אפוטרופוס הוא אדם הממונה על ידי בית המשפט, על מנת שינהל את ענייניו של מישהואחר שאינו מסוגל לסדרם בעצמו, בשל מצבו הפיזי או מצבו הנפשי. ההחלטה עלמינוי אפוטרופוס, זמני או קבוע, נעשית בכל מקרה לגופו ונקבעת על ידי ביתהמשפט.
סעיף 33 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962 מפרט את המקרים בהם ימונה אפוטרופוס על ידי בית המשפט.
בית המשפט הוא שיקבע את תוכן הנושאים עליהם יהיה אמון האפוטרופוס,כך לדוגמה, ביכולת בית המשפט למנות לאדם אפוטרופוס על גופו ועל רכושו של החסוי או לחילופין להחליט כי האפוטרופוס יהיה אמון על גופו של החסוי או על רכושו.
האפוטרופוס רשאי לבצע פעולות שוטפות הקשורות לחסוי, למעט פעולותשנדרש להן אישור בית משפט שרשומות בסעיף 47 לחוק הכשרות המשפטיתוהאפוטרופסות, תשכ"ב-1962, אלה יבוצעו על ידי האפוטרופוס רק לאחרקבלת אישור מבית המשפט.
כדי לקבוע אפוטרופוס צריך להגיש בקשה מתאימה לבית המשפט. את הבקשה למינוי אפוטרופוס רשאים להגיש:
בן זוגו של האדם שנדרש לו אפוטרופוס או קרוב משפחתו
היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו
בקשה למינוי אפוטרופוס תוגש בכתב, במסגרתה יפרט המבקש:
שמו, מענו ומספר זהותו של החסוי
הסיבות בשלן יש למנות אפוטרופוס לחסוי
בבקשה יש לכלול תצהיר לאישור העובדות שכתובות בה וכן מסמכיםרפואיים המפרטים את מצב בריאותו של החסוי לפי הצורך. כמו כן, בטרם יורה ביתהמשפט על מינוי אפוטרופוס לחסוי, חייב הוא לשמוע את דעתו של החסוי באשרלמינוי, אם הוא מסוגל להבין את משמעות המינוי ולהביע את דעתו.