חפש מאמרים:
שלום אורח
01.03.2024
 
   
מאמרים בקטגוריות של:

   
 

בית המשפט דחה בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד רשות המסים בשל גביית מסי יבוא ביתר

מאת: עו"ד גיל נדלמכס07/07/2022493 צפיות שתף בטוויטר |   שתף בפייסבוק
בית המשפט דחה בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד רשות המסים בשל גביית מסי יבוא ביתר עו"ד גיל נדל, עו"ד דייב זיתון, עו"ד רנון גורטנשטיין רקע: תקלה במערכת רשות המסים הביאה לגביית יתר במשך כחודשיים, עד שזוהתה על ידי עובד הרשות ותוקנה. הרשות לא פרסמה ברבים את דבר התקלה ותיקונה. בעת שהתקלה הייתה בתוקף, המבקש חויב ביתר מסי יבוא וקנס מנהלי. כעבור כשנתיים הגיש המבקש בקשה לאישור תובענה זו כייצוגית על גביית היתר. מהבקשה השתמע שהרשות המשיכה בגביית היתר בשנתיים שקדמו לתובענה וכי מדובר בקבוצה המונה עשרות אלפי מקרים וגביית יתר בסך של כ-5 מיליון ₪. בפועל, גביית היתר עמדה על סך של כ-4,600 ₪, נמשכה חודשיים בלבד והופסקה ביוזמת הרשות וללא קשר למבקש כשנתיים קודם להגשת בקשת האישור. עובדות המקרה: המבקש רכש בדיוטי פרי בנתב"ג טובין שונים בסך של 688.88$, ובכללם 10 פקטים של סיגריות ו-4 בקבוקי משקאות חריפים אותם הפקיד עד חזרתו ארצה. בכניסתו לישראל, עבר המבקש דרך "המסלול הירוק" מבלי להצהיר על הטובין שרכש, על אף שרכש כמות העולה על הכמות הפטורה מחובת הצהרה ותשלומי מס יבוא. על כן, היה עליו לעבור ב"מסלול האדום" ולהצהיר על הטובין בהתאם. פקידי המכס תפסו את כמות הטובין שעלתה על המותר בייבוא אישי, ואישרו למבקש לשחרר את הטובין שנתפסו בכפוף לתשלום תשלומי מכס, מס קניה ומע"מ בסך 1,834 ₪, וכן קנס מנהלי בסך 1,834 ₪. סה"כ חויב המבקש בסך של 3,668 ₪. בשל תקלה במערכת "שער עולמי" (מערכת לניהול סחר חוץ שהוכנסה בשנת 2018 לשימוש ברשות המסים והחליפה את המערכות התפעוליות הישנות), חושבו מסי הייבוא והקנס המנהלי שהוטל על המבקש באופן שגוי, מה שהוביל לחיוב ביתר בסך של כ-43 ₪. בסה"כ עמדה התקלה בתוקף כחודשיים, ובתקופה זו נגבו שערי חליפין שגויים באולמות הנוסעים, מה שגרר הן גביית יתר והן גביית חסר. טענות הצדדים: המבקש הגיש בקשה לאישור התובענה כייצוגית, להשבת תשלומי מכס, מס קנייה, מע"מ וקנסות מנהליים, שלטענתו נגבו לפי שער מטבע הגבוה ביותר מ-1% משער המטבע הקבוע בדין, ומכאן מדובר בגביית יתר בחוסר סמכות. המבקש טען שפנה בפנייה מקדימה למנהל המכס בדרישה להשבת תשלום היתר, אולם הרשות לא השיבה לפנייתו. נטען כי סכום ההשבה לתובע מסתכם ב-42.96 ₪ ושווי התובענה מוערך בסך העולה על 5 מיליון ₪. רשות המסים טענה שהתקלה חלה בשל טעות אנוש, התגלתה על ידי עובד הרשות לאחר חודשיים, ותוקנה. הרשות הדגישה שתיקון הטעות נעשה לפני זמן רב, ללא קשר להליך זה ושנתיים לפני פתיחתו, כאשר אין בניהול ההליך כדי להביא תועלת לציבור. עוד נטען כי המכתב שהמבקש טוען ששלח, לא אותר אצל הרשות ולא ידוע אם התקבל. עוד טענה הרשות כי ערכה בדיקה וכי מדובר בסה"כ ב-19 הודעות קנס במסגרתן קיים חיוב ביתר זניח שטרם נגבה - כ-100 ₪ בלבד - ועל כן מדובר ב-"זוטי דברים". לפיכך, נטען כי מדובר בהליך סרק שלא יביא לתועלת לציבור והתובענה אינה הדרך היעילה וההוגנת להכריע במחלוקת. הכרעת בית המשפט: השאלה המרכזית נשוא פסק הדין היא מי זכאי להוצאות ההליך. האם המבקש ובא-כוחו זכאים לגמול ושכר טרחה כיוון שלולא הגשת ההליך התנהלות רשות המסים לא הייתה מקבלת פומביות; או שמא רשות המסים זכאית להוצאות כיוון שבירור עובדתי מקדים היה מעלה שאין מקום להגשת ההליך. לעניין זה טען המבקש כי הרשות מתעלמת במכוון ממי ששילם מסים על הצהרה כדין, כדי לצמצם את הגמול ושכר הטרחה לאחר