עם גירוש ספרד נוצרו מאבקי כוחות וסמכות, מהפכת הדפוס המגפה שחורה. וכד'. שולחן ערוך מקבל מעמד של סוף תקופת הראשונים וכך מתחילה תקופה חדשה.
לקראת סוף 1500 לא הייתה קהילה יהודית בספרד עקב הגירוש. והאשכנזים החלו להגר מזרחה לפולין, גליציה, הונגריה ורוסיה.
מהפכת הדפוס- מכונות הדפוס יוצרות רפורמה- רנסנס טכנולוגי בדפוס רפורמציה בנצרות לכל דתי יש את התנ"ך ביד "דבר אלוהים ביד אין צורך בכומר". נוצר מאבק על הנוסח שיכנס לדפס כי הוא יהפוך לטקסט הלגיטימי, יש בכך מתן כוח עצום.
תפוצת הידע ודרישה למקורות יוצרים פגיעה בזהות ובאחידות ויש צורך במפעל שיאחד את הקהילה כאשר השאלה הגדולה הייתה איזה נוסח של הפרשנות לתלמוד יזכה לצאת על דפוס? מי שהחליט בשאלה זו היו מנהלי בתי הדפוס. לבסוף התלמוד הבבלי, רש"י, משנה, קובץ שו"ת - כל פרשנויות אלו הועלו על כתב כלומר רוב המקורות ההיסטוריים הועלו על כתב. מהודרת וילנה ניצחה מבחינה ספרותית מאחר וזו המהדורה המוכרת ביותר ונלמדת בין כל יהודי העולם.
מפעלו של ר' יוסף קארו
הרב יוסף קארו מצפת מאה 16, (1) כותב פירוש משלו לרמב"ם, (2) כותב פירוש ל-"4 טורים" (3) כותב תקציר לתלמוד של הרי"ף.
(4) "בית יוסף"- ספר קודיפקטיבי הבנוי בצורה פולמוסית על "ארבע הטורים" מנוסח בלשון הרמב"ם.
(5) "שולחן ערוך"- ספר הלכות מעשי אשר הוא ספר פסקים רציו של "בית יוסף", קצר ושימושי מאוד. הספר זוכה להצלחה רבה, מאחר והוא משלב בספריו גם תיאוריה ("בית יוסף") וגם פסיקה ("שולחן ערוך").
מאפייני שולחן ערוך
•1. כתוב בעברית.
•2. הכרעה במחלוקות בשיטת רובית- רמב"ם, הרי"ף ו-"4 טורים" הם המקורות שבהם השתמש הרב יוסף קארו ובכל מחלוקת שהייתה בניהם לגבי הלכה מסוימת, הרוב ניצח (2:1 למקור מסוים).
בעיתיות: בשל רוב של שנים לאחד הספר הוא לפי מנהג ספרד
•3. בכל מקום בו מסכים עם הרמב"ם הוא מצטט אותו.
•4. ללא מקורות, עם מחלוקות אך אם הכרעה / העדפה לפי עקרון הרוב, כאשר הארגון כמו הטור.
•5. מכריע ופוסק, רק על מה שרלוונטי לתקופה (אין התייחסות לנושא בית מקדש טהרות וזרעים בניגוד לרמב"ם).
•6. ארבע כרכים- נוח להתמצאות.
•7. מקבל מעמד של הקודקס/ ספר החוקים החדש
.
תמורות מהפכת הדפוס- שולחן ערוך נעזר במהפכת הדפוס ומודפס בלא מעט מהדורות וככל שצובר יוקרה מתחילים לפרש את שולחן ערוך במקום ארבע טורים, מעבר קריטי ובכך מקבל את מעמדו.
בפולין רעיון הספר מוצא חן, אבל התוכן לא מתחבר להלכות והמנהגים של הקהילה המקומית, ולכן הספר הזה אינו זוכה להצלחה בהתחלה.
ה"מפה"
הרמ"א, אשר חי בפולין, רצה לפרש את כלל הפרשנויות שהיו באותה התקופה, אך במקום לכתוב ספר נגדי לשלחן ערוך הוא יוצר רק הגהות לספר של יוסף קארו וכך נוצר מצב שיש רק ספר אחד - "שולחן ערוך" ותוספות של הגהה לפי המנהג האשכנזי שנקרא "מפה", ובכך נוצר ספר הלכה אחד לכלל היהודים - אשכנזים וספרדים.
"שולחן ערוך" מסמל סיום תקופה והאחרונים מקבלים ומסכימים כי הסמכות הקובעת ביותר היא "שולחן ערוך".
בעיתיות- קריאת הרציו (שולחן ערוך) עלולה לגרום לרדידות וחוסר התמצאות והעמקה.