חפש מאמרים:
שלום אורח
25.01.2022
 
   
מאמרים בקטגוריות של:

   
 

ההובלה עולה ורשות המיסים מרוויחה

מאת: עו"ד גיל נדלמכס03/10/2021436 צפיות שתף בטוויטר |   שתף בפייסבוק

ההובלה עולה ורשות המיסים מרוויחה

עו"ד גיל נדל

מחירי ההובלה הימית במכולות ממשיכים להמריא כלפי מעלה, ושוברים שיאים חדשים. המשמעות היא כמובן, עלייה של מחירי הסחורות. על פי הפרסומים האחרונים,  המצב עוד ילך ויחמיר עם ההתפרצות החוזרת של הקורונה בסין, שמביאה להגבלות על תפקוד נמלים מרכזיים בסין ובראשם נמל נינגבו.  בסופו של דבר - מי שמשלם את המחיר הוא הצרכן. עלויות מחירי ההובלה מגדילה את העלות ליבואן, שבתורו - מגלגל את העלות על הצרכן.

מסתבר, שבאירוע המתגלגל הזה קיים שחקן נוסף, שהגדיל את הכנסותיו כתוצאה מנסיקת מחירי ההובלה הימית במכולות, ולשחקן הזה קוראים רשות המסים. ומדוע? כי עלויות ההובלה נכללות במסגרת הערך לצרכי מסי יבוא - מכס, מס קניה ומע"מ. פקודת המכס קובעת כי ערך העסקה הוא ״המחיר ששולם או שיש לשלמו בעד הטובין, בעת מכירתם לשם ייצוא לישראל לרבות עלות ההובלה של הטובין לנמל הייבוא או למקום הייבוא". כלומר - הערך לצרכי מסי יבוא כולל גם את מרכיב ההובלה, ואם מרכיב ההובלה הימית התייקר בעשרות אחוזים, הרי ששבעת עשר אחוזי המע"מ החלים על מוצרים מיובאים - יחולו גם על מרכיב ההובלה.

זה הוא המצב ברוב מדינות העולם, שמסי היבוא חלים גם על מרכיב ההובלה, כאשר המדינה המרכזית החריגה בעניין זה היא ארה"ב, שאצלה ערך הטובין לצרכי מסי יבוא אינו כולל את מרכיב ההובלה. מתברר, שההסכם הבינלאומי בעניין ערך טובין של ארגון הסחר העולמי נתן למדינות העולם גמישות בעניין זה ולא כפה עליהם ללכת בדרך הזאת.

בשורה התחתונה - הכנסות המדינה גדלות בעקבות העלייה במחירי ההובלה, ומי שנושא בעלויות אלו  - גם של מיסי היבוא   - הוא ללא ספק הצרכן. ברור שהיבואנים ינסו לגלגל את עלויות המכס על הקונים, אלא שגם במקרה של מוצרים החייבים רק במע"מ יבוא – מבחינת המגזר העסקי המע"מ אמנם ישולם ויקוזז, ומי שיספוג את מלוא המע"מ הוא הצרכן, שאינו יכול לקזז את המע"מ.

ובכל זאת, החוק מעניק פתרון למצב זה. פקודת המכס קובעת כי בכל הנוגע לעלויות הובלה שנגרמו עקב נסיבות מיוחדות שאין ליבואן שליטה עליהן יכול מנהל המכס לקבוע כי אין לכלול אותן בערך העסקה. בהתאם לכך, פנתה לשכת המסחר בתל אביב כבר בחודש דצמבר 2020 למנהל המכס וביקשה ממנו לקבוע כי במידה ועלות ההובלה מהמזרח של מכולה 20 רגל תעלה על 2,000 דולר, עלות ההובלה בהקשר של ערך העסקה תיקבע על 2,000 דולר, ובמידה ועלות ההובלה מהמזרח של מכולה 40 רגל תעלה על 3,500 דולר, עלות ההובלה בהקשר של ערך העסקה תיקבע על 3,500 דולר. לדברי לשכת המסחר - מדובר בהצעה מידתית וקלה ליישום, שממילא מגלמת עלויות הובלה גבוהות משמעותית מהממוצע בשנים האחרונות ושנועדה לתת מענה חלקי ונקודתי לקפיצה החריגה בעלויות ההובלה מהמזרח. [ראו את הפרסום בפורט2פורט כאן https://tinyurl.com/ckz264ra].

