נתחיל בהיסטוריה של זריקת בוטוקס בכלל וזריקת בוטוקס בשפתיים בפרט שהם חלק מתחום ניתוחים פלסטיים. כמה מאיתנו זוכרים היום את ג'ון קרי, המועמד הדמוקרטי לבחירות לנשיאות ארצות הברית בשנת אלפיים וארבע? כמה מאיתנו זוכרים את העובדה שהוביל במהלך רוב רובה של המערכה? את הפרשייה על מילוי בוטוקס שתלו בו יריביו, את ההסתה התמוהה על בגידה, את הכותרות הנדהמות בעיתונות העולמית כשהפסיד לבסוף בבחירות? וכמה מאיתנו זוכרים את האסטרטגיה המכוערת לניצחון, שהתמצתה בשקרים, הפחדות, הטלת ספק וסיפור קטן על הזרקת בוטוקס?
מואשם בהזרקת בוטוקס, ומאבד את עיטור העוז
ג'ון קרי היה חבר בסנאט האמריקאי מזה עשרים שנה בעת הבחירות, ולפני כן כיהן כסגן מושל, וכעורך דין מוערך. הוא התנגד למלחמת ויאטנם, אך על אף פי כן בחר לשרת בה, וזכה לשלושה עיטורי לב הארגמן, עיטור כוכב הכסף ועיטור כוכב הברונזה. כשהשתחרר מהמלחמה, כאחד החיילים המעוטרים ביותר ולאחר שנפצע בה שלוש פעמים, הוביל את תנועת ותיקי הקרבות נגד המלחמה, וזכה לחשיפה ציבורית נכבדה שסייעה לסיים את הקרבות.
כשהתמודד מול ג'ורג' בוש על הנשיאות היה אחד מהחיילים המעוטרים ביותר בצבא האמריקני, קצין שזכה להערכה. מכיוון שג'ורג' בוש, שהתחמק משירות צבאי בעזרת קשריו של אביו, שאב את כוחו מהמצביעים הניציים והמיליטנטים יותר בארה"ב, הוא נזקק למוטט את הילת הגיבור שאפפה את יריבו. ומה יכול להפוך תדמית קשוחה יותר מאשר הזרקת בוטוקס?
וכך נולדה פרשת מילוי הבוטוקס, שיחד עם קמפיין שהמפלגה הרפובליקנית לא לקחה עליו קרדיט ושפקפק באמיתות סיפורי המלחמה של קרי, התחילו לחתור תחת המוניטין שלו. כמה קשוח יכול להיות אדם שמבצע בעצמו הזרקת בוטוקס? כמה יהיר ושיטחי הוא סנאטור שפונה להזרקת בוטוקס כדי לשמור על חזותו המכובדת?
הזרקת בוטוקס גרועה יותר מטימטום
וכך גילה ג'ון קרי שדי בהזרקת בוטוקס – אמיתית או מומצאת, אין בכך חשיבות – כדי לחבל בתדמית עבורה ירק דם, תרתי משמע. במחי הזרקת בוטוקס אחת, הפך קרי מגיבור מלחמה קשוח שהייתה לו היושרה להלחם במלחמה בה לא תמך, לגבר נהנתן ולעשיר מפונק, שפונה לאמצעים כמו מילוי בוטוקס כדי לשמור על נעוריו החולפים.
המטה של קרי הכחיש את השמועות על הזרקת בוטוקס בקול רפה, אולי מפני שלא האמין שהנושא שעומד בבסיס מערכת הבחירות יכול לההפך ממלחמה כושלת בעיראק ופרשיית המודיעין המוטעה שהביא אליה, מהשבר הכלכלי והגרעון שיצר ממשל בוש מתוך העודף התקציבי שהוריש לו ממשל קלינטון, מדמותו המגוכחת של נשיא שמביך את ארצו מדי יום, לדיון על הזרקת בוטוקס שייתכן ומעולם לא אירעה, ולאמינותו של אדם שהאמינות הייתה נר לרגליו מזה עשרות שנים.
אך מלווים במכונת תעמולה שהדהימה אפילו את הציניקנים שבמנהלי הבחירות, וכשהם מוציאים עשרות מיליוני דולרים על סרטוני הכפשות אנונימיים, הצליחו הרפובליקנים להסיט את הדיון מביצועיו של בוש והרקורד של האדם שמבקש להחליף אותו, אל שאלות תמוהות על האופי של קרי, והנהנתנות שמתבטאת בטיפולי הזרקת בוטוקס שאולי ועבר. ופתאום, ערב הבחירות, הסקרים החלו להתהפך.
השאר כבר ידוע לנו. ג'ורג' בוש הבן הצליח לנצח בבחירות בפער קטן, אך בניגוד לניצחונו הראשון זכה הפעם בפער דחוק גם ברוב קולות המצביעים. ארצות הברית המשיכה במסלול בו הלכה בארבעת השנים הראשונות לעשור, ואיבדה את הנהגת מדינות המערב ומעט מכוחה בעולם. המצב הכלכלי המשיך להחריף, ובשלהי כהונת בוש הדרדר לכדי משבר של ממש. ולא נותר לנו אלא לשאול – כמה מכל זה היה נמנע ללא הזרקת בוטוקס אחת מיותרת?