חפש מאמרים:
שלום אורח
19.04.2024
 
   
מאמרים בקטגוריות של:

   
 

בית המשפט - גריינדר אסור ביבוא

מאת: עו"ד גיל נדלמכס24/02/2021958 צפיות שתף בטוויטר |   שתף בפייסבוק

בית המשפט: גריינדר אסור ביבוא

עו"ד גיל נדל, עו"ד דייב זיתון, עו"ד רנון גורטנשטיין

רקע:

התובע הגיש תביעה כנגד אגף המכס ברשות המסים, להשבת טובין מיובאים שנתפסו מכוח פקודת המכס, בעילה כי יעוד הטובין שנתפסו הם לצורך הכנת וצריכת סם מסוכן מסוג קנאביס.

עובדות המקרה:

לטענת התובע, הוא בעל עסק המתמחה בייבוא והפצה של מוצרי עזר לעישון תחליפי טבק, צמחי מרפא ועשבי תיבול, כמו גם פתרונות אחסון ומוצרים נלווים נוספים.

בתחילת שנת 2017, ביקש התובע לשחרר מפיקוח מכס טובין משני סוגים - כלי המשמש לגריסת חומרים צמחיים המכונה "Grinder", וכלי המכונה "EasyPuff", מעין צינור פלסטיק המתחבר לבקבוק רגיל ויוצר "מקטרת מים" (Water Pipe) - אותם הגדיר התובע כ- "טוחן תבלינים" ו- "פומית לנרגילה". הטובין הללו נתפסו על-ידי המכס.

התובע פנה למכס בדרישה לשחרר את הטובין, בטענה כי מדובר בכלים המשמשים לצורך עישון טבק וצמחים חוקיים בלבד, וכי מוצרים זהים לחלוטין שוחררו מפיקוח המכס בעבר. במענה לדרישת התובע, השיב המכס כי לאור חוות דעת מקצועית ממטה המלחמה בסמים ברשות המסים, מדובר בכלים המשמשים להכנת סמים או לצריכתם, וחל איסור על ייבואם לארץ.

בנסיבות הללו, החליטה ועדת התפיסות בבית המכס לחלט את הטובין והודיעה על כך לתובע, שהגיש ערעור על החלטת הוועדה וביקש להתיר לו לייצא את הטובין לארצות הברית, שנדחה בנימוק שמדובר בכלים האסורים לייצוא.

משכך, פנה התובע לבית משפט השלום בראשון לציון בתביעה להחזרת התפוס, מכוח פקודת המכס.

טענות הצדדים:

לטענת התובע, מדובר בהחלטה הפוגעת בזכות הקניין וחופש העיסוק שלו. עוד נטען, כי אין מדובר בכלים אסורים כהגדרתם בפקודת הסמים המסוכנים, שכן הם אינם משמשים בפועל לסמים ואין זה עיקר ייעודם. נטען כי השימוש העיקרי בגריינדרהוא לצורך טחינת תחליפי טבק, צמחי מרפא ועשבי תיבול, והוא נמכר בבתי עסק רבים באופן חופשי. לגבי הפומית, נטען כי מדובר בצינורית המיועדת להפוך את הבקבוק למעין נרגילה.

רשות המסים טענה כי הטובין חולטו כחוק, שכן בהתאם לפקודת הסמים המסוכנים מדובר בכלים שעיקר ייעודם לצריכת והכנת סמים, ועל כן המדובר בכלים האסורים לייבוא בהתאם לצו המכס.

הכרעת בית המשפט:

על מנת להכריע בטענות, היה על בית המשפט, בין היתר, לבחון האם אכן הגריינדר והפומית הם כלים אסורים לפי פקודת הסמים המסוכנים, שכן מדובר בכלים שכבר מצויים בשוק מזה זמן רב ועל כן הדרך העיקרית ללמוד על ייעוד הכלים, היא בחינת השימושים המרכזיים והדומיננטיים שנעשים בו בפועל בקרב צרכני המוצר, שכן, כאמור, הם יכולים לשמש גם לשימושים חוקיים.

בית המשפט בחן את תכלית החקיקה של הסעיף הרלוונטי בפקודת הסמים המסוכנים, על מנת שלא להחטיא את כוונת המחוקק, כאשר מנגד, בחן בית המשפט את הפגיעה בזכות הקניין ובחופש העיסוק של התובע, שתיגרם בהכנסתם להגדרה של "כלי אסור" (הפקודה אינה מפרטת מהם אותם כלים אסורים).

כמו כן, ובהתבסס על חוות הדעת השונות שהוגשו על ידי שני הצדדים, בחן כיצד ניתן להוכיח מהו הייעוד העיקרי של הכלי, שכן מסקנה לפיה נעשה בכלי מסוים שימוש לצורכי הכנת סמים מסוכנים או צריכתם, ואפילו שימוש נרחב, אין די בה, שכן יש לבדוק גם אם נעשים בכלי שימושים לגיטימיים. לא מעט כלים עשויים לשמש גם למטרות סמים וגם למטרות כשרות (כגון מספריים, משקלים, מזרקים ועוד). על כן יש לבדוק את שני צדי המשוואה, ורק אם המסקנה היא שהשימוש האסור הוא הדומיננטי והמרכזי ביחס לשימושים הלגיטימיים, אזי מדובר ב"כלי אסור".

