאו בעלות המס העקיף, ולא הצרכנים.

האם ראוי היה לתת תקופת מעבר?

שינוי בשיעורים של מסים עקיפים נמצא בסמכותו של שר האוצר, אשר רשאי "בן לילה" להעלות או להורידם. כאשר מדובר בהעלאות, אלה טעונות אישור בדיעבד של ועדת הכספים של הכנסת, ואולם הורדה או ביטול של מס עקיף, אינו עובר אישור פרלמנטרי ונמצא בסמכות בלעדי של שר האוצר.

כשמדובר בשינוי רוחבי אשר צפוי להשפיע על בעלי עסקים רבים, עשויה לקום טענה כי היה ראוי לתת לעוסקים תקופת מעבר, כלומר להודיע על הכוונה לבטל את מס הקניה, ולתת לעוסקים תקופת התארגנות לכך.

במהלך תקופת ההתארגנות, יכולים היו העוסקים לנסות ולמכור את כל המלאי שנצבר להם ושעליו שולם המס.

כמו כן, אותם עוסקים אשר היו יודעים על הכוונה לבטל את המס, היו יכולים לדחות עסקאות רכש, להימנע מעסקאות חדשות עד אשר יבוטל המס, וזאת בכדי שלא לרכוש מוצרים שעליהם מוטל המס, ובכך להקטין את נזקם.

איזה פתרון ניתן להציע ליבואנים כדי להקטין את נזקם?

סעיף 156 לפקודת המכס [נוסח חדש], קובע:

"טובין שיובאו.. והם מיוצאים תוך ששה חדשים מיום סילוקם מפיקוח רשות המכס, יותר עליהם הישבון של תשעים אחוז מסכום המכס ששולם עליהם, ובלבד שהוכח להנחת דעתו של גובה המכס כי לא היה בטובין כל שימוש בישראל, או אם היה שימוש, לא היה זה אלא השימוש שגרם לגילוי אי התאמתם לתנאי המכר או לגילוי הליקוי שהיה קיים בהם בשעת סילוקם ואילולא אותו שימוש לא היו אי-ההתאמה או הליקוי ניתנים לגילוי".

בהתאם לסעיף זה, רשאי יבואן לייצא מישראל טובין שנמצאים בה עד שישה חודשים ולא נעשה בהם שימוש, ולבקש הישבון של 90% מן המס ששולם ביבוא.

האם יוכלו יבואני מוצרי החשמל והאלקטרוניקה לעשות שימוש בסעיף זה בכדי לייצא מוצרים שיובאו טרם ביטול המס?

לדעתנו, על פי לשון החוק, יבואנים לכאורה יוכלו לעשות בו שימוש.

יחד עם זאת, חשוב לציין כי בעת שבוטל מס הקניה על מכשירי טלפון סלולרי באפריל 2017, התנתה רשות המכס את השימוש בסעיף זה בכך שהיבואנים יתחייבו שאותם מכשירים סלולריים שיוצאו מישראל, לא ישובו אליה לאחר מכן ולא יתבקש בגינם פטור ממס. נציין כי אנו מייצגים יבואנים של מכשירי טלפונים סלולריים אשר עומדים בפני מצב זה.

לדעתנו, בנסיבות שנוצרו בהן היה ביטול מיידי של מס עקיף והיבואנים לא היו יכולים להיערך לכך, יש מקום להפעיל את סעיף 156(ג) לפקודת המכס, ולהתיר הישבון של 100% במקום 90%, על מנת לצמצם עד כמה שניתן את נזקם של היבואנים.

האם מוצדק לבטל באופן חד-צדדי מכס על מוצרי הלבשה, הנעלה, צעצועים ומשחקים, ומוצרי קוסמטיקה?

מכס, מטבעו, הינו מס המוטל רק על היבוא, ומטרתו העיקרית הינה להגן על התעשייה המקומית הישראלית מפני יבוא מתחרה.

