המושג 'בן ממשיך' התפתח כתוצאה מגישה היסטורית שהתאימה לזמנים בהם החקלאות היתה ערך לאומי, והמוסדות המיישבים גיבשו את התנאים באשר להעברת הזכויות בנחלה במטרה ברורה להשאיר את המשק החקלאי כיחידה משקית אחת שאינה ניתנת לחלוקה או לפיצול.
רעיון אי פיצול הנחלה בין יותר מבעל זכות אחד, מוצא את ביטויו גם בתקנות האגודות השיתופיות (חברות) - התשל"ג 1973, המסדיר בתקנה 3א' את הדרך שבה בן ממשיך מתקבל כבר באגודה, ועל פי התקנות, מדובר בבן אחד בלבד (או בנכד אחד) המחזיק בנחלה בעצמו או מכוח התחייבות בלתי חוזרת של הוריו או מכוח ירושה במשק חקלאי.
במשקים החקלאים התפתח המושג 'בן ממשיך' שהוא הבן שמעבד את המשק יחד עם הוריו, ולאחר מלאת ימיהם יהיה הוא לבעל הנחלה במקומם.
כיצד ממונה, אם כן, אותו 'בן ממשיך'? האם בעל נחלה (בר הרשות) רשאי למנות את בנו/ביתו כבן ממשיך למשק בכל מושב/אגודה חקלאית?
פסק דין מעניין, בעניין זה, ניתן בבית המשפט לענייני משפחה בקרית גת (תמ"ש 5680/05), כאשר בפני בית המשפט הובא מקרה בו הנתבע ביקש, כי בית המשפט יכיר בו כ-'בן ממשיך' , שכן הוא מונה, לטענתו, כבן ממשיך ע"י הוריו עוד בשנת 1991, ועל כן, לטענתו, הוא זכאי לקבל את מלוא הזכויות במשק ללא קשר לכתוב בצוואת הוריו המנוחים.
בית המשפט קבע, כי זכות בר רשות הינה זכות אישית שאופייה, גדריה ואופן עבירותה, נקבעים בהסכם הדו צדדי בין מנהל מקרקעי ישראל לבין אגודת המושב או לחילופין, בחוזה המשולש בין מנהל מקרקעי ישראל, אגודת המושב והסוכנות היהודית, הכל לפי נסיבות המקרה.
בית המשפט בדק ומצא, כי החוזה הרלוונטי למקרה דנא הנו חוזה השכירות (משבצת דו צדדי) (להלן: "חוזה דו צדדי"), וכי סעיף 19 ג' לחוזה הדו צדדי הינו הסעיף הרלוונטי לעניין עבירות הזכויות לאחר מות בעל הזכויות, וזו לשונו:
"במקרה פטירתו של חבר תחולנה ההוראות הבאות בדבר מסירת זכויות השימוש במשק שבשימושו המהווה נחלה. למען הסר ספק מוצהר ומוסכם בזה כי אין באמור בסעיף זה לשנות את מהות זכויותיו של חבר האגודה כזכויות בר רשות בלבד שאינן חלק מעזבונו ואין בהן כדי לשנות את מעמדו של חבר האגודה על פי חוזה זה כבר רשות לכל דבר ועניין:
(1) נפטר אחד מיחידי בני הזוג שהינם חברי אגודה המחזיקים במשק (להלן – המנוח) והניח אחריו בן זוג – תעבורנה כל זכויות השימוש שלו במשק לבן הזוג בלבד, וזאת אפילו הניח ילדים ביחד עם בן הזוג.
(2) לא הניח המנוח בן זוג, אך הניח ילד אחד, תעבורנה כל זכויות השימוש שלו במשק לילד האמור, בתנאי שהוא מוכן ומסוגל לקיים את המשק.
(3) לא הניח המנוח בן זוג, אך הניח יותר מילד אחד, תעבורנה על זכויות השימוש שלו במשק רק לאחד מביניהם המוכן והמסוגל לקיים את המשק.
באין הסכמה בין הילדים בשאלה מי מהם מוכן ומסוגל לקיים את המשק יחליט בכך בית המשפט.
למען הסר ספק מובהר בזה במפורש כי בית המשפט יחליט רק בשאלה מי מבין הילדים מוכן ומסוגל לקיים את המשק וכי זכויותיו של המקבל תהיינה רק זכויות שימוש במשק כברי רשות.