לעניין הגריינדר, בחן בית המשפט את הראיות השונות שהביאה רשות המכס ובכלל זה, ההתייחסות ברשת האינטרנט לגריינדרכאל מכשיר שייעודו העיקרי - אם לא הבלעדי - הוא טחינת קנאביס, כאשר בית המשפט פסק שהזיהוי של המכשיר ברשת עם תחום עישון הקנאביס וההתייחסויות הרבות אליו כאל מכשיר שייעודו הוא טחינת קנאביס, מהווים ראיה משמעותית לגבי היקף השימוש בו לצורך זה.

כמו כן, בית המשפט קיבל את חוות הדעת של רשות המכס מטעם מנהל תחום מבצעים במטה למלחמה בסמים, לפיה הגריינדרמשמש בעיקר לטחינת קנאביס ומזוהה עמו; ומטעם האנתרופולוג היישומי, אשר החזיק בדעה דומה.

לגבי השימושים האחרים בגריינדר, קבע בית המשפט שגם אם נעשים בו שימושים לגיטימיים, המארג הראייתי מלמד כי השימושים האחרים בו הם ככל הנראה בהיקף מבוטל.

לפיכך, קבע בית המשפט, לאור הראיות הרבות המלמדות על שימוש רחב היקף בגריינדרלצורך טחינת קנאביס, שזהו עיקר ייעודו, ועל כן מדובר בכלי אסור בהתאם לפקודת הסמים המסוכנים.

בעניין הפומית, קבע בית המשפט כי רשות המכס הביאה ראיות רבות כי השימוש המקובל בו הוא לצורך עישון קנאביס, ובפרט לאור העובדה שבעת חיבור המוצר לבקבוק, יוצר כלי דומה מאוד לבאנג, אם לא באנג ממש, ומשכך גם הפומית נחשבת לכלי אסור לפי פקודת הסמים המסוכנים.

לאור האמור, דחה בית המשפט את התביעה להשבת הטובין התפוסים.

ת"א 24228-04-17 בן יוסף נ' רשות המיסים /אגף המכס והמע"מ - יס"מ נתב"ג (פורסם בנבו, 29.10.2020)

 



תגיות המאמר: מיסים, ייצוא, ייבוא, מכס


 
     
     
     
   
 
אודות כותב המאמר:

עו"ד גיל נדל הכותב הינו עורך דין העוסק בדיני יבוא ויצוא, מסים עקיפים, דיני סחר חוץ, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני, ומשמש כיועץ המשפטי של לשכת סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים – תל אביב. ניתן להוריד מאמרים נוספים פרי עטו של עו"ד גיל נדל באתר האינטרנט: www.nadel-law.co.il

 
     
   
 

מאמרים נוספים מאת עו"ד גיל נדל

מאת: עו"ד גיל נדלמכס02/08/231959 צפיות
יבואנית נייר, חברה בע"מ, הגישה תביעה נגד רשות המסים, להשבת תשלומי מכס ששילמה בגין שינוי סיווג נייר מיובא, אשר אותו סיווגה התובעת בעת הייבוא כפטור מתשלום מכס.

מאת: עו"ד גיל נדלמכס19/07/231973 צפיות
בית משפט השלום באשקלון קיבל תביעה של יבואן, שהוכיח כי חברות השילוח ועמילות מכס שאיתן התקשר אחראיות מכוח פעולותיהן ורשלנותן לנזקים שנגרמו לו עקב אי התאמה בין תכולת המכולה שייבא לבין המסמכים שהוגשו למכס שהביאה להחרמת המשלוח.

מאת: עו"ד גיל נדלמכס17/07/233698 צפיות
יבואן זעיר הגיש עתירה, להורות למשרד התחבורה לחדש רישיון רכב זמני שפקע, וזאת בחלוף המועד שניתן היה לחדש את רישיון הרכב בהתאם לדרישת תקנה 282(א)(3) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 ("תקנות התעבורה") . בית המשפט קבע כי משרד התחבורה התרשל בכך שלא עדכן את היבואן כי רישיון הרכב שקיבל הוא זמני ולכן יש לראות את הרישיון הזמני כקבוע.

מאת: עו"ד גיל נדלמכס24/11/222085 צפיות
תובעת הגישה תביעה נגד חברת שילוח ובלדרות ישראלית וכנגד חברה המנהלת את מסוף המטענים בנמל התעופה בן גוריון, בטענה כי משלוחים שהזמינה התובעת מסין לישראל, בעיצומה של מגיפת הקורונה, התעכבו בהגעה לישראל.