יחד עם זאת, חשוב לזכור כי מעבר להגנה על התעשייה המקומית, נימוק נוסף להטלת מכס, אשר גם מדינת ישראל עושה בו שימוש תכוף, הינו להוות "קלף מיקוח" לצורך משא ומתן עם מדינות זרות לצורך כריתת הסכם סחר חופשי.

על פי פרסומים באתר משרד הכלכלה, מקיימת מדינת ישראל כיום משא ומתן עם מספר רב של מדינות לצורך כריתת הסכמי סחר חופשי, וביניהן אוקראינה, הודו, פנמה, ויטנאם, סין, דרום קוריאה.

משא ומתן לכריתת הסכמי סחר חופשי המתנהל בין מדינות, אינו עוסק רק בתכלית או בעקרונות על, אלא גם נכנס לפרטים מדויקים, כגון בגין איזה מוצר תקבל מדינה הטבת מכס ביבוא, ואיזו תמורה של הטבת מכס היא תעניק למדינה השנייה.

לכן, עשויה לקום טענה כי כאשר מדינת ישראל מוותרת באופן חד צדדי על מכס המוטל על מוצרים מסוימים, היא מאבדת קלפי מיקוח במשא והמתן העתידי עם מדינות ביחס להסכמי סחר חופשי, ואולי היה רצוי לשמור קלפי מיקוח אלה בידי המדינה.

קישורים למאמרים נוספים שנכתבו ע"י צוות משרדנו בנושאים המשיקים לסקירה זו:

בית המשפט: לא יינתן הישבון על גרוטאות ברזל שמקורן בכלי רכב

בית המשפט העליון – צמצום הזכות לקבלת הישבון

הישבון על יבוא מוחזר לא יינתן כאשר היבואן מכר את הסחורה והיא הוחזרה לחו"ל ע"י גורם אחר

 

 



תגיות המאמר: מכס, מס קניה


 
     
     
     
   
 
אודות כותב המאמר:

עו"ד גיל נדל הכותב הינו עורך דין העוסק בדיני יבוא ויצוא, מסים עקיפים, דיני סחר חוץ, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני, ומשמש כיועץ המשפטי של לשכת סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים – תל אביב. ניתן להוריד מאמרים נוספים פרי עטו של עו"ד גיל נדל באתר האינטרנט: www.nadel-law.co.il

 
     
   
 

מאמרים נוספים מאת עו"ד גיל נדל

מאת: עו"ד גיל נדלמכס19/08/20110 צפיות
מאמר זה עוסק בתביעה להשבת תכשיטים שנתפסו ובבקשה לאיפוס מניין 30 הימים בהם ניתן לנקוט הליכים אזרחיים להשבת תכשיטים בהתאם לסעיף 190 לפקודת המכס.

מאת: עו"ד גיל נדלמכס17/08/20104 צפיות
השאלה אשר הובאה להכרעת בית המשפט היא האם חברת הביטוח עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח אצל מי מהגורמים הלוגיסטיים נגרם החוסר, והאם מגבלת האחריות הקבועה בדיני ההובלה האווירית האווירית חלה על אותם גורמים.

מאת: עו"ד גיל נדלמכס12/08/20130 צפיות
העותר פנה לבית המשפט המחוזי בתל אביב, בדרישה לבטל צו תפיסה מנהלי שהוציא שר הבטחון "מפאת בטחון המדינה", לגבי שתי מכולות שייבא העותר לישראל.

מאת: עו"ד גיל נדלמכס11/08/20133 צפיות
בית המשפט קבע כי בידי היבואנים היה מידע מספק וניסיון עבר שאיפשרו להם לדעת כי העגלה שרכשו למטרת של ייבוא עתידי, מזויפת ומתימרת להיות עגלה המיוצרת על ידי המערערת, וזאת משום שרכשו בעבר מוצרים מזויפים מאותה הספק בדיוק, ועל כן , כך לפי בית המשפט המחוזי, היבואנים לא ביצעו ייבוא מקביל, אלא ייבוא של מוצר מזויף, אשר אינו חוקי.

