חפש מאמרים:
שלום אורח
20.11.2019
 
   
מאמרים בקטגוריות של:

   
 

האם מוצדק לבטל מכס ומס קניה על מוצרים באופן חד צדדי ומיידי?

מאת: עו"ד גיל נדלמכס25/04/20182173 צפיות שתף בטוויטר |   שתף בפייסבוק

האם מוצדק לבטל מכס ומס קניה על מוצרים באופן חד צדדי ומיידי?

עו"ד גיל נדל, עו"ד דייב זיתון, עו"ד עומר וגנר

לאחרונה, בתאריך 13.12.17, במסגרת תכנית שכונתה "נטו הוזלות", ביטל שר האוצר ח"כ משה כחלון את מסי הקניה (בד"כ בין 6-30%) שהוטלו על מכשירי חשמל ואלקטרוניקה בידורית, כגון ממירים, טלוויזיות גדולות, צגי LCD, רמקולים, מקררים, תנורים, מערבלי מזון, אוזניות, מיקרופונים, נורות, ועוד.

מדובר בהוראת שעה שתעמוד בתוקף עד לסוף שנת 2018 ואז תיבחן ההצדקה להמשך מדיניות זו.

כמו כן, הודיע שר האוצר על כוונתו לבטל את המכס (ששיעורו נע בין 6-12%) שמוטל על מוצרי הלבשה, הנעלה, צעצועים ומשחקים, מוצרי קוסמטיקה, ועוד, בכפוף לשימוע שבכוונתו לערוך, על מנת לבחון האם קיימת התנגדות לביטול המכס הנ"ל.

מהלך זה של שר האוצר מהווה המשך למדיניות ביטול המסים העקיפים בה נקט במהלך כהונתו, אשר באה לידי ביטוי גם בביטול מיידי, בחודש אפריל 2017, של מס קניה בשיעור של 15% שהוטל על מכשירי טלפון סלולרי, כרטיסי סים, סוללות לטלפונים ומחשבי כף יד.

מטבע הדברים, מטרת מהלכים אלה של שר האוצר הינה להביא להוזלת יוקר המחיה, אך נשאלת השאלה, האם ננקטו אמצעים מידתיים או שמא היה צריך ליישם מהלכים אלה בדרך אחרת?

האם מוצדק לבטל מס קניה על מוצרי אלקטרוניקה וחשמל באופן מיידי?

מאחר ומס קניה הינו מס עקיף, אשר "מגולגל" על הצרכן ומגולם במחיר הקניה, ביטול מיידי של מס הקניה יעורר בקרב הצרכנים ציפייה להוזלת המחירים שעליהם בוטל המס.

בשל הביטול המיידי של המס, אזי ליבואנים רבים קיים מלאי שיובא עוד בטרם ביטול המס, ושעליו שולם המס. לכן, הפחתה במחירי המכירה לגבי מוצרים אלה, כדי לענות על ציפיית הצרכנים, בהכרח תפגע ברווחיות היבואנים ותביא לתוצאה כי היבואנים הם שיישאו בעלות המס העקיף, ולא הצרכנים.

האם ראוי היה לתת תקופת מעבר?

שינוי בשיעורים של מסים עקיפים נמצא בסמכותו של שר האוצר, אשר רשאי "בן לילה" להעלות או להורידם. כאשר מדובר בהעלאות, אלה טעונות אישור בדיעבד של ועדת הכספים של הכנסת, ואולם הורדה או ביטול של מס עקיף, אינו עובר אישור פרלמנטרי ונמצא בסמכות בלעדי של שר האוצר.

כשמדובר בשינוי רוחבי אשר צפוי להשפיע על בעלי עסקים רבים, עשויה לקום טענה כי היה ראוי לתת לעוסקים תקופת מעבר, כלומר להודיע על הכוונה לבטל את מס הקניה, ולתת לעוסקים תקופת התארגנות לכך.

