חפש מאמרים:
שלום אורח
30.03.2020
 
   
מאמרים בקטגוריות של:

   
 

לקבל פטור מגירעונות מכס גם כאשר המכס לכאורה צודק

מאת: עו"ד גיל נדלמכס10/03/202095 צפיות שתף בטוויטר |   שתף בפייסבוק

סעיף 3 לחוק מסים עקיפים, מאפשר לנישום לקבל פטור מתשלום חוב מס עקיף גם כאשר הרשות צודקת, עקרונית, בעמדתה. רשות המכס לא ממש אוהבת אותו, מפרשת אותו בצמצום, ומקשה על ציבור הנישומים ליהנות ממנו. נביא מספר טיפים שיסייעו, במקרה הצורך, להשיג את הפטור הנכסף.

דרישת הגרעון מתייחסת אל העבר, ודורשת מן היבואן לשלם חוב מסי יבוא בגין שחרורים שנעשו בעבר. לעיתים, בעיקר בשאלות סיווג, קיים גם היבט עתידי למחלוקת מול הרשויות, שכן אותה עמדה שהביאה את הרשות לדרוש מס בגין העבר תוביל את הרשות לדרוש מהיבואן לשלם מס בגין שחרורים עתידיים. עם זאת, פעמים רבות מוכן היבואן לשלם בעתיד את המס, וכל מעייניו נתונים לניסיון היחלצות מדרישת התשלום הרטרואקטיבית. ההיגיון פשוט- בשחרורים עתידיים יגלגל היבואן את המס על הקונים ובכך הנזק הישיר ליבואן יקטן. לעומת זאת, במכירות שנעשו בעבר היבואן לא גלגל את המס הקונים, שהרי לא ידע שהטובין חייבים במס, ועל כן היבואן נאלץ לממן מכיסו את חוב המס.

סעיף 3 לחוק מסים עקיפים

המחוקק היה ער למצוקתו של היבואן במקרה של חוב מס רטרואקטיבי ועל כך קבע מנגנון המאפשר ליבואן לקבל פטור מתשלום חוב המס בתנאים מסוימים. כוונתנו לסעיף 3 לחוק מסים עקיפים (מס ששולם ביתר או בחסר), תשכ"ח-1968. על פי סעיף 3 לחוק, היבואן יהיה פטור מתשלום חוב מס באם: (1) חוב המס אינו נובע מידיעה בלתי נכונה שהיבואן מסר או מידיעה שהיה עליו למסור ולא מסר; (2) היבואן לא ידע או לא היה צריך לדעת על קיומו של החסר במס; (3) היבואן לא גלגל את המס על הקונים.

כפי שהבהיר זאת יפה בית המשפט העליון באחד העניינים, לב ליבו של ההסדר הינו תום לב. יבואן שסבר בתום לב כי המוצר פטור ממסי יבוא ובהתאם לכך תמחר את המוצר יקבל פטור מתשלום החוב. מצד שני, יבואן שהיה צריך לחשוד שהמכשיר חייב במיסי יבוא אך העדיף לעצום את עיניו, לא לברר, ולא לשלם את המס מלכתחילה, לא יוכל ליהנות מהפטור.

מקרה לדוגמא: מחלוקת סיווג

ניקח לדוגמא מקרה של מחלוקת בין היבואן לרשות המכס בנוגע לסיווג של מכשיר מסוים: לטענת רשות המכס מדובר במכשיר המסווג בפרט החייב במכס, ואילו לטענת היבואן מדובר במכשיר המסווג בפרט פטור. לשם קבלת הפטור היבואן נדרש להראות כי פעל בתום לב. ראשי, היבואן יצטרך להראות כי בעת ששחרר את הטובין בפטור ממסי יבוא הוא צירף לרשות המכס את כל החומר הנדרש, ולא הציג מצגים שאינם נכונים בקשר לטובין. כמו כן, על היבואן להראות כי הוא לא סבר שמכשיר מסווג בפרט מכס חייב, וכי היבואן סביר לא היה חושב אף הוא שהמכשיר מסווג בפרט מכס חייב. לסיום, היבואן נדרש להראות שלא גלגל את המס על הקונים.

רשות המכס לא אוהבת את סעיף 3 לחוק מסים עקיפים

סעיף 3 לחוק מסים עקיפים תקוע לרשות כמו עצם בגרון. אם אנחנו צודקים בעמדתנו – למה שנוותר ליבואן על המס הנדרש? מדוע הקופה הציבורית צריכה לממן את מחדלו של היבואן?