מאת: עו"ד גיל נדלמכס08/08/20127 צפיות
בית המשפט הגיע לכלל מסקנה וקבע בהתאם לכך, כי בנסיבות אלה, לכל אחד מן הצדדים "אשם תורם" לכך שבסופו של יום יובאו הרכבים עם הצהרה כוזבת בדבר מחירי הרכישה שלהם. על כן, בית המשפט קבע, שעל החברה לשאת באחריות משותפת יחד עם הרוכשים לתשלום תוספת מיסי היבוא.

מאת: עו"ד גיל נדלמכס02/08/20151 צפיות
בית המשפט קבע, כי טירן זכאית להחזר אגרות והיטלי הנמל בהן נשאה בגין פקידות האניות את נמל חיפה, מתוקף מינויה כסוכנת נמל של Sisa.

מאת: עו"ד גיל נדלמכס02/08/20141 צפיות
תוצאות פסק הדין הביא את בית המשפט למסקנה כי על החברות הנתבעות לפצות את חברות האלומיניום בגין בגניבת עין בסכומים של מאות אלפי ₪.

מאמרים נוספים בנושא מכס

מאת: עו"ד גיל נדלמכס19/08/20110 צפיות
מאמר זה עוסק בתביעה להשבת תכשיטים שנתפסו ובבקשה לאיפוס מניין 30 הימים בהם ניתן לנקוט הליכים אזרחיים להשבת תכשיטים בהתאם לסעיף 190 לפקודת המכס.

מאת: עו"ד גיל נדלמכס17/08/20104 צפיות
השאלה אשר הובאה להכרעת בית המשפט היא האם חברת הביטוח עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח אצל מי מהגורמים הלוגיסטיים נגרם החוסר, והאם מגבלת האחריות הקבועה בדיני ההובלה האווירית האווירית חלה על אותם גורמים.

מאת: עו"ד גיל נדלמכס12/08/20130 צפיות
העותר פנה לבית המשפט המחוזי בתל אביב, בדרישה לבטל צו תפיסה מנהלי שהוציא שר הבטחון "מפאת בטחון המדינה", לגבי שתי מכולות שייבא העותר לישראל.

מאת: עו"ד גיל נדלמכס11/08/20133 צפיות
בית המשפט קבע כי בידי היבואנים היה מידע מספק וניסיון עבר שאיפשרו להם לדעת כי העגלה שרכשו למטרת של ייבוא עתידי, מזויפת ומתימרת להיות עגלה המיוצרת על ידי המערערת, וזאת משום שרכשו בעבר מוצרים מזויפים מאותה הספק בדיוק, ועל כן , כך לפי בית המשפט המחוזי, היבואנים לא ביצעו ייבוא מקביל, אלא ייבוא של מוצר מזויף, אשר אינו חוקי.

מאת: עו"ד גיל נדלמכס08/08/20127 צפיות
בית המשפט הגיע לכלל מסקנה וקבע בהתאם לכך, כי בנסיבות אלה, לכל אחד מן הצדדים "אשם תורם" לכך שבסופו של יום יובאו הרכבים עם הצהרה כוזבת בדבר מחירי הרכישה שלהם. על כן, בית המשפט קבע, שעל החברה לשאת באחריות משותפת יחד עם הרוכשים לתשלום תוספת מיסי היבוא.

מאת: עו"ד גיל נדלמכס02/08/20151 צפיות
בית המשפט קבע, כי טירן זכאית להחזר אגרות והיטלי הנמל בהן נשאה בגין פקידות האניות את נמל חיפה, מתוקף מינויה כסוכנת נמל של Sisa.

מאת: עו"ד גיל נדלמכס02/08/20141 צפיות
תוצאות פסק הדין הביא את בית המשפט למסקנה כי על החברות הנתבעות לפצות את חברות האלומיניום בגין בגניבת עין בסכומים של מאות אלפי ₪.

 
 
 

כל הזכויות שמורות © 2008 ACADEMICS
השימוש באתר בכפוף ל תנאי השימוש  ומדיניות הפרטיות. התכנים באתר מופצים תחת רשיון קראייטיב קומונס - ייחוס-איסור יצירות נגזרות 3.0 Unported

christian louboutin replica