פתח דבר
עניינה של סקירה זו, בתביעה שהוגשה לבית השלום בהרצליה על ידי יבואן של מוצרי מולטימדיה ("היבואן"), כנגד רשות המיסים אגף המכס בגין מחלוקת באשר לסיווג לצורכי מכס של מכשירים מסוג קינקט המשמשים להפעלת קונסולות משחקי וידאו באמצאות תנועות וקול ושלטים אלחוטיים בעלי בקרה מרחוק.
עובדות המקרה
היבואן ייבא את מכשירי הקינקט והשלטים בין השנים 2014 – 2017. מכשירי הקינקט סווגו על ידי הרשות בפרט המכס 85.25.8000 אשר פתור ממכס ומוגדר "מצלמות טלוויזיה, מצלמות ספרתיות ומצלמות וידאו מקליטות" והשלטים סווגו בפרט המכס 85.25.9200 שפטור אף הוא ממכס ומוגדר כ-"מכשירים לבקרה מרחוק ברדיו".
בשנת 2017 החליטה הרשות לשנות את סיווגם של מכשירי הקינקט והשלטים לפרט המכס 95.04.500 שעניינו בין היתר קונסולות, משחקי וידאו ומכונות משחק וידאו, וזאת לאחר בדיקה שערכה הרשות ובה התגלה כי שימושם העיקרי של מכשירי הקינקט והשלטים עם קונסולות משחקים ומכונות משחק. בעקבות כך, הוצאה ליבואן הודעת חיוב בסך 319,836 ₪ בגין תוספת מיסי יבוא.
לאחר דין ודברים שניהלו הרשות והיבואן התקבלה אצל היבואן החלטת ועדת מיסים עקיפים שבה הומלץ לוותר על החסר במס לגבי השלטים בלבד בכפוף להוכחת סעיף 3 לחוק מיסים עקיפים.
הדיון המשפטי
לשם הכרעה בסוגיה, נעזר בית המשפט בפסק הדין "מירון מפעלי תעשיות הגליל" אשר קבע מספר שלבים לצורך סיווג טובין והם: בחינת מהותם וטיבם הפיזיים של הטובין ושימוש שנעשה בהם בפועל בשלב הראשון, בחינת מהותם המשפטית בהתאם לכללי הפרשנות בשלב השני והתאמה בין הטובין ופרט המכס המתאים לו בשלב השלישי.
בהתאם לאמור, בחן בית המשפט בשלב הראשון את השימוש אשר נעשה בפועל במכשירי הקינקט וקבע כי אלו משמשים כאביזר של קונסולות משחק. בתוך כך, מתח בית המשפט ביקורת על התנהלות היבואן אשר נמנע מלתאר את מכשירי הקינקט ולהציג את שימושם העיקרי בתצהיריו ובחירתו להציגם תוך הבאתם לאולם בית המשפט והפעלתם בצמידות לקונסולות משחק הווידאו.
בקביעתו בית המשפט בחר להתבסס על מצהיר מטעם הרשות אשר תיאר את מכשיר הקינקט כאמצעי תקשורת בין המשתמש וקונסולת המשחק באמצעות חיישני תנועה. בית המשפט אף הדגיש כי טענה זו לא נסתרה על ידי התובע באף שלב.
כמו כן, בית המשפט התייחס בביטול לטענת היבואן לפיה, מכשיר הקינקט נמכר לחברות בתחום הרפואה לצורך מחקר וזאת מאחר ולא עלה בידי היבואן למסור את שמות החברות המשתמשות במכשיר לצורכי מחקר או את אחוז מכשרי הקינקט אשר נמכרים לשם ביצוע מחקר לעומת אחוז המכשירים אשר נמכרים לצורך הפעלת קונסולות משחק.
בנוסף, בית המשפט שלל את ההשוואה שערך היבואן בין מכשירי הקינקט ובין מצלמות המיועדות לקיום שיחות ועידה מאחר והיבואן כלל לא התייחס לנושא בתצהירו ומשום שהמצהיר מטעם הרשות העיד כי הוא אינו יכול לאשר כי בין שני המכשירים ישנם מאפיינים דומים.
בשלב השני נדרש בית המשפט לקבוע האם מכשירי הקינקט מתאימים לסיווג כ-"מצלמות טלויזיה, מצלמות ספרתיות... ומצלמות וידאו מקליטות..." או לסיווגם כ- "אביזרים המתאימים לשימוש בלעדי או עיקרי עם קונסולות משחקי וידאו".
בהתאם לקביעתו של בית המשפט בשלב הראשון, קבע בית המשפט כי הסיווג המתאים ביותר למכשירי הקינקט הוא "אביזרים המתאימים לשימוש בלעדי או עיקרי עם קונסולות משחקי וידאו" בפרט מכס 95.04-5000.
בהתייחס לשלטים, קבע בית המשפט כי השלטים הם אביזרים מהותיים, עיקריים וחיוניים לקונסולות המשחק בהתאם לעמדת הרשות, מאחר והיבואן נמנע מלהציג ולתאר את השימוש בשלטים בתצהירו ומאחר והיבואן נמנע מהעדת איש בעל ידע טכני בקשר לשלטים.
בית המשפט אף הדגיש בהחלטתו כי סוכן המכס אשר העיד מטעם התובע, ציין כי השלטים משמשים בעיקר כאביזר לקונסולה וכי לא ניתן להפעיל את הקונסולות ללא שלטים.
כמו כן, בית המשפט קבע בהתאם לעמדת הרשות כי הכללים בפרק 95 לצו תעריף המכס קובעים כי חלקים ואביזרים המתאימים לשימוש בלעדי או עיקרי עם הפריטים שבפרק זה, סיווגם עם אותם פריטים ועל כן, יש לסווג את השלטים כ- "אביזרים המתאימים לשימוש עיקרי ובלעדי עם קונסולות משחקי וידאו" בפרט מכס 95.04-5000.
לבסוף בית המשפט בחר אף לדחות את טענת היבואן בדבר תחולת חוק מיסים עקיפים לאחר שלא עלה בידי היבואן להוכיח כי הוא לא "גלגל" את המס על כתפי לקוחותיו.
לעניין זה, בית המשפט ביקר את היבואן אשר בחר לצרף לתצהירו מאות חשבוניות וקבלות באופן סתמי ומבלי לצרף הסבר ראוי, וקבע כי אלו לא יכולים לבד להוכיח את טענתו.
סוף דבר
בית המשפט דחה את תביעתו של היבואן ובחר לחייב אותו בהוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 20,000 ₪.
ת"א 19316-05-18 שרון נ' מדינת ישראל