|
בדיונים רבים על החברה הישראלית, מרבים חוקרים ואנשי רוח ומדע להשתמש בביטוי זהות ישראלית על מנת להמחיש מהי כוונתם. המושג זהות ישראלית מאגד תחת כנפיו דעות פוליטיות שונות, תפישות חברתיות מגוונות, עדות ולאומים שונים וזיקות שונות למוצא אתני ולמעמד סוציו-אקונומי. האם ניתן אפוא לדבר כיום על זהות ישראלית, או שמא ראוי לדבר על זהויות ישראליות ולא על אותה זהות ישראלית שרבים מנסים לתת לה גוון, צבע ותוכן משלהם?
למאמר המלא...
|
|
העידן הפוסט מודרני הביא עימו שינויים חברתיים שהשפיעו על מבנים חברתיים מסורתיים, בין השאר, על המוסד החינוכי ועל הזיקה לדמויות הסמכות המייצגות מוסד זה. לאור השינויים הללו גדלה מעורבותם של ההורים בפעילות החינוכית, לעיתים עד התערבות בוטה ולא מכבדת, זאת מתוך רצון להשפיע על עתיד ילדיהם. לאור תמורות אלו, כדאי שהצוות החינוכי יערך מחדש לשינוי זה ויצטייד בתובנות ובכלים המורה בבואו לקשר עם ההורה, ולבסוף סקירה של עמדות והתנהגויות בקרב המורה שיגבירו את האפשרות לתקשורת דיאלוגית בונה , מכבדת ויעילה.
למאמר המלא...
|
|
בעקבות השינוי המהותי שעוברים הארגונים במאה 21, במהלכו תפקידיו של ההון האנושי הופך להיות יותר ויותר אקטיבי, הרב - תרבותיות מספקת כלי רשת ערך בניהול המסדירה יחסי הגומלין בתוך צוות העובדים ומחוצה לו ומאפשרת לקבוע יעדים ומדדים חדשים לניהול הצוות.
למאמר המלא...
|
|
שרת החינוך, פרופ' יולי תמיר, הודיעה ביום רביעי, 18 במרס 2009, כ"ב אדר תשס"ט, על זכייתו של המכון הישראלי לדמוקרטיה בפרס ישראל על מפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה לשנת תשס"ט.
למאמר המלא...
|
|
מאמר קצר בנושא ארספואטיקה בעידן טכנולוגי. מאמר זה מבקש להפנות את הקורא לתופעת המימוש בספרות הארספואטית ולהביט בו מחדש עם האמצעים הטכנולגיים הקיימים ברשותנו. כגון לווינים, מלט"ים, וכדומה. המאמר מכוון לשאול האם ביום מן הימים, אנו ניתקל ביצירה כל כך מאסיבית שפשוט תוכל לשלוט לנו בחיים? מבחינה טכנולוגית זה לא רק אפשרי זה כבר קורה. הגלגלים נעים לאט, ורב הבידיון מן המציאות, אך ככל שאנו מתפתחים טכנולוגית וכל עוד יש מוחות שחושבים, האפשרות הזו איננה בגדר בלתי מצוי אלא קיימת ואף תקרה, בסופו של דבר.
למאמר המלא...
|