ואולם, רשות המסים סירבה להיענות לפניה הזאת. לשיטת רשות המסים, המקרים שבהם יש להפעיל את החריג הזה הם כאשר מדובר בעלויות הובלה נוספות שנגרמו, ולא בהפחתת העלות הבסיסית של ההובלה שנקבעה מראש. כך הוא המצב, לעמדת רשות המסים, במקרים של שביתות בנמלים או אירועי מלחמה שבהם הכריז המוביל הימי על תום מסע בנמל אחר מנהל היעד בישראל, וליבואן נוצרה עלות הובלה נוספת מנמל "תום המסע" ועד לנמל בישראל. לא כך הוא המצב בענייננו, טענה רשות המסים, והוסיפה, שבחלק ממדינות עלויות ההובלה צמחו ללא קשר למשבר הקורונה.

אפשר להתמודד עם הטענה הזאת של רשות המסים בדבר עלויות ההובלה. ההפרדה בין עלות נוספת לבין עלות בסיסית נראית מלאכותית, ואין לה עיגון בלשון החוק. ולא רק זה, אלא שהפקודה מאפשרת למנהל המכס מרווח תמרון רחב, שהרי הפקודה קובעת כי המנהל רשאי לקבוע כללים ותנאים לעניין זה, לרבות סוגי טובין, סוגי הובלות ושירותים אחרים. אין מניעה, כך נראה, להתייחס באופן פרטני וקונקרטי להובלות כאלו ואחרות.

רשות המסים העלתה טענה נוספת שיש להתייחס אליה בכובד ראש והיא החובה של מדינת ישראל על פי הסכמי החסר שלא להפלות לרעה את הטיפול ביבוא ממדינה מסוימת בהשוואה למדינות אחרות. כלומר -  הפחתה במרכיב הובלה ביחס ליבוא ממדינות מסוימות יכול להקים טיעון של אפליה. זאת טענה שראוי להביא אותה בחשבון, ואולם אין היא מצדיקה שלילת מתן פתרון לעניין.

אוסיף ואציין כי החוק מדבר על נסיבות מיוחדות שאין ליבואן שליטה עליהן, ונראה שזהו המצב בענייננו, שהרי מדובר בהתרחשות גלובלית כללית, שאינה קשורה ליבואן כזה או אחר. בשונה מסעיפי כוח עליון המצויים בחוזים מסחריים - אין מדובר בפקודת המכס בדרישה שהיבואן לא היה יכול לצפות את העלייה במחיר ההובלה, אלא רק שמדובר בנסיבות שאין ליבואן שליטה עליהן, וכאמור, זה הוא המצב בענייננו.

נספר שרשות המסים טענה כי מדובר במחיר שירות שהוא מחיר שוק שנקבע לפי היצע וביקוש, ולא בעלות הובלה חריגה כמו תום מסע, אלא שהסוגייה הזאת היא מורכבת ומסועפת וכוללת משתנים רבים:  הנמלים בסין, הנמלים בישראל, צפיפות בנמלים, מחסור במכולות ובאוניות ועוד, גידול בסחר העולמי ועוד. אין ספק שיש כאן אירוע חריג שעוד יילמד וינותח, ונראה שהעמדה של רשות המסים הינה פשטנית. פשטנית מדי.

בסופו של דבר,  לא נראה שצריכה להיות מניעה משפטית כבדה להחרגת עלויות ההובלה הכבדות מהערך לצרכי מסי יבוא.  השאלה מצויה יותר במישור המדיניות: האם עליית מחירי ההובלה משפיעה משמעותית על הצרכנים ועל יוקר המחיה באופן שיצדיק את הפעלת ההחרגה במקרה הזה? התשובה נראית חיובית ולו מעצם העובדה שנקבעה בחוק האפשרות להחרגת עלויות הובלה במקרים של שביתות וכיו"ב שבהם ההשפעה המשקית הינה נמוכה יחסית. קל חומר לענייננו. ובינתיים – מי שמשלם את המחיר הוא הצרכן כמובן.