חדילה; והמשיבה טענה כי חדלה מגביית הכספים ללא קשר למבקש וזמן רב קודם לפנייתו. על אף האמור, ולאחר ביקורת של בית המשפט - לפיה מן הראוי כי רשות ציבורית שגילתה טעות שהובילה לגביית יתר מהציבור, תהיה מודעת להיקף הגבייה ותנהג בשקיפות בקשר לכספים שהגיעו אליה לכאורה שלא כדין - ביצעה הרשות במסגרת ההליך בדיקה בעניין חובות מס פתוחים, שהעלתה שקיימת רק הודעת קנס אחת ובה גביית יתר ע"ס 18 ₪ שלא שולמה. לאור האמור, טענו המבקש ובא כוחו שיש לפסוק לזכותם גמול בסך 10,000 ₪ ושכ"ט בסך 50,000 ₪, וזאת בעיקר בשל שיקולי הרתעה; שיקולי תשומה - שכן לטענתם הבקשה לאישור התובענה כייצוגית הינה בקשה מורכבת המצריכה בקיאות בדיני המס; שיקולי תפוקה - שכן גם אם התועלת לקבוצה אכן נמוכה כנטען, התועלת נותרה בכיס המשיבה באקט חד צדדי וללא פרסום, תוך ניצול לא ראוי של פערי הכוחות וללא פיקוח; ומשיקולי הכוונה ציבורית - התועלת בתובענה היא פרסום המקרה והבאתו לידיעת הציבור, קבלת מידע קונקרטי על הגבייה שרשות המסים ניסתה להסתיר, וכן תועלת הרתעתית. רשות המסים טענה כי אין הצדקה לפסוק למבקש ובא-כוחו גמול ושכר טרחה, להיפך - יש לחייבם בהוצאות כדי להרתיע מפני הגשת תביעות סרק שלא מבוססות על נתונים בדוקים ועל עובדות. הודגש כי הטעות במערך הגבייה תוקנה כמעט שנתיים קודם להגשת התובענה וללא קשר לפנייתו של המבקש. עוד נטען כי גם בתקופה בה חלה הטעות - כחודשיים בלבד - נגבה מס ביתר בסכום זניח ובמקרים בודדים, כשבמועד הגשת התובענה נותר חוב פתוח אחד בלבד בגביית יתר בסך 18 ₪. בנוסף, נטען כי המבקש על סמך מקרה אישי בודד שהתרחש כשנתיים קודם לכן וללא בדיקה ובירור של מצב הדברים העובדתי, הגיש בקשה לאישור התובענה כייצוגית והתבסס על מצג עובדתי שגוי ומטעה. לבסוף נטען כי לנוכח הנזק המזערי שנגרם לציבור, כמו העובדה שהתקלה תוקנה שנתיים קודם להגשת התובענה, זכאית היא להגנת "זוטי דברים", שכן הוצאות ניהול ההליך עולות בהרבה על תועלתו. בית המשפט בחן את טענות הצדדים והכריע שנסיבות המקרה אינן מצדיקות פסיקת גמול ושכר טרחה. לעניין שיקולי התשומה - קבע בית המשפט כי אין מדובר בסוגיה מורכבת שמצריכה מומחיות מיוחדת, שכן מדובר בחישוב פשוט של שער חליפין שלא דורש מומחיות בדיני המס. כמו כן, בית המשפט בחן את התנהלות המבקש ובא כוחו וקבע שהם לא התנהלו כנדרש: כך, על תובע ייצוגי ובא כוחו מוטלת חובה לבצע "בדיקה הולמת" קודם להגשת בקשת האישור, כגון חקירה פרטית, בדיקה מקדמית עם חברי קבוצה פוטנציאלים, ניסיונות לברר את העובדות עם רשות המסים בלא לחשוף את מטרת הבירור באמצעות פנייה לפי חוק חופש המידע, ועוד. בכך, ניתן יהיה לייצג את ענייני הקבוצה נאמנה ולהציג תמונה שלמה בפני בית המשפט. לעניין שיקולי התפוקה - ככל שהמבקש היה פועל כראוי, הוא היה מגלה שהתקלה תוקנה כשנתיים לפני הבקשה ואין מדובר בהפרה נמשכת. על כן, אין קשר בין הגשת התביעה להפסקת הגבייה, והמבקש לא הביא כל תועלת לציבור. לעניין הכוונת התנהגות - בית המשפט מתח ביקורת על רשות המסים באומרו כי ראוי כי רשות שגבתה שלא כדין סכומים מהציבור, לכל הפחות תיתן דעתה בדבר היקף הגבייה והפגיעה בציבור ממנו נגבו הסכומים אל מול הפגיעה ברשות עצמה ובציבור הכללי אם יושבו הסכומים. כמו כן, על אף שהרשות תיקנה את התקלה, היא פעלה בחוסר שקיפות עת לא הודיעה על כך לציבור. לאור כל האמור לעיל, דחה בית המשפט את הבקשה לאישור תובענה ייצוגית, דחה את הבקשה לפסוק גמול ושכר טרחה למבקש ובא-כוחו לאור התנהלותם, אך באותה מידה דחה את בקשה רשות המסים להשית עליהם הוצאות, לאור העובדה שהרשות פעלה בחוסר שקיפות כלפי הציבור.ת"צ (ת"א) 56225-01-20 אברמוביץ נ' רשות המסים (פורסם בנבו, 2.7.2021)
 



