חפש מאמרים:
שלום אורח
09.12.2019
 
   
מאמרים בקטגוריות של:

   
 

חרדה חברתית ופחד קהל

חרדה חברתית (או פוביה חברתית) מוגדרת כפחד ברור ומתמשך ממצב או מצבים חברתיים וביצועיים, בהם האדם נחשף לאנשים לא מוכרים, או לאפשרות של בחינה דקדקנית של אחרים. האדם חושש שמא ינהג בדרך בה יושפל או יובך. אפשר לראות בחרדה החברתית חרדה מפני הערכה שלילית. עפ"י ההערכות, כ- 10% מהאוכלוסייה יסבלו במהלך חייהם מחרדה חברתית.

חרדה חברתית יכולה להיות ספציפית או כללית. במקרים של חרדה חברתית ספציפית קיימים לאנשים פחדים מגבילים במצב חברתי מוגדר (אחד או יותר), בו הם חוששים מחשיפה לעיניהם הבוחנות של זולתם, ואולי יפעלו בדרך משפילה או מביכה. דוגמאות לחרדות חברתיות ייחודיות – פחד קהל, חרדת בחינות, חרדה מאכילה בציבור, פחד ליזום שיחה, פחד להתמודד מול דמות סמכות וכד'. לעומת זאת, בחרדה חברתית כללית קיימים פחדים משמעותיים מפני רוב המצבים החברתיים. החרדה החברתית גורמת לאדם הסובל ממנה לנהוג בדרך של הימנעות כמעט מוחלטת מאותם מצבים מעוררי חרדה חברתית. החרדה החברתית הינה תופעה המגבילה מאד את הפרט לממש את יכולותיו ושאיפותיו במישור החברתי והתעסוקתי.

בשנים האחרונות הוקדשה תשומת לב מחקרית לתפקידים שממלאים גורמים קוגניטיביים והתנהגותיים בהופעת החרדה החברתית ובהשתמרותה לאורך השנים. לאנשים הסובלים מחרדה חברתית, ספציפית או כללית, יש סכימות סכנה של דחייה ע"י הזולת, שאחרים יעריכו אותם בצורה שלילית, מה שמביא את האנשים הסובלים מהחרדה החברתית להרגיש מאויימים, פגיעים, חשופים ל"קטסטרופה". פעמים רבות נובעת חרדה חברתית מתהליך של התנייה קלאסית ישירה או עקיפה, כמו התנסות אישית או עדות למקרים שאדם הוא מטרה לכעס ולביקורת, או שהסיטואציה נתפסת כתבוסה והשפלה חברתית.

לאנשים הסובלים מחרדה חברתית ונמצאים בסיטואציה חברתית מעוררת חרדה ישנם ביטויים גופניים מגוונים: סומק, עיוות שרירים, חולשת איברים, קשיי נשימה, חולשה, סחרחורות, אובדן חושים, דפיקות לב מואצות, הזעה, מתח שרירים, יובש בפה ובגרון, בחילות, רעידות ועוד. המחשבה שמא אחרים יראו בעדות חיה את הביטויים הגופנים – גורמת בעצמה להגברתם והעצמתם. החרדה העצומה יוצרת התנהגות הימנעותית שמתפתחת והופכת לכרונית, וכוללת "פטנטים" להתחמקות ממצבים מביכים אלו. עם זאת, המחיר האישי, החברתי והתעסוקתי עלול להיות כבד ביותר. טיפול פסיכולוגי קוגניטיבי-התנהגותי עשוי לשפר בצורה ניכרת את יכולת התפקוד של הפרט במצבים חברתיים ותעסוקתיים וכן להקטין את רמת החרדה הנובעת ממצבים אלו.

עמית (שם בדוי) הינו מהנדס בחברת הייטק, מוכשר ומוערך מאד בחברה שבה עובד. מנכ"ל החברה הציע לעמית קידום לתפקיד ניהולי, עם שיפור ניכר בתנאי העסקה. עמית, במפתיע, דחה את ההצעה בנימוס. הוא ידע שבמסגרת התפקיד המיועד יידרש לבצע פרזנטציות רבות, גם בתוך החברה וגם מחוצה לה. מאז שעמית זוכר עצמו, הוא עושה הכל כדי להימנע ממצב שיצטרך לדבר בפני קהל. עמית סובל מפחד קהל, באופן שמשתק את קידומו התעסוקתי. הוא מתקשה אפילו להציג עצמו בישיבות חיצוניות, כשעושים סבב היכרות, ועושה זאת לרוב במסר קצר מאד. הצעות עבודה ממקומות עבודה הדורשים מרכזי-הערכה קבוצתיים – נדחים על ידו בנימוס...  

ליאור (שם בדוי) הינו עורך-דין שסיים את לימודי המשפטים בהצטיינות. פחד הקהל שהוא סובל ממנו גרם לו להימנע מהופעות בבית-המשפט. הוא עשה הכל כדי לחפש תפקיד שלו יחייב אותו להופיע בבית-משפט. בהמשך, החליט לנטוש לגמרי את המקצוע.

