עו"ד גיל נדל, יגאל קורנר
כאשר רשות המכס מעכבת משלוח בחשד שהוא כולל טובין מזויפים ומפרי סימן מסחר, דורשת רשות המכס כעניין שבשגרה מהיצרן הזר או מהיבואן הרשמי להפקיד בידיה ערבות בנקאית ולהגיש תביעה משפטית נגד היבואן המפר, כתנאי להמשך עיכוב שחרור המשלוח. ערבות זו מיועדת לכיסוי הוצאות היבואן המפר, אם התביעה נגדו תידחה, ובין היתר, גם לכיסוי הוצאות המכס כמו אחסנה והשמדה (במקרה הצורך).
במצבים בהם זהות היבואן שייבא את המשלוח החשוד כמפר אינה ידועה במאת האחוזים, למשל כאשר מדובר ביבואן מהרשות הפלסטינית שלא ניתן לאתרו, האם יש להותיר את הערבות בידי המכס לצורך הבטחת עלויות ההשמדה והאחסנה, או שיש להשיב את הערבות לבעל הזכויות?
מחלוקת בעניין זה הוכרעה לאחרונה בבית המשפט המחוזי בתל-אביב.
עובדות המקרה וטענות הצדדים:
משלוח החשוד כמזויף הנושא את סימן המסחר המוכר "טומי הילפיגר" נתפס על ידי רשות המכס ונמצא חשוד כמזויף. היבואן שעל שמו הגיע המשלוח לא אותר מרגע תפיסת המשלוח.
חברת טומי הילפיגר העולמית והיבואן הרשמי שלה בישראל- חברת סי אנד שלס בע"מ נדרשו והפקידו ערבות בנקאית ברשות המכס, לצורך כיסוי הוצאות היבואן המפר אם יסתבר כי התביעה נגדו אינה מוצדקת.
משלא נמצאו עקבותיו של היבואן החשוד כמפר, טענה טומי הילפיגר כי יש להשיב לה את הערבות הבנקאית, שכן ערבות זו אינה מיועדת לכיסוי הוצאות אחסנה והשמדה של המכס, ובכל מקרה, הגורם שצריך לשאת בעלויות אלה הוא היבואן המפר.
מנגד, טענה רשות המכס כי יש להותיר את הערבות בידה עד להכרעת בית המשפט בתביעה שהוגשה על ידי טומי הילפיגר, כך שבסופו של יום תהיה בידי רשות המכס בטוחה לכיסוי הוצאות האחסנה וההשמדה ואלה לא יפלו עליה, באם לא יימצא אותו יבואן החשוד כמפר.
החלטת בית המשפט:
בית המשפט פסק כי מאחר ומדובר כאן בסכסוך אזרחי בין שני צדדים (טומי הילפיגר והיבואן החשוד כמפר), ברור שאחד מהם יצטרך לשאת בסופו של יום בעלויות האחסנה וההשמדה ולא רשות המכס. בית המשפט ציין כי מאחר ורשות המכס אינה צד להליך והתביעה לא הוגשה על ידה, לא מוצדק שעלויות אלה ייפלו על רשות המכס בסופו של יום, ולכן, יש להשאיר את הערבות בידיה עד להכרעת בית המשפט בתביעה עצמה, שם ייקבע בין היתר מיהו הגורם שצריך לשאת בעלויות האחסנה וההשמדה.
(ת.א. (מחוזי ת"א) 31508-11-10 tommy hilfiger licensing llc ואח' נ' שריכאת אלג'נתיל ליל אתזיה, החלטה מיום 27.1.11, השופטת א. נחליאלי-חיאט. שמות ב"כ הצדדים לא צוינו).