* * *

הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי

 



תגיות המאמר: מיסים, ייצוא, ייבוא, מכס


 
     
     
     
   
 
אודות כותב המאמר:

עו"ד גיל נדל הכותב הינו עורך דין העוסק בדיני יבוא ויצוא, מסים עקיפים, דיני סחר חוץ, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני, ומשמש כיועץ המשפטי של לשכת סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים – תל אביב. ניתן להוריד מאמרים נוספים פרי עטו של עו"ד גיל נדל באתר האינטרנט: www.nadel-law.co.il

 
     
   
 

מאמרים נוספים מאת עו"ד גיל נדל

מאת: עו"ד גיל נדלמכס28/11/21221 צפיות
כאשר ספק או יצרן מעונין למכור את מוצריו במדינה זרה, אחת מהנקודות הראשונות שתעמוד על הפרק תהיה כיצד לבצע את המכירה בחו"ל. האם לשווק את המוצרים בחו"ל דרך סוכן, דרך מפיץ או אולי לנסות ולמכור באופן ישיר. לסוגיה זו היבטים שיווקיים, לוגיסטיים, וגם - משפטיים, ועליהם נעמוד כעת.

מאת: עו"ד גיל נדלמכס25/08/21531 צפיות
מבול של תוכניות ממשלתיות לרפורמות שונות נחת על הציבור האחרונה. ברשימה הזאת נספר על מספר תוכניות של משרד האוצר הנוגעות למיסוי עקיף

מאת: עו"ד גיל נדלמכס28/07/21655 צפיות
יצואנים - אל תחכו לדפיקה בדלת - על הגברת האכיפה מצד אגף הפיקוח על היצוא הדו שימושי עו"ד גיל נדל, עו"ד שירית נקר בחודש אפריל 2021 פרסם אגף הפיקוח על היצוא הדו שימושי במשרד הכלכלה את ההודעה הבאה: "אל תחכו לדפיקה בדלת - אגף הפיקוח על היצוא הדו-שימושי והאב"כ במשרד הכלכלה והתעשיה מגביר את ביקורי הפיקוח היזומים שהוא עורך, במטרה לוודא כי יצואנים של מוצרים דו-שימושיים ואב"כ מייצאים בהתאם להוראת החוק". למה הכוונה? על כך המאמר

מאת: עו"ד גיל נדלמכס25/07/21646 צפיות
דבר ידוע הוא שמובילים ימיים נוהגים לעכב סחורות של יבואנים/משלחים/סוכני מכס בגין חובות קודמים, בגין השהיות או בגין נזקים שנגרמו למכולות. האם המובילים רשאים לעכב סחורות עד לקבלת הכספים? האם הם רשאים לקזז כספים המגיעים להם מיתרות זכות של הלקוחות אצלם?

מאת: עו"ד גיל נדלמכס20/07/21650 צפיות
ציבור היבואנים, כמו כלל הציבור בישראל, 'מופצץ' חדשים לבקרים בהוראות רגולציה שונות. תחומים שבעבר לא אוסדרו -הוכפפו להוראת חדשות, נהלים חדשים -נכתבו, אמצעי אכיפה מינהליים שלא ננקטו בעבר - ננקטים, חובות דיווח שונות - נקבעות, ועוד ועוד. האם זה נחוץ? האם זה חיוני? האם מישהו בודק את הענין? ובכן, התשובה היא חיובית ולכך נקדיש את הדברים הבאים.

מאת: עו"ד גיל נדלמכס11/07/21720 צפיות
הממונה על התקינה במשרד הכלכלה והתעשייה, מר איגור דוסקלוביץ, הודיע לאחרונה לציבור כי ב-1 ביולי 2021 הוא יחל להפעיל את סמכויותיו להמצאת התראות מנהליות והטלת עיצומים כספיים על עוסקים שיפרו את הוראות חוק התקנים ואת הוראות פקודת היבוא והיצוא. לדברי הממונה על התקינה, התראות מנהליות / עיצום כספי הם כלי אכיפה מנהלי לצורך הגברת יעילות הפיקוח והאכיפה על עוסקים המפרים את ההוראות לעניין עמידה בדרישות התקנים הרשמיים בעיקר במטרה לשמור על שלומו, בריאותו ובטיחותו של הציבור.

מאת: עו"ד גיל נדלמכס06/06/21843 צפיות
במאמר זה נסקור את החלטת בית המשפט השלום בראשון לציון, במקרה שבו רשות המכס תפסה רכוש בשווי כ-130 מיליון ₪ השייך לשתי חברות טכנולוגיה שעוסקות בייצוא ביטחוני. לאחר שתוקף התפיסה פקע ביקשו החברות מבית המשפט כי רכושן יוחזר להן. בית המשפט קבע כי יוחזר סך של 200,000 ₪ אך יתרת הרכוש התפוס יישאר בידי המכס לאור חומרת החשדות.