פחד קהל הינו צורה ספציפית וממוקדת של חרדה חברתית. במקרים אלו קיימת רגישות יתר להימצאות במוקד של בחינה או שיפוט מחמיר, קיימת הערכה פסימית לגבי הסיכוי להצליח לבצע פרזנטציה מוצלחת, הביטחון העצמי בסיטואציות אלו נמוך, תחושת המסוגלות מצומצמת וכד'. נסיונות עבר לדבר בפני קהל נתפסים כ"מאיימים" עד "קטסטרופליים". יש זכרון צרוב של סימפטומים גופניים קשים (דפיקות לב, נשימה מוגברת, יובש בגרון, הזעה מוגברת, רעד בקול, חולשה, התאבנות, תחושת עלפון וכד'), של קושי קוגניטיבי (קושי להתרכז, קושי לזכור את חומר ההרצאה, קושי בחשיבה) ומיקוד מוגזם בתחושות הפיסיולוגיות המודגשות.

חוויות העבר מסיטואציות של דיבור בפני קהל יוצרות אמונות כמו "אין סיכוי שאצליח לעבור את זה בשלום", "הם יצחקו עלי", "אני אעשה צחוק מעצמי" וכו'. האדם הסובל מפחד קהל  "מקנא" באלו המסוגלים לדבר בפומבי, אבל עושה הכל כדי להימנע מלהגיע למצב שבו יידרש לעמוד בפני קהל ולדבר בפומבי. ההימנעויות עצמן לעיתים יצירתיות ביותר, עד כדי שנראות אמיתיות, ואחרים לא חושדים שמדובר כלל במישהו שסובל מפחד קהל. ההימנעויות לאורך השנים מקבעות את המצב, ולפעמים מחמירות אותו והופכות אותו לעמיד יותר. פעמים רבות אנשים שסובלים מפחד קהל נמנעים מקבלת ייעוץ וטיפול פסיכולוגי מתאים, ומוכנים אף להקריב קריירה מוצלחת בתפקידים בכירים יותר – הכל כדי לא לחשוף את ה"בושה".

לא מעט אנשים הסובלים מחרדה חברתית ופחד קהל החליטו לוותר על פיתוח הקריירה האישית שלהם. הם מוכנים לוותר על תפקידים גבוהים יותר, על תפקידי ניהול, או על תפקידים בהם יש אינטראקציה חברתית משמעותית. למעשה, הם מקבלים את זה בהכנעה ("אני כזה וזהו"). הטיפול הפסיכולוגי בגישה קוגניטיבית-התנהגותית הינו יעיל ביותר למצבים של חרדה חברתית ופחד קהל. עובדים ומנהלים שהעזו לפנות לטיפול, כשהם חדורים במוטיבציה לבצע שינוי – הצליחו לצאת ממעגל ההימנעויות אותן אימצו לאורך השנים, ובכך איפשרו לעצמם להתקדם לתפקידים בכירים ומשמעותיים יותר.

מוטי כהן, פסיכולוג תעסוקתי מומחה

מומחה בפסיכותרפיה קוגניטיבית-התנהגותית

נייד: 050-7676704

אתר: www.psychol.co.il

 





 
     
     
     
   
 
אודות כותב המאמר:

מוטי כהן, פסיכולוג חברתי-תעסוקתי מומחה בפסיכותרפיה קוגניטיבית-התנהגותית. עוסק באבחון פסיכולוגי, ייעוץ תעסוקתי, טיפול פסיכולוגי קוגניטיבי-התנהגותי במגוון של בעיות בתחום החברתי-תעסוקתי. לפרטים נוספים אודות הכותב ניתן להכנס לאתר בכתובת:  http://www.psychol.co.il

 
     
   
 

מאמרים נוספים מאת מוטי כהן, פסיכולוג חברתי-תעסוקתי ופסיכותרפיסט

הפרעת קשב (ADHD) הינה הפרעה נוירו-התפתחותית, שסימפטומים שלה מופיעים כבר בגיל הילדות. עם זאת, ידוע היום שהשלכות ההפרעה ממשיכות גם בקרב בוגרים ומבוגרים, ומשפיעות על התחום התעסוקתי, האקדמי, החברתי, הזוגי והתפקוד היומיומי. אבחון הפרעות קשב וריכוז (ADHD) יכול להתבצע אך ורק ע"י רופא (פסיכיאטר, נוירולוג וכד') או פסיכולוג מומחה.

הפרעת קשב וריכוז (ADHD) הינה הפרעה נוירו-התפתחותית שתחילתה בילדות, ובהמשכה משפיעה על התפקוד כמבוגרים - בצבא, באקדמיה, בזוגיות ובמשפחה, בתחום התעסוקתי ועוד. המאמר סוקר את המאפיינים של הפרעת קשב וריכוז.

