הסודות מאחורי המדפים – הגפילטע פיש, היכן מייצרים אותו הכי הרבה ?
קציצת קרפיון טחון או ממולא - הלא היא ה"גפילטע פיש" או דג
ממולא ביידיש הפך להיות לא רק למאכלם המסורתי של יוצאי
אירופה, אלא הולך וחודר לכל שכבות האוכלוסייה, כולל עדות המזרח.
מסמל בעיניי רבים את ארוחת החג. קיימים מספר "נוסחים" ומתכונים להכנת הדג וטחינתו, החל מהכנתו בטעם מלוח או מפולפל בנוסח יוצאי ברית המועצות, או בנוסח מתקתק עם אגוזים בנוסח יוצאי פולין הונגריה וגרמניה, ועד לדג המוכן בצנצנות השימורים של יצרנים ישראלים יבואנים וכן הקציצות המפורסמות של החברה האמריקאית מנישביץ .
גפילטע פיש (דג ממולא ביידיש) הוא מאכל קציצת דג טחון, הנפוץ בעיקר בקרב לרוב בשבת ואו בחג
· על סמך נתוני העבר, מעריכים שהכמויות בפסח הקרוב יגיעו לכ- 520 טונות של קציצות או לכמות של כ- 4.7 מיליון קציצות
גם בעיני הגויים הפך ה"גפילטע פיש" לסמל של ארוחת החג היהודית, בדומה לתרנגול ההודו הממולא של חג ההודייה אצל האמריקאים.
· בשר הקרפיון יחסית לדגי הים, מכיל עד 5% שומן , ובמנת הגשה מקובלת של קרפיון מבושל יש כ- 120-170 קלוריות. דג זה, שבעבר היה דג יוקרתי שגודל בבריכות פרטיות של בני האצולה בטירותיהם, הפך כיום לדג המאכל הנפוץ והזול יחסית, ולמרות שבשרו אינו משובח כבשר דגים אחרים , הוא הפך לדג הנאכל ביותר בישראל, כל זאת כמובן - בזכות ה"גפילטע פיש"...
· המוצר הפך בשנים האחרונות, למוצר מושך קהל ברשתות המזון, אשר מנסות לקבע לו מחיר יחסית זול כ- 10 ₪ לצנצנת, דבר שמביא לעיתים להקטנת התכולה, או לירידה במשקל הקציצות.
· החברה אשר מייצרת הכי הרבה קציצות בעולם, זו חברת מנישביץ, אשר מקום מושבה הוא בארה"ב.
החברה אשר החלה לפעול בשנת 1888 בסינסנטי אשר באוהיו, הפכה להיות למותג בכל הקשור למזון יהודי בארה"ב ובעולם כולו, בזכות המצה,היין והקציצה מהדג, אשר עשוי מדג הנקרא ווטפיש, קרוב של הקרפיון, אך מכיל פחות שומן.
משבר המים בישראל עשוי לצמצם את גידול הקרפיונים בישראל, אשר גדלים במים מתוקים, דבר אשר יגביר את היבוא ממדינות מזרח אירופה ובעיקר פולין והונגריה וארה"ב.
נראה שרצונה של האימא היהודייה, מאחד הרבה אנשים בתבל והקציצות הן מאכל מבוקש לא רק לחסידי המטבח היהודי.
בשל רצונה העז להעניק לכל אחד מבני המשפחה דג, על ידי טחינתו והוספת מרכיבים נוספים כמו בצל, ביצים וקמח מצה הוא קיבל נפח והפך להיות גם טעים משביע וחגיגי.
המאכל, שהתפתח בגלל העוני שהיה ביהדות מזרח אירופה, ובשל הרצון של האימא היהודייה להעניק לכל אחד מבני המשפחה מנה יפה של "בשר" הופך להיות אחד מסימני ההיכר של החג, אולם נראה שדווקא מחירו הופך להיות פחות ופחות עממי.
יובל לובנשטיין, משמש יועץ לחברות בתחום מוצרי הצריכה.