תגיות המאמר: מיסים, ייצוא, ייבוא, מכס


 
     
     
     
   
 
אודות כותב המאמר:

עו"ד גיל נדל הכותב הינו עורך דין העוסק בדיני יבוא ויצוא, מסים עקיפים, דיני סחר חוץ, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני, ומשמש כיועץ המשפטי של לשכת סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים – תל אביב. ניתן להוריד מאמרים נוספים פרי עטו של עו"ד גיל נדל באתר האינטרנט: www.nadel-law.co.il

 
     
   
 

מאמרים נוספים מאת עו"ד גיל נדל

מאת: עו"ד גיל נדלמכס02/08/231760 צפיות
יבואנית נייר, חברה בע"מ, הגישה תביעה נגד רשות המסים, להשבת תשלומי מכס ששילמה בגין שינוי סיווג נייר מיובא, אשר אותו סיווגה התובעת בעת הייבוא כפטור מתשלום מכס.

מאת: עו"ד גיל נדלמכס19/07/231779 צפיות
בית משפט השלום באשקלון קיבל תביעה של יבואן, שהוכיח כי חברות השילוח ועמילות מכס שאיתן התקשר אחראיות מכוח פעולותיהן ורשלנותן לנזקים שנגרמו לו עקב אי התאמה בין תכולת המכולה שייבא לבין המסמכים שהוגשו למכס שהביאה להחרמת המשלוח.

מאת: עו"ד גיל נדלמכס17/07/233087 צפיות
יבואן זעיר הגיש עתירה, להורות למשרד התחבורה לחדש רישיון רכב זמני שפקע, וזאת בחלוף המועד שניתן היה לחדש את רישיון הרכב בהתאם לדרישת תקנה 282(א)(3) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 ("תקנות התעבורה") . בית המשפט קבע כי משרד התחבורה התרשל בכך שלא עדכן את היבואן כי רישיון הרכב שקיבל הוא זמני ולכן יש לראות את הרישיון הזמני כקבוע.

מאת: עו"ד גיל נדלמכס24/11/221957 צפיות
תובעת הגישה תביעה נגד חברת שילוח ובלדרות ישראלית וכנגד חברה המנהלת את מסוף המטענים בנמל התעופה בן גוריון, בטענה כי משלוחים שהזמינה התובעת מסין לישראל, בעיצומה של מגיפת הקורונה, התעכבו בהגעה לישראל.

מאת: עו"ד גיל נדלמכס20/11/222041 צפיות
בסקירה זו נסקור את פסק דינו של בית המשפט השלום בפתח תקווה שדן בבקשה להחזרת התפוס, במסגרתה נדרש בית המשפט לשאלה האם התפוס, מוצר עשוי פלסטיק בדמות חזיר בר ועטוף בשיער אמיתי של בעל חיים, הינו חפץ נוי המותר בייבוא או שמא פוחלץ בעל חיים, האסור ביבוא וכיוצא מכך, נתפס על ידי רשות המכס כדין.