(4) כל אחד מיחידי בני זוג שהינם חברי האגודה המחזיקים במשק רשאי להורות בצוואתו למי תימסרנה זכויות השימוש שלו במשק, ואולם לא יהיה בהוראות צוואה כאמור כדי לגרוע מזכויותיו של בן זוגו האמורות בפסקה (1) לעיל ולא יהיה בהן כדי לגרום למסירה של זכויות השימוש במשק ליותר מאדם אחד ולבן זוגו.
(5) ....
(6) ....
(7) על אף האמור בפסקאות 2 עד 6 לעיל ומבלי לפגוע באמור בפסקה 1 לעיל, אם ניתנו עד לתאריך חתימתו של חוזה אישורים או התחייבויות בכתב של הסוכנות כלפי חבר אגודה, בדבר מסירת זכויות שימוש במשק שלו לאחד מילדיו ששמו ננקב במפורש – תימסרנה הזכויות הנ"ל במשק, לאחר פטירתו של אותו חבר אגודה, בהתאם להתחייבות הסוכנות כלפיו."
בית המשפט בחן את ההסכם הדו צדדי וקבע, כי הזכויות במשק אינן מהוות חלק מעיזבונו של חבר האגודה. עוד קבע בית המשפט, כי סעיף 19 ג' מסדיר מנגנון מיוחד להעברת הזכויות לאחר פטירת חבר האגודה. מנגנון זה אינו כולל בחובו האפשרות להעביר הזכויות בדרך של מינוי בן ממשיך ומכאן הסיק בית המשפט, כי אין כל נפקות למינוי 'בן ממשיך' ביחס לשאלת עבירות הזכויות לאחר פטירת מתיישב.
סעיף 19 ג' (4) לחוזה הדו צדדי קובע, כי כל אחד מיחידי בני הזוג שהינו חבר האגודה, זכאי להורות בצוואה למי תימסרנה הזכויות במשק לאחר מותו. ולכן משעה שנאמר "להורות בצוואה", מכלל הן יש ללמוד לאו, ולפיכך כל דרך אחרת, לרבות מינוי בן ממשיך אינה רלוונטית לצורך העברת הזכויות במשק לאחר פטירת חבר האגודה.
כך, גם בסעיף 19 ג' (7), בהסכם הדו צדדי, המורה, כי במידה וניתנו אישור או התחייבות בכתב של הסוכנות לחבר האגודה באשר למסירת הזכויות במשק לאחד מילדיו (קרי מינוי בן ממשיך), כי אז תעמוד התחייבות זו בתוקף בעת פטירת המתיישב.
אפשרות זו לאישור מינוי בן ממשיך ע"י הסוכנות חלה רק על התחייבויות שניתנו לפני החתימה על ההסכם הדו צדדי, וממועד זה ואילך יחולו סעיפים 19 ג' (2)-(6) להסכם, כאשר הדרך היחידה לפיה יכול חבר אגודה להורות למי יעברו הזכויות במשק לאחר מותו, הינה רק במסגרת צוואה - סעיף 19 ג' (4).
במקרא דנא קבע בית המשפט, כי מאחר ולא ניתנה התחייבות הסוכנות היהודית בדבר מינוי הנתבע כ-'בן ממשיך', והמינוי נעשה ע"י האב המנוח במועד שבו החוזה הדו צדדי חל, ללא מעורבות הסוכנות וללא שהייתה כל התחייבות של הסוכנות למינוי הנתבע כבן ממשיך, לכן אין כל תכולה לסעיף 19 ג' (7), ואין רלוונטיות לרישום 'בן ממשיך' שנעשה בספרי האגודה .
מסיכום פסק הדין עולה, כי מינוי בן ממשיך אינו אפשרי, כיום, במושבים אשר האגודות החקלאיות חתומות על הסכם דו צדדי (אגודה – מנהל), ומינוי זה אפשרי, כיום, רק במושבים אשר האגודה החקלאית חתומה על הסכם תלת צדדי (אגודה – סוכנות - מנהל).
טוב יעשו בעלי הנחלות אם ייוועצו עם עורכי דין הבקיאים באגודות שיתופיות ובדיני מושבים בטרם יערכו הסכמים בתוך המשפחה ובטרם יתחייבו כלפי אחד/ת מילדיהם, כי ימנו אותו ל-'בן ממשיך', שכן הדבר עשוי להיות חסר תוקף ובלתי מחייב, מחד, ומנגד, הוא עשוי ליצור עימותים ו/או סכסוכים בין הילדים, ולמצער, לגרום לכל המעורבים בדבר עוגמת נפש מרובה.
נכתב ע"י עו"ד רגב אלקיים ממשרד עורכי דין: שרף, אלקיים ושות'.
מאמר זה הנו למידע כללי וראשוני בלבד, ואינו נועד בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.