אבל, חוק הוא חוק, ורשות המכס חייבת לכבדו. אז מה רשות המכס עושה? מפרשת את החוק באופן מצומצם ומאוד לא ליברלי, עד שמעטים המקרים שבהם רשות המכס פוטרת את היבואן מתשלום החוב. על פי ההערכות של העוסקים בתחום, רק אחוזים בודדים מהבקשות לפי סעיף 3 נענות בחיוב.

התנאי השני בסעיף 3 לחוק מהווה את המכשלה הגדולה העומדת בפני היבואנים, ורשות המכס מרבה לטעון כי היבואן ידע או היה עליו לדעת על קיומו של החסר. הדבר מופיע תדיר במחלוקות סיווג. רשות המכס נוהגת להיאחז בתנאי השני של הסעיף, וטוענת כלפי היבואן כי ידע או היה עליו לדעת שיש לסווג את הטובין בפרט חייב המסי יבוא. כדי להוסיף שמן למדורה, סוברת רשות המכס, ולעמדה זו תימוכין בחוק ובפסיקת בית המשפט השלום בירושלים (הערכאה הראשונה (הנמוכה) במדינת ישראל), כי יש לייחס ליבואן את ידיעתו של סוכן המכס שלו, המהווה שליח של היבואן, ועל כן יש לשאול האם על סוכן המכס היה לדעת שיש לסווג את המוצר הפרט החייב במיסי יבוא.

במחלוקות המתגלות בעקבות פסילת תעודות מקור, מסתמכת רשות המכס על התנאי הראשון של הסעיף, וטוענת שתעודת מקור שנפסלה הינה בבחינת ידיעה בלתי נכונה שמסר היבואן. לא משנה לרשות המכס שבעת שחרור הטובין התעודה הייתה בתוקף והיבואן הסתמך עליה בתום לב. המבחן הוא אובייקטיבי לחלוטין, טוענת רשות המכס, ותעודה שנפסלה נחשבת לידיעה שאינה נכונה. עמדה זו אינה תמוהה, לכל הפחות ביחס לתעודות מקור מהאיחוד האירופי, המונפקות וחתומות ע"י רשויות המכס באירופה. אם שורשו של הפטור נעוץ בעיקרון תום הלב, מדוע יש "להעניש" יבואן אשר הסתמך על תעודה שהונפקה ע"י רשות מכס ממלכתית? האם יש לצפות שהיבואן יאמת את נכונותה של תעודה רשמית? האם רשות המכס הישראלית מצפה שיתייחסו באופן זהה לתעודות המונפקות על ידה?

על אף התימהון הרב, עמדת רשות המכס אושרה ע"י בתי המשפט בישראל, לרבות בית המשפט העליון.

התנאי השלישי של הסעיף - אי גלגול המס הנדרש על הקונים- אינו מהווה, בדרך כלל, מכשלה בפני היבואן במקרה של גרעון מכס, בשונה מהמקרה המקביל של הוכחת אי גלגול מס ששולם ביתר.

כיצד בכל זאת ניתן לעמוד בדרישת סעיף 3 לחוק מסים עקיפים?

