תרשומות פנימיות של רשות המכס ייחשפו במסגרת גילוי מסמכים
עו"ד גיל נדל
תקציר:
קראו על החלטה חשובה ביותר שקיבלנו לאחרונה בתיק שאנו מייצגים בו יבואנית רכבים. במאמר זה נסקור את החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, בתיק שהמחלוקת העיקרית בו עוסקת בשאלה האם יש להוסיף לערך של כלי רכב מיובאים את ערכו של גלגל חלופי אשר נרכש בישראל ומותקן ברכבים ע"י יבואנית הרכבים לאחר גמר היבוא, כאשר המשמעות היא כמובן שיעור מס גבוה יותר על הגלגל (כשיעורו של רכב מיובא). ההחלטה קובעת כי על רשות המכס למסור לידי היבואנית מסמכים רבים וקריטיים, ביניהם תרשומות ותכתובות פנימיות של פקידי מכס, תוכני חקירות, חשבוניות ועוד.
עובדות המקרה:
יבואנית רכב גדולה מייבאת לישראל רכבים, בין היתר מסוג סובארו XV. רכבי הסובארו XV מגיעים לישראל ללא צמיג חלופי, ובמקומו קיימת ערכת ניפוח לתיקון זמני של נקרים (פנצ'רים) בצמיגים. היות שהדין קובע כי הרכבים נדרשים להימכר כשהם מצוידים בצמיג חלופי, רכשה היבואנית צמיגים חלופיים בישראל מיבואנים מקומיים, הוציאה את ערכות הניפוח מהרכבים המיובאים והכניסה במקומן את הצמיגים החלופיים.
רשות המכס הודיעה ליבואנית כי עליה לשלם מיסי ייבוא בגין הגלגלים החלופיים, זאת למרות שהיבואנית כאמור אינה מייבאת את הצמיגים החלופיים אלא רק את רכבי הסובארו עצמם.
כחלק מהליכי גילוי המסמכים בתיק, היבואנית עתרה לבית המשפט בבקשה לצו שיורה לרשות למסור לה מסמכים רלוונטיים, כאשר רשות המסים אף הגישה חלק מהמסכים במעטפה סגורה לבית המשפט, על מנת שיעיין בהם ויכריע האם יש ממש בטענת רשות המסים.
טענות הצדדים:
רשות המיסים סירבה למסור לידי היבואנית את המסמכים בטענה כי מדובר ב"תרשומות פנימיות" ועל כן הם חסויים. מנגד טענה היבואנית כי אין כל הצדקה למנוע עיון במסמכים כה חשובים ורלוונטיים לתיק, על אחת כמה וכמה כאשר מחזיק המסמכים הינו רשות מנהלית.
דיון והכרעה:
בית המשפט המחוזי לא קיבל את ניסיונות הרשות להכתיר כל מסמך שעלול להזיק להגנתה בתור "תרשומת פנימית", ופסק על גילוי נרחב של מסמכים שהוכתרו כתרשומות פנימיות, וביניהם: תכתובות דוא"ל ותכתובות פנימיות בין עובדי הרשות הנוגעות לכלי הרכב; ממצאי בדיקות כלי הרכבה שערכה הרשות; ועוד. בית המשפט יוצא מנקודת הנחה כי גילוי מסמכים נדרש להיות גילוי מירבי, כאשר ככלל מספיק שמבקש הגילוי יצביע על כך שלמסמכים עשויה להיות רלבנטיות להליך.
חשוב במיוחד לציין כי גם לגבי תוכן תיק החקירה של הרשות קבע בית המשפט כי חשש בעלמא מצד הרשות שייחשפו שיטות עבודה וחקירה שלה, אינו טעם מספיק על מנת להצדיק חיסיון מלא על כל תוכן תיק החקירה.
משמעות הדברים היא שלא כל מסמך אשר תכתיר הרשות כתרשומת פנימית, יקבל באופן אוטומטי את הגנת בית המשפט, וזאת ככל הנראה לאור תקנות סדר הדין החדשות, אשר מחייבות גילוי ועיון מסמכים נרחב בין צדדים לתיק, גם אם מדובר במסמכים 'מזיקים'.
גם הרשות, אגב, הגישה בקשה לצו שיורה ליבואנית, בין היתר, לפנות לצד שלישי שאינו צד למחלוקת, על מנת לקבל ממנו מסמכים ומידע ולהעבירם לרשות. בית המשפט דחה בקשה זו וקבע כי אין לחייב את התובעת לפנות לצד שלישי, ועל הרשות להלך בדרך המלך ולבקש לזמן את הצד השלישי לעדות.
ברכות לעו"ד דייב זיתון ועו"ד רנון גורטשנשטיין שטיפלו ועודם מטפלים בתיק זה.
[ת"א (תל אביב-יפו) 26794-05-19 יפנאוטו- חברה ישראלית לרכב בע"מ נ' בית המכס נתב"ג לוד, מיום 25 במאי 2021, ע"י כבוד השופטת עינת רביד].