|
תמר ויהודה, שתי נשמות תועות הנבכי הזמן ומוצאות זו את זו
למאמר המלא...
|
|
"ויאמר אם יבוא עשו אל המחנה האחת והכהו והיה המחנה הנשאר לפליטה" (וישלח ל"ב/ט').
המפגש בין יעקב לעשו עמד תמיד לנגד עיניהם של חכמים בפוגשם עמים אחרים. מהתנהגותו המנהיגותית של יעקב אל מול עשו ניתן ללמוד פרקי מנהיגות אל מול "אויב" כאשר אינך יודע מהן בדיוק כוונותיו, למה הוא חותר, מה יגיד במפגש?
למאמר המלא...
|
|
|
|
לשנים משלושה האבות - אברהם ויעקב - שונו שמותיהם:
"אברהם" נקרא תחילה "אברם", אך עם התעלותו והתקדשותו בדרגה האלוקית הנשגבת ב"ברית מילה" נוספה לו אות ה ונקרא "אברהם". ו"יעקב" לאחר שהתברך מהמלאך ניתן לו השם "ישראל" (שם המלווה את העם היהודי מאז ולדורי דורות).
למאמר המלא...
|
|
הרש"ר הירש בפירושו לפסוק זה, מדהים בעוצמת דבריו. בשום מקום לא נמנעו חכמינו מלגלות חולשות ושגיאות, קטנות וגדולות במעשי אבותינו הגדולים, ודווקא על ידי כך הגדילו תורה והאדירו את לקחה לדורות.
למאמר המלא...
|
|
|
|
בפרשה זו רואים אנו את אברהם כדמות אנושית רגישה. הוא מתייפח בבכי על מות אשת נעוריו והוא אחוז דאגה למצוא לה אחוזת קבר מכובדת. אברהם מבקש לקבור את שרה במערת המכפלה.
למאמר המלא...
|
|
|
|
על הריונה של רבקה אמנו נאמר: "וַיִּתְרֹצְצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ, וַתֹּאמֶר אִם-כֵּן לָמָּה זֶּה אָנֹכִי; וַתֵּלֶךְ לִדְרֹשׁ אֶת-יְהוָה. וַיֹּאמֶר יְהוָה לָהּ, שְׁנֵי גֹיִים בְּבִטְנֵךְ, וּשְׁנֵי לְאֻמִּים מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ, וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר." (בראשית כה, כב-כג)
למאמר המלא...
|
|
אברהם אבינו ושרה אמנו קירבו אנשים רבים לאמונה בבורא העולם וחינכו את בני דורם לנהוג בדרכי מוסר טובים וישרים, כמסופר בתורה שהם "עשו" נפשות, שהכוונה לעשיה רוחנית [ולא לעשיה גשמית של חיים, שהרי אפילו "אם יתכנסו כל באי העולם לברוא אפילו יתוש אחד אינן יכולין לזרוק בו נשמה" (ב"ר, לט,יד), אלא] "אברהם מגייר את האנשים ושרה מגיירת את הנשים".
למאמר המלא...
|