פחד קהל מהווה חסם הן בקריירה התעסוקתית, הן בתחום האקדמי והן בהתפתחות לתפקידי ניהול. פחד קהל הינו צורה ספציפית של חרדה חברתית. הטיפול היעיל ביותר הינו טיפול פסיכולוגי קבוצתי בגישה קוגניטיבית-התנהגותית.

חרדה חברתית הינה תופעה המגבילה מאד את הפרט הסובל ממנה גם בתחום החברתי וגם במימוש התעסוקתי. החרדה החברתית קשורה גם לפרפקציוניזם, המאמר סוקר את הקשר והרלוונטיות של פרפקציוניזם לחרדה חברתית.

חרדה חברתית הינה תופעה המגבילה מאד את הפרט בתחום החברתי והתעסוקתי. הטיפול הפסיכולוגי המומלץ ביותר הינו טיפול פסיכולוגי קוגניטיבי-התנהגותי (CBT). הטיפול הפסיכולוגי יכול להיות פרטני או קבוצתי. מטרת המאמר לסקור את הטיפול הפסיכולוגי הקבוצתי בחרדה חברתית.

המאמר בוחן את תופעת החרדה החברתית מנקודת מבט קוגניטיבית ומפרט את הסכמות הקוגניטיביות השכיחות למי שסובל מהתופעה.

פחד קהל הינו תופעה המגבילה את הפרט במימוש התעסוקתי שלו ולרוב גם מגבילה את ההתקדמות בקריירה. ארגונים רבים ומנהלי משאבי-אנוש משקיעים בתוכניות שונות לפיתוח ההון האנושי. המאמר סוקר תוכנית ייחודית לפיתוח ההון האנושי - תוכנית להתמודדות וטיפול בפחד קהל.

מאמרים נוספים בנושא פסיכולוגיה

מאת: מילים שוות זהבפסיכולוגיה21/07/19575 צפיות
מאמר המציע דרכי פתרון לאי גמילה מטיטולים בקרב בני 3-4. דרכי הפתרון מובאות מהזווית הפסיכולוגית הקלינית: חיזוקים חיוביים לילד לעומת עונשים וחיזוקים שליליים, וכד'. המאמר מתבסס על הקשר שבין ביקורת שלילית לילדים לחוסר הצלחתם להיגמל מהטיטולים.

מאת: מילים שוות זהבפסיכולוגיה21/07/19573 צפיות
כל מה שאתם צריכים לדעת על מנת לזהות אצל ילד בן 3-4 סימפטומים של אי גמילה מחיתולים. המאמר יציע פרשנות מדוע הדברים נוצרו ויספק מידע על פתרונות אפשריים אליהם.

מאת: מילים שוות זהבפסיכולוגיה21/07/19567 צפיות
מאמר מידע על הרטבות לילה. המאמר סוקר את הבעיה מהזווית הפסיכולוגית הקלינית ומציע, באמצעותה, דרכי פתרון אפשריות.

מאת: מילים שוות זהבפסיכולוגיה21/07/19584 צפיות
מאמר מומחים על הרטבת לילה. נקיטה בגישות פסיכולוגיות קליניות לפתרון הבעיה. שילוב אמצעים רפואיים במידת הצורך. מטרת המאמר היא להדריך אתכם בתחילת ניסיונכם לפתור בעיה זו.

מאת: מילים שוות זהבפסיכולוגיה21/07/19563 צפיות
תיאור הרטבת לילה אצל מבוגרים, ואי שליטה בסוגרים. הצעת פתרונות פסיכולוגיים לצד רפואיים להתמודדות עם בעיה זו: הורדת מתח ולחץ, אבחון מדד הסוכר בבדיקות המעבדה לצורך הסקת מסקנות לגבי הישנותה של סוכרת, ועוד.

מאת: מילים שוות זהבפסיכולוגיה21/07/19571 צפיות
תיאור בעיה פסיכולוגית נדירה בשם 'חרדת האסלה'. במסגרתה, ילד שיצא מגיל הינקות בהגיעו לגיל 4 נרתע מהאסלה ועושה את צרכיו בבגדיו. במאמר נדון בהיווצרות הבעיה, זיהוי סימפטומים ודרכי פתרון.

מאת: מילים שוות זהבפסיכולוגיה21/07/19568 צפיות
מאמר מידע על הרטבת לילה אצל ילדים, תוך גיבוש פתרון בגישה הפסיכולוגית הקלינית. במאמר זה מוצעות דרכי התנהגות של ההורים שמומלץ ליישם על מנת להימנע או לצמצם את ההרטבה, לצד ייעוץ עם פסיכולוג קליני.

 
 
 

כל הזכויות שמורות © 2008 ACADEMICS
השימוש באתר בכפוף ל תנאי השימוש  ומדיניות הפרטיות. התכנים באתר מופצים תחת רשיון קראייטיב קומונס - ייחוס-איסור יצירות נגזרות 3.0 Unported

christian louboutin replica