במהלך תקופת ההתארגנות, יכולים היו העוסקים לנסות ולמכור את כל המלאי שנצבר להם ושעליו שולם המס.

כמו כן, אותם עוסקים אשר היו יודעים על הכוונה לבטל את המס, היו יכולים לדחות עסקאות רכש, להימנע מעסקאות חדשות עד אשר יבוטל המס, וזאת בכדי שלא לרכוש מוצרים שעליהם מוטל המס, ובכך להקטין את נזקם.

איזה פתרון ניתן להציע ליבואנים כדי להקטין את נזקם?

סעיף 156 לפקודת המכס [נוסח חדש], קובע:

"טובין שיובאו.. והם מיוצאים תוך ששה חדשים מיום סילוקם מפיקוח רשות המכס, יותר עליהם הישבון של תשעים אחוז מסכום המכס ששולם עליהם, ובלבד שהוכח להנחת דעתו של גובה המכס כי לא היה בטובין כל שימוש בישראל, או אם היה שימוש, לא היה זה אלא השימוש שגרם לגילוי אי התאמתם לתנאי המכר או לגילוי הליקוי שהיה קיים בהם בשעת סילוקם ואילולא אותו שימוש לא היו אי-ההתאמה או הליקוי ניתנים לגילוי".

בהתאם לסעיף זה, רשאי יבואן לייצא מישראל טובין שנמצאים בה עד שישה חודשים ולא נעשה בהם שימוש, ולבקש הישבון של 90% מן המס ששולם ביבוא.

האם יוכלו יבואני מוצרי החשמל והאלקטרוניקה לעשות שימוש בסעיף זה בכדי לייצא מוצרים שיובאו טרם ביטול המס?

לדעתנו, על פי לשון החוק, יבואנים לכאורה יוכלו לעשות בו שימוש.

יחד עם זאת, חשוב לציין כי בעת שבוטל מס הקניה על מכשירי טלפון סלולרי באפריל 2017, התנתה רשות המכס את השימוש בסעיף זה בכך שהיבואנים יתחייבו שאותם מכשירים סלולריים שיוצאו מישראל, לא ישובו אליה לאחר מכן ולא יתבקש בגינם פטור ממס. נציין כי אנו מייצגים יבואנים של מכשירי טלפונים סלולריים אשר עומדים בפני מצב זה.

לדעתנו, בנסיבות שנוצרו בהן היה ביטול מיידי של מס עקיף והיבואנים לא היו יכולים להיערך לכך, יש מקום להפעיל את סעיף 156(ג) לפקודת המכס, ולהתיר הישבון של 100% במקום 90%, על מנת לצמצם עד כמה שניתן את נזקם של היבואנים.

האם מוצדק לבטל באופן חד-צדדי מכס על מוצרי הלבשה, הנעלה, צעצועים ומשחקים, ומוצרי קוסמטיקה?

מכס, מטבעו, הינו מס המוטל רק על היבוא, ומטרתו העיקרית הינה להגן על התעשייה המקומית הישראלית מפני יבוא מתחרה.

יחד עם זאת, חשוב לזכור כי מעבר להגנה על התעשייה המקומית, נימוק נוסף להטלת מכס, אשר גם מדינת ישראל עושה בו שימוש תכוף, הינו להוות "קלף מיקוח" לצורך משא ומתן עם מדינות זרות לצורך כריתת הסכם סחר חופשי.

על פי פרסומים באתר משרד הכלכלה, מקיימת מדינת ישראל כיום משא ומתן עם מספר רב של מדינות לצורך כריתת הסכמי סחר חופשי, וביניהן אוקראינה, הודו, פנמה, ויטנאם, סין, דרום קוריאה.

משא ומתן לכריתת הסכמי סחר חופשי המתנהל בין מדינות, אינו עוסק רק בתכלית או בעקרונות על, אלא גם נכנס לפרטים מדויקים, כגון בגין איזה מוצר תקבל מדינה הטבת מכס ביבוא, ואיזו תמורה של הטבת מכס היא תעניק למדינה השנייה.

