חפש מאמרים:
שלום אורח
27.05.2019
 
   
מאמרים בקטגוריות של:

   
 

בית משפט המחוזי מרכז דחה בקשה לאשר תביעה שעניינה סימון מוצרי מזון כתביעה ייצוגית

מאת: עו"ד גיל נדלמכס13/08/20181199 צפיות שתף בטוויטר |   שתף בפייסבוק

בית משפט המחוזי מרכז דחה בקשה לאשר תביעה שעניינה סימון מוצרי מזון כתביעה ייצוגית

עו"ד גיל נדל, עו"ד דייב זיתון, עו"ד מור גושן

תקציר:

בית המשפט דחה בקשה לאשר תביעה שעניינה סימון מוצרי מזון כתביעה כייצוגית, ופסק כי סימון מוצרי הקטשופ שמייצרת ומשווקת החברה כמכילים רכיבים טבעיים בלבד, הגם שהם כוללים סוכר, נעשה כדין.

עובדות המקרה:

חברת "אסם תעשיות מזון בע"מ" (להלן: "החברה") משווקת מוצרי קטשופ כמוצרים המכילים רכיבים טבעיים בלבד, הגם שהם כוללים סוכר. המחלוקת היא בשאלה האם סוכר מהווה "רכיב טבעי". המבקשים לאשר את התובענה כייצוגית (להלן: "המבקשים") טענו כי סוכר אינו מהווה "רכיב טבעי" ולפיכך החברה הטעתה אותם ואת כלל צרכניה בציינה על אריזת הקטשופ כי הוא מכיל רכיבים טבעיים בלבד.

טענות הצדדים:

המבקשים טענו כי שיווק מוצרי הקטשופ על ידי החברה כמכילים רכיבים טבעיים בלבד, על אף שהם מכילים סוכר, נוגד את הוראות תקן ישראלי מס' 356, העוסק בסוכר, אשר קובע כי אסור לסמנו כמוצר טבעי. לשיטת המבקשים, יש להחיל את הוראות תקן הסוכר הן על סוכר כ"מוצר" בפני עצמו, והן על סוכר כ"רכיב" בתוך מוצר, למשל כרכיב בקטשופ.

בניגוד לטענת המבקשים, גרסה החברה כי סוכר הוא "רכיב טבעי" על פי ההגדרות המקובלות בתחום טכנולוגית המזון. אמנם, על פי תקן הסוכר אסור לסמן סוכר כ"מוצר" טבעי. אלא שתקן זה אינו התקן הרלוונטי במקרה דנן, שכן הוא חל על סוכר כמוצר ולא על מוצרי מזון אחרים המכילים סוכר.

נוסף על כך, החברה טענה כי תקן ישראלי מס' 524, העוסק בקטשופ, מונה סוכר כהגדרתו בתקן הסוכר כאחד החומרים הניתנים להוספה לקטשופ.

לגישת החברה, התקן הרלוונטי לענייננו הוא תקן ישראלי מס' 1145, העוסק בסימון מזון. על פי תקן סימון המזון, סוכר יכול להיות "רכיב" טבעי בהתקיים התנאים הנקובים בסעיף ג-2.1 להגדרת "רכיב טבעי" בתקן. החברה סבורה כי התנאים הנ"ל מתקיימים, מאחר שרכיב הסוכר כשהוא חלק ממוצר הופק מקנה סוכר באמצעות הליכים המנויים בסעיף ג-2.1 לתקן הסימון וכן הליכי מיצוי וזיכוך, מבלי שעבר שינוי כימי כלשהו.

דיון והכרעה:

בית המשפט קבע כי התובע הייצוגי לא עמד בנטל המוטל עליו, שכן סוכר יכול להיחשב כרכיב טבעי בהתקיים תנאים הנקובים בהגדרת "רכיב טבעי" בתקן הסימון 1145; לכך יש להוסיף כי החברה לא הסתירה את קיומו של הסוכר והוא מסומן על גבי אריזת המוצר.

