חפש מאמרים:
שלום אורח
02.04.2020
 
   
מאמרים בקטגוריות של:

   
 

בית המשפט המחוזי קבע כי אין מקום להטיל ערובה בעת חקירת היצף שעה שלא הוכח נזק

מאת: עו"ד גיל נדלמכס13/08/20182106 צפיות שתף בטוויטר |   שתף בפייסבוק

בית המשפט המחוזי קבע כי אין מקום להטיל ערובה בעת חקירת היצף שעה שלא הוכח נזק

עו"ד גיל נדל, עו"ד דייב זיתון, עו"ד חן אבנר

עובדות המקרה:

העותרת, אחת משתי יצרניות המלט הפועלות בישראל, פנתה לממונה על היטלי סחר במדינת ישראל (להלן: "הממונה"), על מנת שיפתח בחקירת היצף על יבוא מלט מיוון ומטורקיה, ויורה על הטלת ערובה זמנית על יבואניות המלט לישראל.

תוצאות חקירת הממונה איששו כי אכן מיובא לישראל מלט בתנאי היצף (המלט יובא לישראל כשמחיר היצוא שלו היה נמוך ממחירו המקובל, כך שהמלט המיובא נמכר בישראל במחיר הנמוך משמעותית ממחירו במדינת היצוא). יחד עם זאת, בשל מחסור בנתונים מצד העותרת ומצד יצרנית המלט השנייה בישראל, דחה הממונה את בקשת העותרת להטלת ערובה, בקובעו כי אין באפשרותו לבחון את הנזק שנגרם לענף המלט המקומי ואת הקשר הסיבתי בין ההיצף לבין הנזק.

על קביעתו זו של הממונה הגישה העותרת עתירה לבית המשפט המחוזי בירושלים.

טענות הצדדים:

לטענת העותרת, הימנעותו של הממונה מלפעול, על אף קביעתו כי מתקיימים שיעורי היצף גבוהים באופן חריג וכי יבוא ההיצף עלול להביא לפגיעה אנושה בייצור המקומי, מהווה חריגה אסורה ממתחם הסבירות. אף שהממונה אמון על הגנת הייצור המקומי ומוסמך לנקוט בפעולות לצורך הגנתו, הוא נמנע מלעשות כן, ומכאן שקם בסיס להתערבות בית המשפט בהחלטת הממונה.

לטענת הממונה, החלטתו התקבלה בסמכות ובסבירות, ואין יסוד לטענות העותרת כי יש להתערב בה. הממונה הוסיף כי פנה לעותרת ועדכן אותה על נתונים החסרים לו לצורך ההחלטה, אך אלה לא הועברו אליו. לאור האמור, טען הממונה, כי לא הונח לו מוסד עובדתי לקביעת קיומו של נזק ממשי לענף הייצור המקומי, וכי בהיעדר נתונים מספיקים המאפשרים לו לבחון קיומו של נזק, הוא אינו רשאי ואינו יכול להטיל ערובה זמנית.

החלטת בית המשפט:

בית המשפט קבע כי אמירת הממונה אינה שמתקיים נזק, אלא הערכה, שאם הנזק יתמשך, יוביל הדבר לפגיעה אנושה ביצור המקומי.

בית המשפט הוסיף וקבע, כי אין מקום להטיל ערובה ללא הוכחה לכאורה של קיומו של נזק לענף היצרני המקומי, וקשר סיבתי בין ההיצף לבין הנזק, וכי בהיעדר נתונים מספיקים לקביעה כי מתקיים לכאורה נזק לענף היצרני המקומי, ידי הממונה כבולות. הנתונים החסרים הינם נתונים העומדים בלב קביעת הנזק שנגרם לענף היצרני המקומי, ולקשר הסיבתי בין ההיצף לבין הנזק.

עוד קבע בית המשפט, כי בטרם קביעת ערובה זמנית, על הממונה לתת את הדעת גם להשלכות שיכולות להיות לקביעה כזו, ביניהן, בין היתר, העלאת מחירי הטובין המיובאים בשל חששם של היבואנים כי בסופו של יום התלונה עלולה להתקבל והערבות תחולט. במצב דברים זה, לערבות הזמנית יכולה להיות השפעה דומה להיטל ההיצף אשר מוטל בסופו של דבר.

סוף דבר:

בית המשפט דחה את העתירה בקובעו כי בנסיבות העניין פעל הממונה כדין, ואין מקום להטיל ערובה.

 



תגיות המאמר: מכס, ערובה זמנית


 
     
     
     
   
 
אודות כותב המאמר:

עו"ד גיל נדל הכותב הינו עורך דין העוסק בדיני יבוא ויצוא, מסים עקיפים, דיני סחר חוץ, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני, ומשמש כיועץ המשפטי של לשכת סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים – תל אביב. ניתן להוריד מאמרים נוספים פרי עטו של עו"ד גיל נדל באתר האינטרנט: www.nadel-law.co.il

 
     
   
 

מאמרים נוספים מאת עו"ד גיל נדל

מאת: עו"ד גיל נדלמכס10/03/20106 צפיות
סעיף 3 לחוק מסים עקיפים, מאפשר לנישום לקבל פטור מתשלום חוב מס עקיף גם כאשר הרשות צודקת, עקרונית, בעמדתה. נביא מספר טיפים שיסייעו, במקרה הצורך, להשיג את הפטור הנכסף.

מאת: עו"ד גיל נדלמכס05/03/20138 צפיות
לאחרונה ניתן פסק דינו של בית המשפט העליון אשר דן בשאלה האם יש לכלול בערך הטובין לצרכי מכס גם תמלוגים להפעלת חנויות קונספט ממותגות.