לכן, עשויה לקום טענה כי כאשר מדינת ישראל מוותרת באופן חד צדדי על מכס המוטל על מוצרים מסוימים, היא מאבדת קלפי מיקוח במשא והמתן העתידי עם מדינות ביחס להסכמי סחר חופשי, ואולי היה רצוי לשמור קלפי מיקוח אלה בידי המדינה.

קישורים למאמרים נוספים שנכתבו ע"י צוות משרדנו בנושאים המשיקים לסקירה זו:

בית המשפט: לא יינתן הישבון על גרוטאות ברזל שמקורן בכלי רכב

בית המשפט העליון – צמצום הזכות לקבלת הישבון

הישבון על יבוא מוחזר לא יינתן כאשר היבואן מכר את הסחורה והיא הוחזרה לחו"ל ע"י גורם אחר

 

 



תגיות המאמר: מכס, מס קניה


 
     
     
     
   
 
אודות כותב המאמר:

עו"ד גיל נדל הכותב הינו עורך דין העוסק בדיני יבוא ויצוא, מסים עקיפים, דיני סחר חוץ, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני, ומשמש כיועץ המשפטי של לשכת סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים – תל אביב. ניתן להוריד מאמרים נוספים פרי עטו של עו"ד גיל נדל באתר האינטרנט: www.nadel-law.co.il

 
     
   
 

מאמרים נוספים מאת עו"ד גיל נדל

מאת: עו"ד גיל נדלדיני מיסים18/11/1918 צפיות
בסקירה זו נתאר את פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה, אשר דן בתביעה ייצוגית שהוגשה כנגד יבואנית מוצרי מזון ותוספי תזונה בטענה לייחוס סגולות רפואיות למוצרים הנמכרים על-ידה.

מאת: עו"ד גיל נדלדיני מיסים18/11/1920 צפיות
בסקירה זו נתאר שלוש עתירות מנהליות שהוגשו לבית המשפט על-ידי חברות העוסקות ביבוא ובהרכבת אוטובוסים, כנגד החלטת ועדת המכרזים של משרד התחבורה ומשרד הכלכלה.

מאת: עו"ד גיל נדלדיני מיסים18/11/1916 צפיות
במאמר זה נסקור את חובותיה של הרשות המנהלית כלפי האזרח.

מאת: עו"ד גיל נדלדיני מיסים18/11/1918 צפיות
בסקירה זו נתאר את פסק דינו של בית משפט השלום ברמלה, אשר דן בתביעה שהוגשה על-ידי יבואן רכב בייבוא אישי כנגד רשות המכס, בעקבות הודעת גרעון שהוצאה לו בגין פסילת ערך הרכב.

מאת: עו"ד גיל נדלדיני מיסים18/11/1916 צפיות
בסקירה זו נתאר את פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב, אשר דן בתביעה שהוגשה על-ידי יבואן רכב בייבוא אישי כנגד רשות המכס, בעקבות הודעת גרעון שהוצאה לו בגין פסילת ערך הרכב.

מאת: עו"ד גיל נדלדיני מיסים18/11/1918 צפיות
בסקירה זו נתאר את פסק דינו של בית המשפט השלום בחיפה, אשר דן בתביעה שהוגשה על-ידי יבואנית מערכות לרכב כנגד רשות המכס, בעקבות מחלוקת שהתעוררה ביחס לסיווגם של ארגזי כלים המשמשים ברכב מנועי.

מאת: עו"ד גיל נדלדיני מיסים23/06/19601 צפיות
בסקירה זו נתאר את החלטת בית משפט המחוזי בתל-אביב במחלוקת בנושא הפרת הוראות תקן ישראלי. במקרה זה, יבואן ייבא סוכריות ממותקות ברכב-כוהל סורביטול מגרמניה ולא ציין על גבי האריזה, ליד המילה "ללא סוכר", כי הוא מכיל רב-כהלים כנדרש בתקן. בית המשפט אישר את הבקשה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית וקבע כי היבואן הפר את הוראות תקן ישראלי.

