פרשת "בראשית"
מתוך עלון "חוויית השבוע" של "החוויה היהודית"
"בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ...וירא אלוקים את כל אשר עשה והנה טוב מאד..." (בראשית א'/א',לא').
הקב"ה ברא עולם בששה ימים, אנו - בני האדם שנבראנו בצלם אלוקים, צריכים להמשיך דרכו כבורא ויוצר. עלינו להיות שותפים למעשה בראשית, ללמוד מבורא עולם בריאת האור מן החושך, כך עלינו להיטיב לחדש, לשנות, לשפר כדי ליצור עולם יותר טוב ואיכותי, ולחדש כל הזמן. ככל שאדם לומד ומחכים הוא מפתח את כוח היצירה והחדשנות שבו והם גוברים מעלה מעלה, כפי שנאמר במסכת חגיגה - אין בית מדרש ללא חידוש.
הקב"ה ברא עולם מגוון מעניין ומרתק המכיל דומם, צומח, חי ולבסוף ברא את ה "מְדַבֵּר" - האדם הניחן בכישורי דיבור. כל תחום מעולמו של הקב"ה נהנה מהתחום האחר: הצומח מהדומם - מהאדמה, החי מהצומח, ה"מדבר" - האדם - נהנה ומפיק תועלת מכל סוגי הבריאה. בהתנהגותו הטובה הוא מבריא ומקדם את העולם, בבניה, בתעשיה בגנטיקה, אך הוא יכול גם להרוס עולם, האדם הוא המושל בדומם, בצומח ובחי ועליו לדאוג לשיפורם המתמיד ולא להרוס אותם.
שואלים המפרשים: מדוע ברא הקב"ה את עולמו ב-6 ימים, וכי לא היה יכול לברוא עולמו - דומם חי צומח ומדבר - בשניות מעטות? אלא, מלמדת אותנו תורתנו שעלינו לנהוג כמו בורא עולם, לבצע משימותינו לאט - בחשיבה, בסדר, בהיגיון ובשלבים.
כל יום נברא משהו אחר, חובה עלינו בחיינו לתכנן כל יעד בעשייתנו ולבצעו בתהליך ממושך ומחושב לכל שלב - בהיגיון, שכל וחשיבה מעמיקה ויצירתית, כדי להיות בטוח בהצלחת התהליך ובכיבוש היעדים. עלינו לבדוק את איכותנו, להעריך את עמלנו, כפי שעשה הקב"ה - מדי יום ברא משהו אחר ובכל יום העריך עמידתו בבריאת עולם: "וירא כי טוב". כאשר מלאכת היום השני לא הסתיימה - לא ניתנה הערכה, לא נאמר "וירא כי טוב". מלאכת היום השני הושלמה ביום השלישי, על כן ביום השלישי נאמר פעמיים "כי טוב", פעם אחת עבור היום השני ופעם עבור המלאכה של היום השלישי.
כאשר מושלמת המלאכה, יש לתת הערכה לפרויקט כולו, למשימה בשלמותה. לכן, בסוף מעשה הבריאה, בבריאת האדם, לא מצאנו את הכתוב "וירא אלוקים כי טוב". ביום סיום בריאת העולם נתן הקב"ה הערכה שונה: "וירא אלוקים את כל אשר עשה והנה טוב מאֹד..." (בראשית א'/לא').
אומר הספורנו - בריאת העולם של הקב"ה הוא לעולם טוב, אך בריאת האדם שונה מכולם, האדם נברא כדמות מוסרית, לאדם ניתן חופש הבחירה, הצלחת בריאתו של הקב"ה את האדם תלויה אם האדם יבחר בטוב במצוין, בתורה, במצוות, בעשיית הטוב, היות ומשמעות בריאת העולם היא קיומו של האדם. אם האדם בהתנהגותו (שכאמור לו זכות הבחירה) ינוע לכיוונים החיוביים הערכיים הטובים – הרי תבוא קדושה וגאולה לעולמנו, אך בבחירת הרע - בגלל האדם - מגיע החורבן וההרס.
המלה "מאֹד" מורכבת מאותיות המלה "אדם". לומר לנו, שהכל תלוי בבחירה החופשית של האדם. כאשר בחירת האדם תהא בכוון המוסרי, הערכי והנכון - זאת תהיה השלמות שבבריאה והציון יהיה "טוב מאֹד".
ככל שהאדם יבחר בתהליכים מוסריים אנושיים ומועילים הרי התרומה להמשך בריאת העולם תהא שלימה, בבחינת "לתקן עולם במלכות שדי".
ד"ר יחיאל שרמן