פרשת "כי תשא"
מתוך עלון "חוויית השבוע" של "החוויה היהודית"
"...למה ה' יחרה אפך בעמך אשר הוצאת מארץ מצרים בכח גדול וביד חזקה" (שמות ל"ב/יא').
לאחר "חטא העגל" מבקש משה ומתחנן לפני ה' שיסלח לעם ישראל על מעידה חמורה זו. הוא מתאר את עוצמת הנסים אותם עשה ה' לעם ישראל ביציאה ממצרים ומדגיש שרק בשל כך כדאי לסלוח להם.
בקשתו של משה נראית לכאורה כסותרת את כוונתו: שהרי דווקא משום הנסים אותם חוו בני ישראל בצאתם ממצרים, בראותם את "היד הגדולה", היה עליהם להיות גדולי אמונה בקב"ה. לעומת זאת, בפעם הראשונה שהיה עליהם להוכיח את גודל אמונתם בה' יתברך, הם מעדו והוכיחו שההיפך הוא הנכון. דברי משה מובילים לכאורה לכעס גדול על העם, שלמרות הנסים הגדולים שראו, חטאו ב"חטא העגל" והוכיחו שאין להם "הכרת הטוב" לה'.
ניתן להסביר את הסתירה שבדברים ע"י מאמרו של ריש לקיש (עבודה זרה ה'): "בואו ונחזיק טובה לאבותינו, שאלמלא הן לא חטאו, אנו לא באנו לעולם". מפרש רש"י, שלאחר מתן תורה היו בני ישראל כמלאכים והגיעו לדרגה רוחנית גבוהה ביותר - של העדר כח היצר הרע גם לענייני אכילה ושתיה, פריה ורביה. אם לא היו חוטאים בחטא העגל, לא היו נוהגים בחיי היומיום כבני אדם ולא היו מולידים צאצאים, ואנו לא היינו באים לעולם. הרי המטרה של כל הנסים שעם ישראל חווה במצרים היתה העצמת כוחו של ה' בעיני העולם כולו בכלל, "ולמען תספר באוזני בנך ובן בנך" בפרט, "את אשר התעללתי במצרים ואת אותותי אשר שמתי בם..." (שמות י'/ב'). אם לא היתה ממשיכה שושלת הדורות הרי לא היו מקיימים ציווי זה של ה'. אם כן, כדברי ריש לקיש, "בואו ונחזיק טובה לאבותינו" שחטאו בחטא העגל, שמדבר רע זה יצא טוב.
לאור זאת, מובנת בקשתו של משה בציון מעשי הנסים שחולל ה' לעם ישראל: משה פונה אל ה' ואומר, הרי המטרה בנסים שאתה עושה היא, ש"והיה כי ישאלך בנך מחר לאמור מה זאת? ואמרת אליו: בחוזק יד הוציאנו ה' ממצרים..." (שמות י"ג/יד'). משה מנסה ללמד זכות על עם ישראל, שלמרות שחטאו בחטא הנורא, הרי "חטא העגל" גרם להם להישאר בני אדם ולא מלאכים המתנזרים מגשמיות העולם של אכילה ושתיה, פריה ורביה. כך, שבעקבות "חטא העגל" יש המשכיות הדורות וניתן לקיים את הציווי לפרסם את הנסים שעשה ה' בצאת ישראל ממצרים.
נמצאנו למדים, שגם כאשר אנו מועדים, אל לנו להיכנס לדכדוך וייאוש על נפילה זמנית זו אלא, עלינו להמשיך בדרך מחשבתו של משה רבנו ולבקש, שלמרות זאת תינתן לנו ההזדמנות לתקן את הטעון תיקון בהתנהגותנו ולהמשיך את הייעוד שניתן לנו מאת הבורא יתברך, בבניית חברה מתוקנת וטובה ומשכן לה' בעולם "למען דעת כל עמי הארץ כי ה' הוא האלוקים, אין עוד" (מלכים א' ח'/ס').
דוד דרומר