מאמרים נוספים בנושא מכס

מאת: עו"ד גיל נדלמכס28/11/21221 צפיות
כאשר ספק או יצרן מעונין למכור את מוצריו במדינה זרה, אחת מהנקודות הראשונות שתעמוד על הפרק תהיה כיצד לבצע את המכירה בחו"ל. האם לשווק את המוצרים בחו"ל דרך סוכן, דרך מפיץ או אולי לנסות ולמכור באופן ישיר. לסוגיה זו היבטים שיווקיים, לוגיסטיים, וגם - משפטיים, ועליהם נעמוד כעת.

מאת: עו"ד גיל נדלמכס25/08/21531 צפיות
מבול של תוכניות ממשלתיות לרפורמות שונות נחת על הציבור האחרונה. ברשימה הזאת נספר על מספר תוכניות של משרד האוצר הנוגעות למיסוי עקיף

מאת: עו"ד גיל נדלמכס28/07/21655 צפיות
יצואנים - אל תחכו לדפיקה בדלת - על הגברת האכיפה מצד אגף הפיקוח על היצוא הדו שימושי עו"ד גיל נדל, עו"ד שירית נקר בחודש אפריל 2021 פרסם אגף הפיקוח על היצוא הדו שימושי במשרד הכלכלה את ההודעה הבאה: "אל תחכו לדפיקה בדלת - אגף הפיקוח על היצוא הדו-שימושי והאב"כ במשרד הכלכלה והתעשיה מגביר את ביקורי הפיקוח היזומים שהוא עורך, במטרה לוודא כי יצואנים של מוצרים דו-שימושיים ואב"כ מייצאים בהתאם להוראת החוק". למה הכוונה? על כך המאמר

מאת: עו"ד גיל נדלמכס25/07/21646 צפיות
דבר ידוע הוא שמובילים ימיים נוהגים לעכב סחורות של יבואנים/משלחים/סוכני מכס בגין חובות קודמים, בגין השהיות או בגין נזקים שנגרמו למכולות. האם המובילים רשאים לעכב סחורות עד לקבלת הכספים? האם הם רשאים לקזז כספים המגיעים להם מיתרות זכות של הלקוחות אצלם?

מאת: עו"ד גיל נדלמכס20/07/21650 צפיות
ציבור היבואנים, כמו כלל הציבור בישראל, 'מופצץ' חדשים לבקרים בהוראות רגולציה שונות. תחומים שבעבר לא אוסדרו -הוכפפו להוראת חדשות, נהלים חדשים -נכתבו, אמצעי אכיפה מינהליים שלא ננקטו בעבר - ננקטים, חובות דיווח שונות - נקבעות, ועוד ועוד. האם זה נחוץ? האם זה חיוני? האם מישהו בודק את הענין? ובכן, התשובה היא חיובית ולכך נקדיש את הדברים הבאים.

מאת: עו"ד גיל נדלמכס11/07/21720 צפיות
הממונה על התקינה במשרד הכלכלה והתעשייה, מר איגור דוסקלוביץ, הודיע לאחרונה לציבור כי ב-1 ביולי 2021 הוא יחל להפעיל את סמכויותיו להמצאת התראות מנהליות והטלת עיצומים כספיים על עוסקים שיפרו את הוראות חוק התקנים ואת הוראות פקודת היבוא והיצוא. לדברי הממונה על התקינה, התראות מנהליות / עיצום כספי הם כלי אכיפה מנהלי לצורך הגברת יעילות הפיקוח והאכיפה על עוסקים המפרים את ההוראות לעניין עמידה בדרישות התקנים הרשמיים בעיקר במטרה לשמור על שלומו, בריאותו ובטיחותו של הציבור.

מאת: עו"ד גיל נדלמכס06/06/21843 צפיות
במאמר זה נסקור את החלטת בית המשפט השלום בראשון לציון, במקרה שבו רשות המכס תפסה רכוש בשווי כ-130 מיליון ₪ השייך לשתי חברות טכנולוגיה שעוסקות בייצוא ביטחוני. לאחר שתוקף התפיסה פקע ביקשו החברות מבית המשפט כי רכושן יוחזר להן. בית המשפט קבע כי יוחזר סך של 200,000 ₪ אך יתרת הרכוש התפוס יישאר בידי המכס לאור חומרת החשדות.

 
 
 

כל הזכויות שמורות © 2008 ACADEMICS
השימוש באתר בכפוף ל תנאי השימוש  ומדיניות הפרטיות. התכנים באתר מופצים תחת רשיון קראייטיב קומונס - ייחוס-איסור יצירות נגזרות 3.0 Unported

christian louboutin replica