בית המשפט קבע כי הוראות הסימון שבתקן הסוכר אינן מתייחסות לסימון מוצר אחר שהסוכר הוא אחד מרכיביו. בית המשפט קיבל את עמדת החברה, לפיה כשאחד הרכיבים במוצר הוא מזון שחל עליו תקן ישראלי, אין לפרט את רכיביו, אלא לציין את שמו על פי התקן החל עליו, ואין כוונה לגרור את כל הוראות הסימון של המוצר כמוצר עצמאי, לסימונו של המוצר כרכיב במוצר אחר.

משהוברר כי סוכר יכול להיחשב כ"רכיב טבעי" בהתקיים התנאים המנויים בתקן הסימון, הרי הנטל מוטל על המבקשים להוכיח כי הסוכר שבמוצרי הקטשופ אותם מייצרת החברה אינו מקיים את התנאים הנ"ל. ואולם, בית המשפט קבע כי המבקשים לא עמדו בנטל המוטל עליהם בעניין זה, וכי אין אפשרות סבירה לכך שטענת הפרת חובה חקוקה שעניינה הפרת הוראות התקנים הישראלים תוכרע לטובת המבקשים, ומשכך דחה את אישור התביעה כייצוגית.

[ת"צ (מרכז) 46766-12-15 ניצן ואח' נ' אסם תעשיות מזון בעמ', ניתן ביום 8 במאי 2018, ע"י כבוד השופט יחזקאל קינר]

 



תגיות המאמר: מכס, סימון מוצרי מזון


 
     
     
     
   
 
אודות כותב המאמר:

עו"ד גיל נדל הכותב הינו עורך דין העוסק בדיני יבוא ויצוא, מסים עקיפים, דיני סחר חוץ, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני, ומשמש כיועץ המשפטי של לשכת סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים – תל אביב. ניתן להוריד מאמרים נוספים פרי עטו של עו"ד גיל נדל באתר האינטרנט: www.nadel-law.co.il

 
     
   
 

מאמרים נוספים מאת עו"ד גיל נדל

מאת: עו"ד גיל נדלדיני מיסים04/04/19208 צפיות
בית המשפט דחה תביעת יבואן נגד רשות המיסים אגף המכס בגין נזקי עיכוב תיק-יד יוקרתי

מאת: עו"ד גיל נדלדיני מיסים04/04/19215 צפיות
מהם המקרים בהם פעולה מסחרית עלולה לעלות כדי סחר עם האויב?

מאת: עו"ד גיל נדלדיני מיסים04/04/19197 צפיות
בית משפט השלום קבע כי רשות המסים לא תשיב זהב שחולט לטוען לבעלות.

מאת: עו"ד גיל נדלדיני מיסים04/04/19197 צפיות
עמיל מכס הגיש תביעה כספית כנגד משווקת סוכר, להשבת כספים שהוציא עמיל המכס על שירותי עמילות מכס ותיאום שירותי שילוח בינלאומי שהעניק למשווקת, בגין מכולת סוכר במשקל 24 טונות.

מאת: עו"ד גיל נדלדיני מיסים04/04/19202 צפיות
תביעתה של חברת פלאפון תקשורת בע"מ נגד בית המכס נתב"ג לודבדבר קבילותן של הנחות לצרכי מסי יבוא

מאת: עו"ד גיל נדלדיני מיסים04/04/19191 צפיות
יבואן טלפונים סלולאריים, תושב עזה, עתר לבית משפט השלום בתביעה למתן צו עשה להשבת טובין תפוסים כנגד מדינת ישראל.

מאת: עו"ד גיל נדלמכס04/04/19191 צפיות
עניינה של סקירה זו בהחלטת בית משפט השלום באשדוד, בבקשתה של דינמיק שירותי ספנות להשבת כספים שנגבו מצד חברת נמל אשדוד בע"מ.

