כאשר בני זוג מתגרשים עליהם להסכים יחד על נושאים חשובים, בין היתר מזונות ילדים, הסדרי ראיה וחלוקת רכוש. את הנושאים האלו ועוד הם מפרטים בתוך הסכם גירושין, שאותו הם מגישים לבית משפט לענייני משפחה או לבית דין רבני.
נשמע שהליך גירושין הוא פשוט, אך למעשה הוא מורכב מאוד ויכול להימשך זמן רב, בעיקר בגלל ההחלטות שצריכים בני הזוג לקחת ולנקוב בהסכם.
אם לבני הזוג המתגרש ישנם ילדים, הסכם גירושין יכלול, בין היתר, עניין של מזונות ילדים. לאחר שנקבע מי מההורים יקבל משמורת על הילדים (לרוב זו האם של הילדים, אלא אם כן היא אינה כשירה לגדל אותם), יש לקבוע מה יהיה סכום המזונות שישולם על ידי ההורה שלא קיבל משמרות. ישנו בחוק סכום מינימלי נקוב, אך הסכום יכול להיות גבוה יותר בקרב משפחות מסוימות. מזונות ילדים אמורים לכסות את צרכיו הבסיסיים של הילד, כמו ביגוד, חינוך ובריאות. אם למשל הילד זקוק לתרופות יקרות, סכום המזונות יהיה גבוה יותר מהסכום הסטנדרטי.
תשלום מזונות ילדים הוא בגדר חובה ועל ההורה הלא משמורן לשלם אותו כל חודש בעבור כל ילד, עד שלכל אחד מהם מלאו 18 שנה. הורה שאינו משלם מזונות הוא כמי שמבצע עבירה פלילית, ולכן יוציאו כנגדו הליכי הוצאה לפועל או עיכוב יציאה מהארץ. במקרים בעיתיים וקשים יותר ההורה יכול להישלח למאסר.
הסכם גירושין כולל עוד נושא רגיש והוא הסדרי ראיה. אחרי שנקבע מי מההורים יקבל את הילד ומי ישלם את המזונות, הורי הילד צריכים להחליט על מידת וטיב היחסים שיהיו להורה שאינו משמורן עם הילד. הסדרי ראיה הם לא נושא פשוט להחליט עליו, אך יש מקום להיות גמיש עם ההורה הלא משמורן כדי לאפשר לו להיות בעל נוכחות משמעותית בחייו של הילד.
הסכם גירושין יכולים בני הזוג לגבש על ידי משא ומתן בין עורכי הדין שלהם, על ידי גישור או בכוחות עצמם. את ההסכם ואת התנאים בו, אם מדובר במזונות ילדים, הסדרי ראיה או תנאים אחרים, אפשר לנסח מחדש בכל עת בהליך הגירושין, אך רצוי שבני הזוג יגיעו להחלטה מגובשת מהר ככל שניתן, כדי לקצר את ההליך.