ביקורת: דברים שאני יודעת – משחק מרגש במחזה משובח על משפחה שמתפרקת – בית ליסין
מאת חיים נוי
"דברים שאני יודעת" מאת המחזאי האוסטרלי אנדרו בובל , העולה בתיאטרון בית ליסין בשיתוף תיאטרון חיפה, היא הצגה מרגשת , נוקבת, תוססת , המציפה לעיתים את הצופים בלחלוחית בעיניים וגם מענגת בחוויה תיאטרלית דרמטית, עם ניחוחות קומיים.
הבמאי משה נאור הצליח ללהטט עם להקת השחקנים המעולה, בראשות יונה אליאן קשת וגדי יגיל, והתוצאה היא הפקה מרשימה , העוסקת בחיי משפחה, המתפרקת והולכת לנגד עינינו.
העלילה עוסקת במשפחה המתגוררת באוסטרליה. פראן היא אחות בבית חוליםהמנהלת את ענייני הבית ביד רמה. בוב בעלה הוא גמלאי המבלה את זמנו בטיפוח גינת הורדים שלו. רוזי, הבת הצעירה, נסעה לטיול בחו"ל, אך נאלצת לחזור הביתה לאחר שבחור שהכירה, נוטש אותה לאחר שגנב את כספה. פיפ, מתכוונת להתגרש מבעלה ולעקור לקנדה עם ילדיה. מארק מתוודה כי הוא בעצם בהליכים לשינוי מין ומתכוון לממש זאת בקרוב ולעבור לעיר אחרת. בן הוא איש חברת הייטק שאינו שולט בתקציבו ומועל בכספי החברה וגם מתדרדר לסמים.
עם כל זאת צריכה פראן להתמודד ומגלה לבעלה כי בעצם לא אהבה אותו וכי היא נשארה איתו רק בגלל הילדים. היא גם מגלה שהיה לה רומן מהצד אך לא מימשה אותו ואפילו שמרה בצד כסף לשעת חרום .
הסיום מצמרר ועצוב ובעצם אינו הפי אנד.
יונה אליאן-קשת מגלמת במשחק נפלא את אם המשפחה, פראן. יונה היא שחקנית משכמה ומעלה ומשחקה ראוי לתשואות מיוחדת. אין ספק שתפקיד פראן הוא אחד משיאי הקריירה שלה.
גדי יגיל מגלם במשחק מרגש את בוב, אבי המשפחה. גדי מגיש משחק מקצועי נפלא ומוצלח. גדי הוא חיית במה ותיקה ומשחקו הוא עוד שלב בפסגת הקריירה הנהדרת שלו.
מיכל עוזיאל הנהדרת גונבת לפעמים את ההצגה בזכות ביצועים מרשימים בתפקידה כרוזי. מיכל היא בוגרת טרייה של בית ספר למשחק לוינשטיין ויכולותיה המקצועיות הן מרשימות מאוד והיא צפויה להפתיע אותנו בהצגות הבאות.
יעל וקשטיין כפיפ היא מוצלחת מאוד ומגישה משחק נוקב ומעולה. יעל היא שחקנית בעלת יכולות רבות ואחת משיאיהן בהצגה הוא קטע המכתב לאימא.
גיא גורביץ כבן מפליא לשחק את הבן הסורר והקטע בו הוא מתוודה על המעילה הוא מוצלח במיוחד.
מחמאות מיוחדות על ביצוע מרשים ומרגש מאוד מגיעות לעידו רוזנברג בתפקיד מארק , המתוודה בפני הוריו על כוונתו לשנות את מינו ולהפוך לבת. עידו מגיש משחק מדויק ונפלא והקטע בינו לבין אחותו רוזי הוא מרשים ומציף בלחלוחית של דמעות את הצופים ואת השחקן ועמיתתו בעצמם.
התרגום של דורי פרנס הוא עכשווי וקולח. כנרת פיש עיצבה תפאורה יפה של גזע עץ ענק וערוגת פרחים בביתם של בני המשפחה. אורנה סמורגונסקי עצבה תלבושות ראויות ונאות. שאול בסר אחראי למוזיקה המוצלחת. קרן גרנק עצבה תאורה ראויה. שרון גל עצבה את התנועה הנאה.ההפקה היא בשיתוף פעולה של תיאטרון בית ליסין עם תיאטרון חיפה ותעלה בתל אביב ובחיפה
הכותב הוא חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, עורך ראשי לשעבר סוכנות הידיעות עתים, חבר אגודת העיתונאים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים.
צלם – כפיר בולוטין