עם זאת, היו מקרים שבהם בתי המשפט קיבלו את עמדת היבואן ופטרו אותו מתשלום חוב המס בהתבסס על סעיף 3 לחוק מסים עקיפים. ליקטנו כמה טיפים מועילים לעמידה בתנאי השני של הסעיף (שהיינו שהיבואן לא ידע או לא היה עליו לדעת על קיומו של החסר(. 1. מלכתחילה, רצוי לצאת לדרך לאחר שקיבלתם אישור/חוות דעת מסוכן המכס בנוגע לעמדת הסיווג (או הצהרת ערך הטובין לצורכי מכס). חשוב להעביר לסוכן המכס את כל המידע הרלבנטי ולקבל ממנו התייחסות ברורה. באופן זה תוכלו לתמוך בטענתכם שלא ידעתם ושלא היה עליכם לדעת (לרבות סוכן המכס) על קיום החסר. אם המקרה נראה כבעייתי - אל תהמרו על סעיף 3. עדיף לפנות לבקשה למידע מוקדם אצל רשות המכס, ובמקרה הצורך, כאשר הרשות קבעה כי המוצר חייב במיסי יבוא, לשלם את המס אגב מחאה ולתבוע השבה. 2. כדאי מאוד לברר האם קיימת הנחייה של רשות המכס הרלבנטית לעניינכם. במספר מקרים  נשללה הטענה בדבר "ידע או היה עליו לדעת על החסר", לאור קיומה של הנחיית הרשות. 3. כדאי לעקוב ולתעד במידת האפשר את עמדת המתחרים בשוק. מהמחירים הנדרשים ע"י המתחרים, ניתן ללמוד על שיעור מסי היבוא המשולמים על ידם, ועל עמדת הסיווג שלהם. במקרה אחד בית המשפט הביע נכונות להיעזר בנתון זה. 4. היתממות ועצימת עיניים לא יעזרו!  בית המשפט השלום בת"א, באחד מפסקי הדין "זרק מכל המדרגות" יבואן (וסוכן מכס), לאחר שהתברר לבית המשפט שהטובין לא נבדקו ע"י היבואן וסוכן המכס לצורך סיווגם מזה עשר שנים! 5. לעיתים מעורבים גופים ממשלתיים נוספים בתהליך שחרור הטובין: משרד הכלכלה, משרד הבריאות (אגף הרוקחות, שירות המזון), משרד החקלאות, מכון התקנים, ועוד. חשוב לבדוק מהי עמדת אתם גופים, שכן פעמים רבות עמדתם תואמת את עמדתכם ומנוגדת לעמדת רשות המכס. במקרה אחד, יבואן ייבא צימוקים וסווג אותם כאוכמניות (החייבות במיסי יבוא בשיעור נמוך יותר). ליבואן הוצאה דרישת גירעון, והיבואן טען להגנתו כי לא ידע שמדובר בצימוקים, וחשב מדובר באוכמניות. מבחינה עובדתית התברר כי אכן מדובר בצימוקים, אך היבואן הופטר מתשלום חוב המס, שכן הוכח לבית המשפט, בין היתר, שאנשי משרד החקלאות התבלבלו אף הם ביחס לאותם טובין ולא ידעו האם הם צימוקים או שמא אוכמניות. החשוב מכל - לעקוב אחרי התנהלות שחרור המטענים שלכם. שחרורים שנפלו לבדיקות פיזיות ויסודיות ואושרו על ידי בית המכס עשויים למלט אתכם מהצרה. במספר מקרים היה די בקיומו של אישור הרשות כדי לשלול את עמדת המכס כאילו היבואן "ידע או היה עליו לדעת על החסר". 
כפי שכבר הערנו מספר פעמים, עמדת רשות המכס אינה בבחינת "כזה ראה וקדש", והיא כפופה לביקורת שיפוטית. היו מקרים שבהם בתי המשפט דחו את עמדת רשות המכס וקבעו שהיבואן עמד בתנאי סעיף 3 לחוק מסים עקיפים, וביטלו, בהתאם לכך, את דרישות החיוב.

 



תגיות המאמר: מיסים, יבוא, יצוא, מכס


 
     
     
     
   
 
אודות כותב המאמר:

עו"ד גיל נדל הכותב הינו עורך דין העוסק בדיני יבוא ויצוא, מסים עקיפים, דיני סחר חוץ, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני, ומשמש כיועץ המשפטי של לשכת סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים – תל אביב. ניתן להוריד מאמרים נוספים פרי עטו של עו"ד גיל נדל באתר האינטרנט: www.nadel-law.co.il

 
     
   
 

מאמרים נוספים מאת עו"ד גיל נדל

מאת: עו"ד גיל נדלמכס05/03/20124 צפיות
לאחרונה ניתן פסק דינו של בית המשפט העליון אשר דן בשאלה האם יש לכלול בערך הטובין לצרכי מכס גם תמלוגים להפעלת חנויות קונספט ממותגות.

מאת: עו"ד גיל נדלמכס03/03/20138 צפיות
לאחרונה פורסמה הנחיה מטעם פרקליט המדינה, שמטרתה היא להתוות את מדיניות התביעה בשיקולי העמדה לדין של תאגיד. ההנחיה מבהירה כי במקרים מסומים ניתן יהיה להימנע מהרשעת התאגיד, אם כאשר לצד התחייבות זו יציג התאגיד תכנית אכיפה פנימית ושינויים ארגוניים מתאימים, אשר ימנעו אפשרות לביצוען של עבירות דומות בעתיד.

מאת: עו"ד גיל נדלמכס27/02/20176 צפיות
עניינה של סקירה זו, בתביעה שהוגשה לבית המשפט המחוזי בלוד על ידי יצרנית היינות יקבי כרמל כנגד אגף המכס ברשות המיסים, בעקבות מחלוקת בין הצדדים בסוגיית פטור מותנה מתשלום מס קניה בעת יבוא כוהל לייצור משקאות משכרים.

מאת: עו"ד גיל נדלמכס24/02/20175 צפיות
בית המשפט הגיע למסקנה כי החלטת רשות המכס היא סבירה, ואין מקום להצהיר על בטלותה של הודעת הגירעון.

