הליך גירושין הוא דבר שקשה לכל זוג, לא משנה אם לא משנה אם ההליך נעשה בהסכמה מלאה או לא. כשמתגרשים בני הזוג צריך להכין הסכם גירושין ובו לפרט על נושאים שונים הנוגעים להם, ביניהם חלוקת רכוש, ובמידה ויש להם ילדים עליהם לפרט על נושאים שקשורים להם, כמו מזונות ילדים ומשמורת. בכל עת שבני הזוג לא מצליחים להגיע להסכמה לבד יש באפשרותם להיעזר בבית המשפט שיסדיר את העניינים לפי דיני משפחה בשביל הזוג.
דיני משפחה הם חוקים הכוללים זכויות וחובות של אנשים לפי מצבם האישי, ובכל הקשור למשפחות החוקים נוגעים לכל הנושאים שיש להסדיר כאשר מתגרשים.
לפי דיני משפחה אם זוג מתגרש ויש לו ילדים יש להחליט מי מבין ההורים יקבל משמורת עליהם. אם הילדים הם בני 6 או פחות, האימא מקבלת משמורת עליהם, אלא אם כן היא לא כשירה לגדל אותם, ואז האבא יקבל חזקה עליהם.
קיימת אפשרות להסדיר משמורת משותפת ומלאה לשני ההורים, ובאופן זה שניהם מתראים עם הילדים באופן שווה ונוטלים חלק שווה בגידול הילדים. כמו בכל נושא אחר, יש יתרונות וחסרונות למשמורת כזו. למרות שכל אחד מהם לא מקופח במידת הקרבה לילד, לילד לא תהיה יציבות שהוא זקוק לה, לכן תמיד יש העדפה לתת משמורת רק לאחד ההורים.
ההורה שלא קיבל משמורת זכאי להסדרי ראיה, (מפגשים קבועים על הילדים לפי החלטה משותפת של ההורים). כל עוד ההורה הלא משמורן לא מהווה סכנה בעבור הילדים חשוב לתת לו אפשרות להיפגש איתם כמה שיותר על מנת שיוכל להמשיך להיות דמות מרכזית בחייהם למרות הגירושין.
דיני משפחה כוללים חוקים שמגנים על הילדים, כמו חובתו של ההורה שאינו משמורן לשלם מזונות ילדים כל חודש. מזונות ילדים נועדו לכסות הוצאות של ההורה המשמורן על צרכים בסיסיים ומיוחדים של הילדים. הסכום לתשלום נקבע לפי הסכום שנדרש לכלכלת הילדים, אבל אין לשלם מתחת לסכום שנקוב בחוק.
סכום מזונות ילדים לא תלוי בהכנסה של ההורה שאינו משמורן. בנוסף, התשלום הוא חובה ואם הורה לא משלם אותם הוא נחשב כמבצע עבירה. במקרה כזה הוא עלול להישלח למאסר.