מאת: עו"ד גיל נדלמכס17/11/221963 צפיות
לאחרונה במסגרת בקשה שהגישה חברת ספנות לעיכוב הליכים בתיק תביעה שנפתח נגדה בגין נזקים למטען, קבע בית המשפט כי אין לקבל טענה של צד להסכם הטוען שלא ראה את התנאים הכלליים של ההסכם אפילו אם תנאים אלו הופיעו רק במסמך חיצוני או באתר האינטרנט של הצד השני, ובלבד שההסכם שבידיהם הפנה למקום בו מופיעים התנאים הנוספים.

מאת: עו"ד גיל נדלמכס06/11/221935 צפיות
במאמר זה נסקור את פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בכפר סבא, שקיבל את עמדת התובע, אדם פרטי שביצע ייבוא אישי, לפיה התנהלות הרשות בעניינו גרמה לו לנזק כספי ולעוגמת נפש.

מאמרים נוספים בנושא מכס

מאת: עו"ד גיל נדלמכס02/08/231760 צפיות
יבואנית נייר, חברה בע"מ, הגישה תביעה נגד רשות המסים, להשבת תשלומי מכס ששילמה בגין שינוי סיווג נייר מיובא, אשר אותו סיווגה התובעת בעת הייבוא כפטור מתשלום מכס.

מאת: עו"ד גיל נדלמכס19/07/231779 צפיות
בית משפט השלום באשקלון קיבל תביעה של יבואן, שהוכיח כי חברות השילוח ועמילות מכס שאיתן התקשר אחראיות מכוח פעולותיהן ורשלנותן לנזקים שנגרמו לו עקב אי התאמה בין תכולת המכולה שייבא לבין המסמכים שהוגשו למכס שהביאה להחרמת המשלוח.

מאת: עו"ד גיל נדלמכס17/07/233087 צפיות
יבואן זעיר הגיש עתירה, להורות למשרד התחבורה לחדש רישיון רכב זמני שפקע, וזאת בחלוף המועד שניתן היה לחדש את רישיון הרכב בהתאם לדרישת תקנה 282(א)(3) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 ("תקנות התעבורה") . בית המשפט קבע כי משרד התחבורה התרשל בכך שלא עדכן את היבואן כי רישיון הרכב שקיבל הוא זמני ולכן יש לראות את הרישיון הזמני כקבוע.

מאת: עו"ד גיל נדלמכס24/11/221957 צפיות
תובעת הגישה תביעה נגד חברת שילוח ובלדרות ישראלית וכנגד חברה המנהלת את מסוף המטענים בנמל התעופה בן גוריון, בטענה כי משלוחים שהזמינה התובעת מסין לישראל, בעיצומה של מגיפת הקורונה, התעכבו בהגעה לישראל.

מאת: עו"ד גיל נדלמכס20/11/222041 צפיות
בסקירה זו נסקור את פסק דינו של בית המשפט השלום בפתח תקווה שדן בבקשה להחזרת התפוס, במסגרתה נדרש בית המשפט לשאלה האם התפוס, מוצר עשוי פלסטיק בדמות חזיר בר ועטוף בשיער אמיתי של בעל חיים, הינו חפץ נוי המותר בייבוא או שמא פוחלץ בעל חיים, האסור ביבוא וכיוצא מכך, נתפס על ידי רשות המכס כדין.

מאת: עו"ד גיל נדלמכס17/11/221963 צפיות
לאחרונה במסגרת בקשה שהגישה חברת ספנות לעיכוב הליכים בתיק תביעה שנפתח נגדה בגין נזקים למטען, קבע בית המשפט כי אין לקבל טענה של צד להסכם הטוען שלא ראה את התנאים הכלליים של ההסכם אפילו אם תנאים אלו הופיעו רק במסמך חיצוני או באתר האינטרנט של הצד השני, ובלבד שההסכם שבידיהם הפנה למקום בו מופיעים התנאים הנוספים.

מאת: עו"ד גיל נדלמכס06/11/221935 צפיות
במאמר זה נסקור את פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בכפר סבא, שקיבל את עמדת התובע, אדם פרטי שביצע ייבוא אישי, לפיה התנהלות הרשות בעניינו גרמה לו לנזק כספי ולעוגמת נפש.

 
 
 

כל הזכויות שמורות © 2008 ACADEMICS
השימוש באתר בכפוף ל תנאי השימוש  ומדיניות הפרטיות. התכנים באתר מופצים תחת רשיון קראייטיב קומונס - ייחוס-איסור יצירות נגזרות 3.0 Unported

christian louboutin replica