מאמרים נוספים בנושא מכס

מאת: עו"ד גיל נדלמכס04/04/19852 צפיות
עניינה של סקירה זו בהחלטת בית משפט השלום באשדוד, בבקשתה של דינמיק שירותי ספנות להשבת כספים שנגבו מצד חברת נמל אשדוד בע"מ.

מאת: עו"ד גיל נדלמכס13/08/181868 צפיות
בסקירה זו נתאר את החלטת בית משפט המחוזי ירושלים, בבקשתו של מנהל מס ערך מוסף לחייב את חברת אוריינט אקספרס בילדינג בע"מ להפקיד ערבות, וזאת לצורך הבטחת תשלום הוצאותיו של מנהל מס ערך מוסך, במסגרת הליך ערעור המס, אשר הוגש על ידי אוריינט אקספרס.

מאת: עו"ד גיל נדלמכס13/08/181910 צפיות
על פי פרסומים מן התקופה האחרונה, ארצות הברית בעידן דונלד טראמפ פתחה במלחמת סחר רחבת היקף כנגד סין. כך, צוין כי בכוונת ארצות הברית להגיש תביעה נגד סין בארגון הסחר העולמי (WTO) בגין גניבת קניין רוחני, וכן, כי בכוונתה להטיל מכסים בהיקף של 50 מיליארד דולר, כנגד יבוא סחורות טכנולוגיות, שמקורן בסין, בטענה כי אלו יוצרו תוך גניבת קניין רוחני מארה"ב.

מאת: עו"ד גיל נדלמכס13/08/181842 צפיות
רשות המסים, כרשות מינהלית, מחזיקה בידי כלי אכיפה רבים לצורך גביית חובות מס. בין היתר, רשאית רשות המסים בנסיבות מסוימות להטיל עיקולים, לעכב שחרור משלוחי יבוא, לדרוש קנסות אם חוב לא שולם במועד, ועוד. אחד מן הכלים שהוקנה לרשות המסים הוא לבצע, בנסיבות המתאימות, "הרמת מסך" כאשר החייב במס, על פי הטענה, ביצע פעולות של הברחת נכסים, מכירת נכסים ללא תמורה, לחברה קשורה.

מאת: עו"ד גיל נדלמכס13/08/181821 צפיות
חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע"ו- 2016, מסדיר את ענף הרכב בישראל על תחומיו השונים, ובכלל זה: ייצור , יבוא וסחר ברכב וייצור, ייבוא וסחר במוצרי תעבורה, מתן שירותי תחזוקה לרכב, שמאות רכב. בחודש יוני האחרון התקבלו בקריאה שנייה ושלישית תיקונים לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע"ו-2016 שהוצעו על ידי משרד התחבורה, במטרה להקל על הקשיים שהתגלו ביישום החוק. התיקונים שהוצעו עוסקים בעיקר בהסרת הגבולות על יבואן זעיר ביבוא רכב משומש, אוטובוס, משאית וכו'.

מאת: עו"ד גיל נדלמכס13/08/181823 צפיות
המדינה לא חויבה בפיצוי על אף שלא השיבה את התפוס

מאת: עו"ד גיל נדלמכס13/08/181916 צפיות
בית המשפט דחה בקשה לאשר תביעה שעניינה סימון מוצרי מזון כתביעה כייצוגית, ופסק כי סימון מוצרי הקטשופ שמייצרת ומשווקת החברה כמכילים רכיבים טבעיים בלבד, הגם שהם כוללים סוכר, נעשה כדין.

 
 
 

כל הזכויות שמורות © 2008 ACADEMICS
השימוש באתר בכפוף ל תנאי השימוש  ומדיניות הפרטיות. התכנים באתר מופצים תחת רשיון קראייטיב קומונס - ייחוס-איסור יצירות נגזרות 3.0 Unported

christian louboutin replica