מאת: עו"ד גיל נדלמכס17/02/20194 צפיות
לאחרונה אישר בית המשפט השלום בחיפה הסדר אליו הגיעו הצדדים בתובענה ייצוגית, שתוצאתו היא הסתלקות של מגיש התביעה ודחיית תביעתו האישית של המגיש התביעה, דבר המבטל את המשך ניהול ההליך בכתליי בית המשפט לתובענות ייצוגיות.

מאת: עו"ד גיל נדלמכס12/02/20214 צפיות
בסקירה זו נסקור את פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים, אשר קבע כי הייתה אפוא הצדקה להגשת העתירה על ידי החטיבה וכי המדינה לא מילאה אחר חובתה הקבועה בסעיף סעיף 7(ב) לחוק חופש המידע, המורה כי על הרשות הציבורית לקבל החלטה בבקשה לקבלת מידע ולהודיעה עליה למבקש ללא שיהוי, ולא יאוחר מ-30 ימים מקבלת הבקשה.

מאת: עו"ד גיל נדלמכס30/01/20267 צפיות
במסגרת גזר דין שניתן ממש לאחרונה, גזר בית משפט השלום בתל אביב-יפו, על 3 נאשמים, עונשי מאסר בפועל, בשל עבירות בתחום המע"מ ומס הקניה, אשר מתשלומם התחמקו הנאשמים, במסגרת עיסוקם.

מאמרים נוספים בנושא מכס

מאת: עו"ד גיל נדלמכס05/03/20124 צפיות
לאחרונה ניתן פסק דינו של בית המשפט העליון אשר דן בשאלה האם יש לכלול בערך הטובין לצרכי מכס גם תמלוגים להפעלת חנויות קונספט ממותגות.

מאת: עו"ד גיל נדלמכס03/03/20138 צפיות
לאחרונה פורסמה הנחיה מטעם פרקליט המדינה, שמטרתה היא להתוות את מדיניות התביעה בשיקולי העמדה לדין של תאגיד. ההנחיה מבהירה כי במקרים מסומים ניתן יהיה להימנע מהרשעת התאגיד, אם כאשר לצד התחייבות זו יציג התאגיד תכנית אכיפה פנימית ושינויים ארגוניים מתאימים, אשר ימנעו אפשרות לביצוען של עבירות דומות בעתיד.

מאת: עו"ד גיל נדלמכס27/02/20176 צפיות
עניינה של סקירה זו, בתביעה שהוגשה לבית המשפט המחוזי בלוד על ידי יצרנית היינות יקבי כרמל כנגד אגף המכס ברשות המיסים, בעקבות מחלוקת בין הצדדים בסוגיית פטור מותנה מתשלום מס קניה בעת יבוא כוהל לייצור משקאות משכרים.

מאת: עו"ד גיל נדלמכס24/02/20175 צפיות
בית המשפט הגיע למסקנה כי החלטת רשות המכס היא סבירה, ואין מקום להצהיר על בטלותה של הודעת הגירעון.

מאת: עו"ד גיל נדלמכס17/02/20194 צפיות
לאחרונה אישר בית המשפט השלום בחיפה הסדר אליו הגיעו הצדדים בתובענה ייצוגית, שתוצאתו היא הסתלקות של מגיש התביעה ודחיית תביעתו האישית של המגיש התביעה, דבר המבטל את המשך ניהול ההליך בכתליי בית המשפט לתובענות ייצוגיות.

מאת: עו"ד גיל נדלמכס12/02/20214 צפיות
בסקירה זו נסקור את פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים, אשר קבע כי הייתה אפוא הצדקה להגשת העתירה על ידי החטיבה וכי המדינה לא מילאה אחר חובתה הקבועה בסעיף סעיף 7(ב) לחוק חופש המידע, המורה כי על הרשות הציבורית לקבל החלטה בבקשה לקבלת מידע ולהודיעה עליה למבקש ללא שיהוי, ולא יאוחר מ-30 ימים מקבלת הבקשה.

מאת: עו"ד גיל נדלמכס30/01/20267 צפיות
במסגרת גזר דין שניתן ממש לאחרונה, גזר בית משפט השלום בתל אביב-יפו, על 3 נאשמים, עונשי מאסר בפועל, בשל עבירות בתחום המע"מ ומס הקניה, אשר מתשלומם התחמקו הנאשמים, במסגרת עיסוקם.

 
 
 

כל הזכויות שמורות © 2008 ACADEMICS
השימוש באתר בכפוף ל תנאי השימוש  ומדיניות הפרטיות. התכנים באתר מופצים תחת רשיון קראייטיב קומונס - ייחוס-איסור יצירות נגזרות 3.0 Unported

christian louboutin replica