מאת: עו"ד גיל נדלמכס03/03/20153 צפיות
לאחרונה פורסמה הנחיה מטעם פרקליט המדינה, שמטרתה היא להתוות את מדיניות התביעה בשיקולי העמדה לדין של תאגיד. ההנחיה מבהירה כי במקרים מסומים ניתן יהיה להימנע מהרשעת התאגיד, אם כאשר לצד התחייבות זו יציג התאגיד תכנית אכיפה פנימית ושינויים ארגוניים מתאימים, אשר ימנעו אפשרות לביצוען של עבירות דומות בעתיד.

מאת: עו"ד גיל נדלמכס27/02/20189 צפיות
עניינה של סקירה זו, בתביעה שהוגשה לבית המשפט המחוזי בלוד על ידי יצרנית היינות יקבי כרמל כנגד אגף המכס ברשות המיסים, בעקבות מחלוקת בין הצדדים בסוגיית פטור מותנה מתשלום מס קניה בעת יבוא כוהל לייצור משקאות משכרים.

מאת: עו"ד גיל נדלמכס24/02/20188 צפיות
בית המשפט הגיע למסקנה כי החלטת רשות המכס היא סבירה, ואין מקום להצהיר על בטלותה של הודעת הגירעון.

מאת: עו"ד גיל נדלמכס17/02/20206 צפיות
לאחרונה אישר בית המשפט השלום בחיפה הסדר אליו הגיעו הצדדים בתובענה ייצוגית, שתוצאתו היא הסתלקות של מגיש התביעה ודחיית תביעתו האישית של המגיש התביעה, דבר המבטל את המשך ניהול ההליך בכתליי בית המשפט לתובענות ייצוגיות.

מאת: עו"ד גיל נדלמכס12/02/20225 צפיות
בסקירה זו נסקור את פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים, אשר קבע כי הייתה אפוא הצדקה להגשת העתירה על ידי החטיבה וכי המדינה לא מילאה אחר חובתה הקבועה בסעיף סעיף 7(ב) לחוק חופש המידע, המורה כי על הרשות הציבורית לקבל החלטה בבקשה לקבלת מידע ולהודיעה עליה למבקש ללא שיהוי, ולא יאוחר מ-30 ימים מקבלת הבקשה.

מאמרים נוספים בנושא מכס

מאת: עו"ד גיל נדלמכס10/03/20106 צפיות
סעיף 3 לחוק מסים עקיפים, מאפשר לנישום לקבל פטור מתשלום חוב מס עקיף גם כאשר הרשות צודקת, עקרונית, בעמדתה. נביא מספר טיפים שיסייעו, במקרה הצורך, להשיג את הפטור הנכסף.

מאת: עו"ד גיל נדלמכס05/03/20138 צפיות
לאחרונה ניתן פסק דינו של בית המשפט העליון אשר דן בשאלה האם יש לכלול בערך הטובין לצרכי מכס גם תמלוגים להפעלת חנויות קונספט ממותגות.

מאת: עו"ד גיל נדלמכס03/03/20153 צפיות
לאחרונה פורסמה הנחיה מטעם פרקליט המדינה, שמטרתה היא להתוות את מדיניות התביעה בשיקולי העמדה לדין של תאגיד. ההנחיה מבהירה כי במקרים מסומים ניתן יהיה להימנע מהרשעת התאגיד, אם כאשר לצד התחייבות זו יציג התאגיד תכנית אכיפה פנימית ושינויים ארגוניים מתאימים, אשר ימנעו אפשרות לביצוען של עבירות דומות בעתיד.

מאת: עו"ד גיל נדלמכס27/02/20189 צפיות
עניינה של סקירה זו, בתביעה שהוגשה לבית המשפט המחוזי בלוד על ידי יצרנית היינות יקבי כרמל כנגד אגף המכס ברשות המיסים, בעקבות מחלוקת בין הצדדים בסוגיית פטור מותנה מתשלום מס קניה בעת יבוא כוהל לייצור משקאות משכרים.

מאת: עו"ד גיל נדלמכס24/02/20188 צפיות
בית המשפט הגיע למסקנה כי החלטת רשות המכס היא סבירה, ואין מקום להצהיר על בטלותה של הודעת הגירעון.

מאת: עו"ד גיל נדלמכס17/02/20206 צפיות
לאחרונה אישר בית המשפט השלום בחיפה הסדר אליו הגיעו הצדדים בתובענה ייצוגית, שתוצאתו היא הסתלקות של מגיש התביעה ודחיית תביעתו האישית של המגיש התביעה, דבר המבטל את המשך ניהול ההליך בכתליי בית המשפט לתובענות ייצוגיות.

מאת: עו"ד גיל נדלמכס12/02/20225 צפיות
בסקירה זו נסקור את פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים, אשר קבע כי הייתה אפוא הצדקה להגשת העתירה על ידי החטיבה וכי המדינה לא מילאה אחר חובתה הקבועה בסעיף סעיף 7(ב) לחוק חופש המידע, המורה כי על הרשות הציבורית לקבל החלטה בבקשה לקבלת מידע ולהודיעה עליה למבקש ללא שיהוי, ולא יאוחר מ-30 ימים מקבלת הבקשה.

 
 
 

כל הזכויות שמורות © 2008 ACADEMICS
השימוש באתר בכפוף ל תנאי השימוש  ומדיניות הפרטיות. התכנים באתר מופצים תחת רשיון קראייטיב קומונס - ייחוס-איסור יצירות נגזרות 3.0 Unported

christian louboutin replica