מאמרים נוספים בנושא מכס

מאת: עו"ד גיל נדלמכס04/04/19191 צפיות
עניינה של סקירה זו בהחלטת בית משפט השלום באשדוד, בבקשתה של דינמיק שירותי ספנות להשבת כספים שנגבו מצד חברת נמל אשדוד בע"מ.

מאת: עו"ד גיל נדלמכס13/08/181198 צפיות
בסקירה זו נתאר את החלטת בית משפט המחוזי ירושלים, בבקשתו של מנהל מס ערך מוסף לחייב את חברת אוריינט אקספרס בילדינג בע"מ להפקיד ערבות, וזאת לצורך הבטחת תשלום הוצאותיו של מנהל מס ערך מוסך, במסגרת הליך ערעור המס, אשר הוגש על ידי אוריינט אקספרס.

מאת: עו"ד גיל נדלמכס13/08/181217 צפיות
על פי פרסומים מן התקופה האחרונה, ארצות הברית בעידן דונלד טראמפ פתחה במלחמת סחר רחבת היקף כנגד סין. כך, צוין כי בכוונת ארצות הברית להגיש תביעה נגד סין בארגון הסחר העולמי (WTO) בגין גניבת קניין רוחני, וכן, כי בכוונתה להטיל מכסים בהיקף של 50 מיליארד דולר, כנגד יבוא סחורות טכנולוגיות, שמקורן בסין, בטענה כי אלו יוצרו תוך גניבת קניין רוחני מארה"ב.

מאת: עו"ד גיל נדלמכס13/08/181183 צפיות
רשות המסים, כרשות מינהלית, מחזיקה בידי כלי אכיפה רבים לצורך גביית חובות מס. בין היתר, רשאית רשות המסים בנסיבות מסוימות להטיל עיקולים, לעכב שחרור משלוחי יבוא, לדרוש קנסות אם חוב לא שולם במועד, ועוד. אחד מן הכלים שהוקנה לרשות המסים הוא לבצע, בנסיבות המתאימות, "הרמת מסך" כאשר החייב במס, על פי הטענה, ביצע פעולות של הברחת נכסים, מכירת נכסים ללא תמורה, לחברה קשורה.

מאת: עו"ד גיל נדלמכס13/08/181154 צפיות
חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע"ו- 2016, מסדיר את ענף הרכב בישראל על תחומיו השונים, ובכלל זה: ייצור , יבוא וסחר ברכב וייצור, ייבוא וסחר במוצרי תעבורה, מתן שירותי תחזוקה לרכב, שמאות רכב. בחודש יוני האחרון התקבלו בקריאה שנייה ושלישית תיקונים לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע"ו-2016 שהוצעו על ידי משרד התחבורה, במטרה להקל על הקשיים שהתגלו ביישום החוק. התיקונים שהוצעו עוסקים בעיקר בהסרת הגבולות על יבואן זעיר ביבוא רכב משומש, אוטובוס, משאית וכו'.

מאת: עו"ד גיל נדלמכס13/08/181149 צפיות
המדינה לא חויבה בפיצוי על אף שלא השיבה את התפוס

מאת: עו"ד גיל נדלמכס13/08/181144 צפיות
העותרת, אחת משתי יצרניות המלט הפועלות בישראל, פנתה לממונה על היטלי סחר במדינת ישראל (להלן: "הממונה"), על מנת שיפתח בחקירת היצף על יבוא מלט מיוון ומטורקיה, ויורה על הטלת ערובה זמנית על יבואניות המלט לישראל.

 
 
 

כל הזכויות שמורות © 2008 ACADEMICS
השימוש באתר בכפוף ל תנאי השימוש  ומדיניות הפרטיות. התכנים באתר מופצים תחת רשיון קראייטיב קומונס - ייחוס-איסור יצירות נגזרות 3.0 Unported

christian louboutin replica