היכל שלישי היכל זה נקרא היכל הכתרים ובו שני שערים

&nbsp; <p >&nbsp;</p><p ><strong>שער יב פרק ג מ&quot;ת</strong></p><p >&nbsp;</p><strong>ונחזור עתה לבאר ענין הספיקות הנ&quot;ל שאמרנו שיש בע&quot;י בבחי&#39; מה שלוקח לעצמו מחלק בחי&#39; ב&quot;ן שהם הנקודות שהם בחי&#39; המלכים. הנה נתבאר שאין לך שום אור שאין בו ב&#39; בחי&#39; פנימי ומקיף ונמצא כי בשם ב&quot;ן יש פנימי ומקיף וכן בשם מ&quot;ה. והנה צריך שנציע לך הצעה א&#39; והוא כי הנה הע&quot;י הוא כל כתר דמ&quot;ה ויש בו עשר ספירות כנודע ואלו הי&quot;ס שבכתר הזה מתחלקים ומתפשטים ונעשים פרצוף שלם שנקרא עתיק יומין דכורא וכאשר הוא היה מברר מבחי&#39; שם ב&quot;ן שהם המלכים כנ&quot;ל אשר יש בהם י&quot;ס הנה הוא מברר חלק א&#39; ומחברו מבחי&#39; כתר דב&quot;ן אל הכתר דכתר דמ&quot;ה ואח&quot;כ מברר עוד חלק א&#39; מן החכמה דכתר דשם ב&quot;ן ומחברו עם החכמה שבכתר דמ&quot;ה וכן כולם עד שיברור חלק העשירי משם ב&quot;ן ומחברו עם המלכות דכתר דמ&quot;ה ואז יושלם בחי&#39; פרצוף ע&quot;י והספק שיש בזה הוא לידע איזה חלקים הוא מברר ומחברם ברישא דיליה ואיזה חלקים מברר ומחברם בגופה והנה כבר הוא פשוט אצלינו כי בחי&#39; הכתר דעתיק נעשה מן הכתר דכתר דמ&quot;ה ומן בירור ה&quot;ר דכתר ב&quot;ן ואין כאן עוד שום בירור אחר אלא זה אבל הספק הוא מה שנבאר עתה והוא כי יש כאן ב&#39; בחי&#39; ובבחי&#39; האחת יש בה ב&#39; ספיקות ובבחי&#39; ב&#39; יש בה ספק א&#39; הבחי&#39; הא&#39; 1אם נאמר שאור המקיף דשם ב&quot;ן לסבת רוב גדלותו לא הוצרך לו שיתקנהו שם דמ&quot;ה כי אור מקיף גדול ומעולה מן הפנימי כנודע ולכן הוא נשאר למעלה בשרשו ולא יצא להתחבר עם שם מ&quot;ה כנודע אלא הפנימי דב&quot;ן בלבד הוא שהוצרך לחזור ולצאת לתיקון. והוא אשר נתחבר עם שם מ&quot;ה והבחי&#39; הב&#39; הוא 2אם נאמר שאור המקיף ואו&quot;פ של ב&quot;ן הוצרכו לבא להתתקן ולהתחבר בשם מ&quot;ה. והנה כפי הבחינה א&#39; יש בה ב&#39; ספיקות אלו והם אם נאמר שכיון שלא בא רק הפנימי דב&quot;ן לבד גם משם מ&quot;ה לא בא רק הפנימי ואז הפנימי דב&quot;ן אשר שרשו הוא נקודות דס&quot;ג כנ&quot;ל נעשה בחי&#39; מקיף של או&quot;פ דמ&quot;ה כי לעולם שם ס&quot;ג גדול משם מ&quot;ה בבחי&#39; א&#39; כנ&quot;ל. ונמצא כי שם ב&quot;ן הפנימי נעשה מקיף אל פנימי דמ&quot;ה ואם הענין כך נמצא שיש עתה או&quot;מ א&#39; ואו&quot;פ א&#39; לבד. והוא כי הכתר דכתר דמ&quot;ה נעשה או&quot;פ בכתר דעתיק ואו&quot;פ של ה&quot;ר דכתר דב&quot;ן נעשה אליו או&quot;מ. או אם נאמר באופן אחר והוא שמשם ב&quot;ן ודאי לא הוצרך לבא רק הפנימי לבד אבל שם מ&quot;ה בא או&quot;מ ואו&quot;פ ואז נעשה הפנימי דב&quot;ן ג&quot;כ בחי&#39; מקיף. ונמצא ב&#39; מקיפים א&#39; דמ&quot;ה וא&#39; דב&quot;ן ופנימי א&#39; לבד דמ&quot;ה. הבחי&#39; הב&#39; 3\אם נאמר כי משם ב&quot;ן באו שניהם או&quot;מ ואו&quot;פ וכן משם מ&quot;ה באו שניהם או&quot;מ ואו&quot;פ ונמצאו ב&#39; מקיפים דמ&quot;ה וב&quot;ן וב&#39; פנימים דמ&quot;ה וב&quot;ן </strong>, עניין זה הסוד המופלא הוא נעלם מאד מאד מכל החכמים שדברו בציורו מדעתם ר&#39;ל מהדעת האנושי,ולא השיגו אדם מעולם באמתתו כי אם הנביאים לבדם ע&#39;&#39;ה שהשיגו דבר זה כאשר הוא וקבלוהו מהשם והכירוהו,ואמנם אנחנו שמענו הדעות הרבות אשר נחשבו על הקדמות ועל החידוש,ועל כן אנחנו נכתוב תחילה על שני העניינים חלוקה אחת הכרחית, והמורה נבוכים ז&#39;ל חלקה לשני חלקים ראשונים, ואנחנו נחלקה לארבעה חלקים בעבור צורך הכרחי,ואע&#39;פ שהכל כוונה אחת,והחלוקה ההכרחית היא זאת שאנחנו אומרים ,יכ העולם לא ימלט מהיותו ,קדמון,או חדש,או הוא קדמון וחדש יחד,או הוא לא קמון ולא חדש ואחר זאת החלוקה המעולה למבינים נקים הקדמה אחת,ונחלוק חלוקה אחרת בדומה לזאת,ואע&#39;פ שהיא יותא צריכה לנו מזאת,והיא שאנחנו נאמר שהתורה&nbsp; לא תמלט מהיותה כולה משל קדמון או משל חדש,או משל קדמון וחדש יחד,או משל לא קדמון ולא חדשונחבר זה אל זה עוד דבר ונאמר כי התורה לא תמלט מהיותה,כולה נסתרת או כולה נגלית,או נסתירת ונגלית יחד,או לא נגלית ולא נסתרת כלל<strong> והרי נתבארו הספקות שיש בכתר דכתר דעתיק ואיך אין הספיקות בו רק באורות לבד. </strong>