אדיר מילר היסטוריה והיסטריה
אדיר מילר הוא ללא ספק אחד האנשים הכי מצחיקים והמוכשרים שאי פעם היה לי הכבוד לפגוש ולראות בפעולה. הסדרה שלו שהוא יצר וגם משחק בה "רמזור", היא פשוט מדהימה. למי שלא מכיר מדובר על קומדיה המתארת את חייו של אדיר מילר, את מערכת היחסים שלו עם חברתו שגם הופכת לאשתו, את חבריו המצחיקים וההזויים וכל הדברים הקורעים שעוברים עליהם. איך להגיד את זה בלי להישמע אוהד מדי, הסדרה אלופה. חובה לצפות. העלילה גאונית, הטקסטים מצחיקים רצח, המשחק, הן של אדיר מילר וגם של השחקנים והשחקניות האחרות פשוט מעולה. ראיתי כמה פעמים כל פרק. תותח.
המילה שבעזרתה ניתן להגדיר את אדיר מילר יותר מהכול, היא סטנדאפיסט, הרבה יותר משחקן, הרבה יותר מיוצר או כותב סדרות. אדיר מילר בעיני הוא קודם כל סטנדאפיסט. הבן אדם הזה הוא פשוט מצחיק, מעבר לתוכן של הבדיחות שלו, מבנה גופו הגבוה והגמלוני, הבטן שקצת בולטת, הפרצוף המצחיק, הופכים אותו לדמות, שקשה להסתכל עליה מספרת בדיחות על הבמה ולא להישפך מצחוק. תחשבו אתם, נניח באתם ממדינה אחרת ואתם לא מכירים את אדיר מילר(קשה לי להאמין שיש דבר כזה באמת), חבר מקומי מספר לכם שיש בחור גבוה, גמלוני, נראה מצחיק שעומד על הבמה ומספר בדיחות על החיים, על מערכות יחסים, זה כבר נשמע מצחיק. הרי תשימו לב, האנשים הכי מצחיקים הם אלה שיש להם מראה חיצוני מצחיק. תיזכרו רגע בילד המצחיק של הכיתה בבית ספר או בכל מקום אחר, תמיד הוא בעל מראה מצחיק ומשעשע. תחשבו למשל על נאור ציון, הוא והמראה שלו מזמינים אותך לצחוק, בלי שנאור ציון עצמו, אמר אפילו מילה אחת. אני מאמין שזה חלק ממה שהופך אדם מצחיק לאדם שעובד ומצליח בתור סטנדאפיסט, כנראה שזה חלק מהחבילה, גם מילר וגם ציון, התברכו במראה מצחיק ומשעשע.
מעבר לכישרון האדיר של אדיר מילר, הוא קודם כל בן אדם, מהיכרותי עם הרבה אנשים בתעשיית הבידור, אני יכול וחייב לפרגן למילר על כך שלמרות ההצלחה והקריירה הארוכה בתור בדרן, בכל הבמות האפשריות, כולל פריים טיים בערוץ שתיים, הוא עדיין נשאר מחובר לקרקע לחלוטין ואדם טוב. תקרא סיפור אמיתי שקרה לי. הייתי טירון טרי בגבעתי, וקיבלתי בתור פרס לצאת להופעה של אדיר מילר באיזה מקום בחולון, כבר לא זוכר את השם. כמובן עד שנתנו לי לצאת, הייתי כבר באיחור(הרי יצאתי מרמת הגולן). אני עומד תקוע באחד הצמתים הגדולים של תל אביב, מנסה לתפוס טרמפ להופעה של אדיר מילר שמתחילה עוד רבע שעה. אני לא יודע איפה אני או לאן ללכת(אני במקור מהדרום הרחוק ולא מכיר את תל אביב ואזוריה בכלל). אחרי המתנה של כ20 דקות, נהייתי מתוסכל, שתבינו, לא הכרתי את אדיר מילר ולא את נאור ציון שהופיע מיד אחריו, אבל כן רציתי קצת להתאוורר מהצבא. פתאום עוצר לי אוטו סקודה, די ישן ובחור גבוה, שכמעט נוגח חור בתקרה שואל אותי לאן אני צריך. אני מסביר לו שאני נוסע להופעה של בדרן בשם אדיר מילר, שאמרו לי עליו דברים טובים, אבל אני לא יודע איפה זה. לשמחתי הרבה הוא אומר לי שגם הוא נוסע להופעה וישמח לקחת אותי לשם. אני מזנק לתוך הרכב ונוסע עם הבחור הכי מצחיק שפגשתי בחיים שלי, הוא היה כל כך מצחיק שרציתי להציע לו את הכרטיס להופעה בתור תודה על ההופעה הפרטית. הוא עוצר לי מול דלת של מה שאני זוכר עכשיו כתיאטרון קטן או משהו כזה ומאחל לי ליהנות בהופעה. אני נכנס לעולם, די בטוח שיותר מצחיק ממה שהיה הבחור מהאוטו, אדיר מילר לא הולך להיות. בקהל כולם מתלחששים על כך שהוא כבר מאחר. אחרי כמה דקות, אדיר מילר עולה על הבמה ומתחיל לתת מופע, הוא כן היה מצחיק בהיסטריה, אבל לא יותר מהבחור שנתן לי טרמפ, כי הם אותו אדם.