מאת: עו"ד גיל נדלמכס20/11/222174 צפיות
בסקירה זו נסקור את פסק דינו של בית המשפט השלום בפתח תקווה שדן בבקשה להחזרת התפוס, במסגרתה נדרש בית המשפט לשאלה האם התפוס, מוצר עשוי פלסטיק בדמות חזיר בר ועטוף בשיער אמיתי של בעל חיים, הינו חפץ נוי המותר בייבוא או שמא פוחלץ בעל חיים, האסור ביבוא וכיוצא מכך, נתפס על ידי רשות המכס כדין.

מאת: עו"ד גיל נדלמכס17/11/222093 צפיות
לאחרונה במסגרת בקשה שהגישה חברת ספנות לעיכוב הליכים בתיק תביעה שנפתח נגדה בגין נזקים למטען, קבע בית המשפט כי אין לקבל טענה של צד להסכם הטוען שלא ראה את התנאים הכלליים של ההסכם אפילו אם תנאים אלו הופיעו רק במסמך חיצוני או באתר האינטרנט של הצד השני, ובלבד שההסכם שבידיהם הפנה למקום בו מופיעים התנאים הנוספים.

מאת: עו"ד גיל נדלמכס06/11/222063 צפיות
במאמר זה נסקור את פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בכפר סבא, שקיבל את עמדת התובע, אדם פרטי שביצע ייבוא אישי, לפיה התנהלות הרשות בעניינו גרמה לו לנזק כספי ולעוגמת נפש.

מאמרים נוספים בנושא מכס

מאת: עו"ד גיל נדלמכס02/08/231959 צפיות
יבואנית נייר, חברה בע"מ, הגישה תביעה נגד רשות המסים, להשבת תשלומי מכס ששילמה בגין שינוי סיווג נייר מיובא, אשר אותו סיווגה התובעת בעת הייבוא כפטור מתשלום מכס.

מאת: עו"ד גיל נדלמכס19/07/231973 צפיות
בית משפט השלום באשקלון קיבל תביעה של יבואן, שהוכיח כי חברות השילוח ועמילות מכס שאיתן התקשר אחראיות מכוח פעולותיהן ורשלנותן לנזקים שנגרמו לו עקב אי התאמה בין תכולת המכולה שייבא לבין המסמכים שהוגשו למכס שהביאה להחרמת המשלוח.

מאת: עו"ד גיל נדלמכס17/07/233698 צפיות
יבואן זעיר הגיש עתירה, להורות למשרד התחבורה לחדש רישיון רכב זמני שפקע, וזאת בחלוף המועד שניתן היה לחדש את רישיון הרכב בהתאם לדרישת תקנה 282(א)(3) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 ("תקנות התעבורה") . בית המשפט קבע כי משרד התחבורה התרשל בכך שלא עדכן את היבואן כי רישיון הרכב שקיבל הוא זמני ולכן יש לראות את הרישיון הזמני כקבוע.

מאת: עו"ד גיל נדלמכס24/11/222085 צפיות
תובעת הגישה תביעה נגד חברת שילוח ובלדרות ישראלית וכנגד חברה המנהלת את מסוף המטענים בנמל התעופה בן גוריון, בטענה כי משלוחים שהזמינה התובעת מסין לישראל, בעיצומה של מגיפת הקורונה, התעכבו בהגעה לישראל.

מאת: עו"ד גיל נדלמכס20/11/222174 צפיות
בסקירה זו נסקור את פסק דינו של בית המשפט השלום בפתח תקווה שדן בבקשה להחזרת התפוס, במסגרתה נדרש בית המשפט לשאלה האם התפוס, מוצר עשוי פלסטיק בדמות חזיר בר ועטוף בשיער אמיתי של בעל חיים, הינו חפץ נוי המותר בייבוא או שמא פוחלץ בעל חיים, האסור ביבוא וכיוצא מכך, נתפס על ידי רשות המכס כדין.

מאת: עו"ד גיל נדלמכס17/11/222093 צפיות
לאחרונה במסגרת בקשה שהגישה חברת ספנות לעיכוב הליכים בתיק תביעה שנפתח נגדה בגין נזקים למטען, קבע בית המשפט כי אין לקבל טענה של צד להסכם הטוען שלא ראה את התנאים הכלליים של ההסכם אפילו אם תנאים אלו הופיעו רק במסמך חיצוני או באתר האינטרנט של הצד השני, ובלבד שההסכם שבידיהם הפנה למקום בו מופיעים התנאים הנוספים.

מאת: עו"ד גיל נדלמכס06/11/222063 צפיות
במאמר זה נסקור את פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בכפר סבא, שקיבל את עמדת התובע, אדם פרטי שביצע ייבוא אישי, לפיה התנהלות הרשות בעניינו גרמה לו לנזק כספי ולעוגמת נפש.

 
 
 

כל הזכויות שמורות © 2008 ACADEMICS
השימוש באתר בכפוף ל תנאי השימוש  ומדיניות הפרטיות. התכנים באתר מופצים תחת רשיון קראייטיב קומונס - ייחוס-איסור יצירות נגזרות 3.0 Unported

christian louboutin replica